(צילום: אורי דוידוביץ, אסף חן)
מנתוני הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה עולה כי 211,334 מתוכם לומדים לתואר ראשון ב-59 מוסדות אקדמיים: 10 אוניברסיטאות, 29 מכללות אקדמיות - מתוכן 20 ציבוריות, ו-20 מכללות אקדמיות לחינוך. נשים מהוות כ-60% מכלל הסטודנטים. הן נמצאות בשיעור הגבוה ביותר בלימודי התואר השני - 65%.
מרבית המוסדות החליטו להמשיך לשלב במערכת הלימודים את שיטות ההוראה שאליהן התרגלנו בתקופת הסגרים, ובראשן הוראה מרחוק.
2 צפייה בגלריה
ההוצאה הממוצעת לכל סטודנט היא 5,980 שקל בחודש. סטודנטים באוניברסיטת בר אילן
(צילום: שאול גולן)
יו"ר התאחדות הסטודנטים בריאיון לאולפן ynet
(צילום: אסף חן)
לימודים שרלוונטיים לעבודות בענף ההייטק הם הפופולריים ביותר: 28% מהסטודנטים לומדים את המקצועות ההנדסיים והטכנולוגיים, מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. מדעי החברה נמצאים במקום השני, עם 18% מהסטודנטים, ואחר כך חינוך והוראה ומינהל עסקים וניהול. 7.6% בחרו ללמוד משפטים, 7% לומדים מקצועות עזר רפואיים ו-1% לומדים רפואה. בפקולטות למדעי הרוח נמצאים 4.6% מהתלמידים.
השנה, יותר מבעבר, ייאלצו הסטודנטים להתמודד עם הגידול ביוקר המחיה. מהסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, שנערך בעזרת מכון "מחקר מוחות", עולה כי בשנת 2022 חלה עלייה של 10% בהוצאה החודשית הכוללת של התלמידים. ההוצאה הממוצעת לכל סטודנט היא 5,980 שקל בחודש. לעומת זאת, השכר החודשי הממוצע של הסטודנטים העובדים הוא רק 4,967 שקל.
איך מתגברים על הפער? 43% מהסטודנטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם - עלייה של 4% לעומת 2021. גובה הסיוע הממוצע: 2,013 שקלים. 22% מהסטודנטים סיפרו בסקר כי לקחו הלוואה במהלך לימודיהם. הסכום הממוצע: 38,706 שקל. 35% מתגוררים בבית ההורים כדי לחסוך בהוצאות. 82% עובדים - עלייה של 11% לעומת השנה שעברה.
מנתונים נוספים מהסקר, שהגיעו לידי ynet, עולים גם השוני המגדרי - והפערים. בקרב הסטודנטים הגברים הפקולטות השכיחות הן הנדסה ומדעי החברה, אצל הנשים המובילות הן מדעי החברה, הוראה וחינוך וניהול.
סטודנטים גברים עובדים 108 שעות בחודש בממוצע. נשים - 87 שעות. השכר החודשי הממוצע לגברים הוא 6,248 שקל. לסטודנטיות: רק 4,367 שקל. נתוני ההוצאה החודשית דווקא דומים יחסית - 6,291 שקל לסטודנטים גברים, 5,823 לסטודנטיות.
הסקר בחן גם את שביעות הרצון של הסטודנטים מהמוסדות האקדמיים. הסטודנטים התבקשו לדרג פרמטרים שונים - רמת הקורסים, טיב ההוראה של המרצים, המתרגלים ועוזרי ההוראה, יחס המרצים לסטודנטים וכן שילוב של טכנולוגיות למידה בהוראה.
מהציון המשוקלל עולה כי האוניברסיטאות המובילות מבחינת שביעות רצון הסטודנטים הן רייכמן, הפתוחה וחיפה. אריאל ובן גוריון נמצאות בתחתית. בקרב המכללות המתוקצבות נמצאות בצמרת כנרת, אחווה ועמק יזרעאל, כשהמכללה האקדמית תל אביב-יפו והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה - בתחתית.
המרכז האקדמי פרס במקום הראשון בין המכללות הלא מתוקצבות, לפני הקריה האקדמית קריית אונו והמכללה למנהל. המרכז האקדמאי שלם נמצא במקום הראשון, אבל בשל גודלו ופרמטרים ייחודיים אחרים הוא נמדד בנפרד. בקרב המוסדות האקדמיים לחינוך נמצאות במקומות הראשונים מכללת ירושלים, סמינר הקיבוצים ומכללת בית ברל.
שנת הלימודים נפתחת עם בשורה לגליל: המועצה להשכלה גבוהה אישרה הקמת אוניברסיטה נוספת, שתיבנה על בסיס מכללת תל-חי בשילוב עם מכון המחקר מיג"ל. ההחלטה התקבלה למרות חששם של ראשי האוניברסיטאות הקיימות שתקציביהן ייפגעו אם לא יוקצה תקציב ייעודי לאוניברסיטה בגליל.
