פרשת מעצר פעילי רע״מ ביום הבחירות חשפה בפני הציבור טפח מעולמות המודיעין המשטרתיים. הפקת הלקחים ממנה חשובה לא רק לדמוקרטיה הישראלית, אלא לכל אזרח שחירותו עלולה להישלל בעקבות מידע שמסר אדם בעל אינטרס.
עולמות המודיעין המשטרתיים הם עולמות מורכבים. מוסרי מידע מודיעיני הם פעמים רבות בעלי אינטרס – כלכלי, אישי, פלילי או פוליטי. האינטרס כשלעצמו אינו פוסל את המידע. אחת המיומנויות החשובות ביותר של איש מודיעין היא היכולת להפריד בין מניעיו של מוסר המידע לבין אמינות המידע עצמו.
במשוואה המודיעינית יש שלושה שחקנים: המקור, המשטרה והחשוד. למקור יש אינטרס, למשטרה יש כוח, ולחשוד יש חירות שהוא עלול לאבד. האחריות של המשטרה היא להבטיח שהאינטרס של הראשון לא יכריע את גורלו של האחרון.
מפכ״ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, ומפקד מחוז חוף, ניצב יחיאל בוהדנה
מפכ״ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, ומפקד מחוז חוף, ניצב יחיאל בוהדנה
מפכ״ל המשטרה דני לוי
(צילום: דוברות המשטרה )
בפרשת מעצר פעילי רע״מ הצטברו שלושה נתונים שהיו צריכים להדליק נורות אדומות במטה הארצי: עיתוי מסירת המידע, ערב הבחירות; זהותו של מוסר המידע, מי שפעל בעבר בסביבת ראש הממשלה; וזהותם של האנשים שעליהם נמסר המידע – פעילים במפלגה המתמודדת בבחירות.
במשטרה הכירו את עברו של המקור, ידעו שלא מדובר במקור מודיעיני מוכר ואף העלו את האפשרות שמדובר ב״מקור משטה״. קצין אח״מ במחוז דרום סירב לבצע את המעצרים ודרש לפגוש את המקור. חרף כל אלה, במטה הארצי החליטו להתקדם.
גורמים במשטרה הסבירו כי היקף המידע לא אפשר להתעלם ממנו. אלא שחומרת המידע אינה מדד לאמינותו. היה על המשטרה לחפש תימוכין נוספים ולנסות לאמת את הפרטים שנמסרו. העובדה שהמידע עבר בין שורה של קצינים בכירים אינה מעניקה לו משקל מודיעיני נוסף. ידיעה אחת שעברה בין עשרה שולחנות נותרת ידיעה אחת. לכל הפחות, לנוכח מורכבות הידיעה והעיתוי החריג, ראוי היה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צווי מעצר, ככל שהנסיבות המבצעיות אפשרו זאת. לאפשר לעין משפטית חיצונית להתרשם מהמידע, מעברו של המקור ומההסתייגויות המקצועיות שעלו במשטרה. ביקורת שיפוטית אפקטיבית מחייבת להציג לשופט גם את סימני השאלה, ולא רק את סימני הקריאה.
ומה באשר להודעת הדוברות? על פי הפרסוםהפרסומים ראש אח״מ ביקש להצניע את השיח התקשורתי הנוגע לבחירות. אלא שההנחיה ניתנה בשעות הבוקר של יום הבחירות עצמו, כאשר בידי המשטרה כבר היו מספר עצורים המזוהים עם רע״מ.
עד כמה באמת ביקשה המשטרה להגן על יום הבחירות, אם רק לאחר המעצרים ניתנה הנחיה כזו, ועוד מפי ראש אח״מ, שספק אם הוא הגורם המוסמך להתוות מדיניות פרסום למערך הדוברות?
עד כמה באמת ביקשה המשטרה להגן על יום הבחירות, אם רק לאחר המעצרים ניתנה הנחיה כזו, ועוד מפי ראש אח״מ, שספק אם הוא הגורם המוסמך להתוות מדיניות פרסום למערך הדוברות? יום הבחירות אינו אירוע מתפרץ. קדמו לו הערכות מצב ואישורי תוכניות. האם איש לא דרש לגבש מדיניות פרסום סדורה ליום הרגיש הזה? אי אפשר להתקין את הבלמים אחרי שהרכב כבר החל להידרדר במורד.
צריך לומר גם דבר נוסף: הודעת דוברות בהחלט הייתה צריכה לצאת. דיוני הארכת המעצר התקיימו בשעות הבוקר, ובהיעדר צו איסור פרסום שלא התבקש עם תחילת החקירה, דבר המעצרים היה צפוי להתפרסם ממילא. שתיקת המשטרה הייתה עלולה לעורר טענות שהיא עוצרת פעילים פוליטיים ומסתירה את נסיבות מעצרם. שתיקה אינה בהכרח ניטרליות, בדיוק כפי ששקיפות אינה מחייבת פרסום של כל פרט. ציון שיוכם המפלגתי של העצורים היה מיותר לחלוטין. ניתן היה להסתפק בהודעה עניינית על החשדות.
המשטרה נגררה למגה־אירוע שאת השלכותיו התקשתה לנהל. אלא שהודעת הדוברות הייתה החוליה האחרונה בשרשרת ההחלטות. את הבדיקה צריך להתחיל בנקודה שבה הוצתה האש, ולא בנקודה שבה העשן כבר נראה למרחוק.
חשיבות הבדיקה חורגת מגבולות הזירה הפוליטית. מדי יום נעצרים בישראל חשודים בעקבות מידע מודיעיני, לעיתים כזה שמסרו מקורות בעלי אינטרס. בניגוד לפעילי רע״מ, מרביתם אינם זוכים לכותרות ראשיות או לדיון ציבורי בנסיבות מעצרם. כמה מהם נעצרו בעקבות מידע שמסר אדם שביקש לנקום בהם? בכמה מקרים הצליחה המשטרה לבסס את המידע באמצעות תימוכין עצמאיים? עבור איש המודיעין מדובר בשורה נוספת במערכת המודיעינית. עבור החשוד, אותה שורה עלולה להפוך לימים ארוכים מאחורי סורג ובריח. ידיעה מודיעינית אפשר למחוק. את הימים שאדם בילה במעצר אי אפשר למחוק.
פרשת מעצר פעילי רע״מ מחייבת בדיקה חיצונית ועצמאית. לא משום שהוכחה כוונה להשפיע על הבחירות, אלא משום שהצטברות סימני השאלה מחייבת לבחון את מנגנוני הבקרה של המשטרה. משטרה מקצועית אינה נמדדת רק ביכולתה להפעיל מקורות מודיעיניים, אלא גם ביכולתה לזהות מתי מקור מודיעיני מנסה להפעיל אותה.
אולי דווקא מהפרשה הזאת תצמח תרבות מודיעינית ביקורתית יותר במשטרת ישראל. אם כך יקרה, המרוויחים הגדולים ממנה לא יהיו רק פעילי רע״מ, אלא אותם עצורים אלמונים ששמותיהם לעולם לא יגיעו לכותרות.