המחבל זכריא זביידי, ששוחרר בעסקת החטופים האחרונה, אמר בריאיון ל"ניו יורק טיימס" חודשים אחרי שחרורו כי על הפלסטינים לשקול מחדש את הכלים שלהם במאבק לעצמאות.
בכתבה מתואר זביידי כמי שהיה סמל למאבק הפלסטיני בישראל. בין השאר, הוא פיקד על גדודי חללי אל-אקצא בימי האינתפיאדה השנייה, פרש ועבר לנהל תיאטרון, נכלא לאחר עשור כששב לטרור, ברח מכלא גלבוע דרך מנהרה - ונתפס ונכלא שוב כחודש לאחר מכן. אלא שכעת, נכתב, זביידי הפך לסמל למשהו אחר: "תחושת חוסר תקווה" שממלא את הפלסטינים.
בריאיון אמר זביידי שהוא מרגיש שחייו כפעיל טרור, ראש תיאטרון וגם כאסיר התבררו בסופו של דבר כ"חסרי תועלת". לדבריו, "שום דבר מזה לא עזר להקים מדינה פלסטינית - וייתכן שלעולם לא יעזור". לדברי זביידי, "עלינו לשקול מחדש את הכלים שלנו. ייסדנו תיאטרון, ניסינו התנגדות תרבותית - מה זה עשה? ניסינו גם את הרובה, ניסינו לירות. אין פתרון".
זביידי טען בריאיון ל"טיימס" כי במהלך מאסרו האחרון שיניו ולסתו נשברו, וכי בשבועות שאחרי אוקטובר 2023 הסוהרים היכו אותו שוב ושוב. שב"ס הכחיש את הטענות.
למעשה, זביידי מציג מבט מפוכח על כך שבכל חזית - האסטרטגיה הפלסטינית נכשלה. לדבריו, כשיצא מהכלא גילה שרצועת עזה הושמדה על-ידי ישראל. הוא גילה גם שחלקים גדולים מג'נין, עיר הולדתו, הרוסים ומרוקנים מאוכלוסייה בעקבות הפשיטות הישראליות נגד קיני הטרור. ביתו שלו נמצא באזור שצה"ל סגר, ובנו בן ה-21 נהרג בתקיפה ישראלית בטובאס. "אבל מה הפתרון? אני שואל את השאלה הזו בעצמי", אומר כעת זביידי.
בריאיון, זביידי גם גיחך על מעברו מפעיל טרור למנהל תיאטרון: "התקשורת אמרה ש'זכריא עבר ממאבק מזוין למאבק תרבותי', אבל זה לא עניין של להיות דבר כזה או אחר. בסוף, איך פתחתי את דלת התיאטרון? פרצתי אותה עם הרובה שלי".
לכידת זביידי ומחבל נוסף אחרי הבריחה מכלא גלבוע
(צילום: אביהו שפירא, ישראל מושקוביץ, דוברות המשטרה)
על בריחתו מכלא גלבוע אמר זביידי: "היה בלתי אפשר להיות כלוא ולא לחפש חופש. אסיר שלא חושב על בריחה מהכלא אינו ראוי לחופש". לדבריו, הוא נתקע במשך 10 דקות במנהרה שכרו המחבלים עד שחולץ על-ידי נמלט אחר, וכשסוף סוף יצא החוצה הרגיש "חופש מציף את הוורידים". עם זאת, הוא מודה כי הבריחה לא השיגה הרבה, וכי תמיד ידע ש"זה ייגמר במוות או בתפיסה מחדש". לדבריו, שב"ס הטיל בתגובה תנאים קשים יותר על אסירים פלסטינים, וזביידי עצמו נשלח לבידוד.
זביידי טוען כי זו אחת התוצאות שמדגימות את המכשול שעימו מתמודדים הפלסטינים - בין אם הם מתנגדים לישראל "בדרכי שלום או אלימות": גם האינתיפאדה נכשלה, וגם הרשות הפלסטינית נכשלה; לטענת זביידי, מאחר שישראל "חזקה מדי מכדי להביס אותה באלימות, ואנוכית מכדי לתגמל שותפות פלסטינית אמיתית". הוא הוסיף: "אין פתרון של שלום ואין פתרון צבאי. הישראלים לא רוצים לתת לנו כלום".
"אי אפשר לעקור אותנו מכאן", הוסיף זביידי. "ואין לנו גם כלים כדי לעקור אותם". לדבריו, כעת הוא מתחיל ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת ביר זית - שהוא מקווה שיעזור לו להבין טוב יותר את מורכבות הסכסוך. נושא הדוקטורט, סיפר ל"ניו יורק טיימס", הוא "לימודי ישראל".
