משה מבטח (82), בן קבוצת כנרת ויוצא שייטת הצוללות, שיגר במאי 1969 מכתב לשר הביטחון דאז משה דיין ובו הוא הזהיר ממלחמה כוללת בהמשך אותה שנה ופירט את הסיבות לכך. המכתב הגיע בעקבות מחקר שעשה באוניברסיטת ת"א שבו איתר סימנים מקדימים למלחמה קרבה. לפני כשבועיים הוא עודכן על-ידי ארכיון המדינה שהמסמך, שהיה חלק מהמסמכים של ועדת אגרנט שחקרה את כשלי מלחמת יום הכיפורים, נמצא בארכיון המדינה - כמו גם תשובתו של דיין: "תודה על מכתבך".
מבטח למד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית ולימודיו התמקדו במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. הוא היה עוזרו של פרופ' יחזקאל דרור והתמחה בלימודי ביטחון. בין היתר, השתתף בחקר היעלמותה של הצוללת דקר ואיבד באסון זה רבים מחבריו. הבוקר (יום שלישי), בריאיון לאולפן ynet, סיפר מבטח על שהתרחש.
1 צפייה בגלריה
משה מבטחמשה מבטח
"התחושה הייתה של 'אל תבלבל את המוח'". משה דיין, המכתב שהתריע ומשה מבטח
(צילום: AP, ארכיון המדינה)
-אתה מקבל טלפון מאחד החוקרים בארכיון המדינה, ומה הוא מספר לך? "הוא מספר לי שמצא מסמכים שלי על נושא מלחמת יום הכיפורים ועל מה שהתרעתי לפני שהיא קרתה, שאחר כך הועברו לוועדת אגרנט, וביקש את רשותי שהמסמכים יועברו לארכיון המדינה וגם שאסכים שהם יפורסמו".
-מה היה תפקידך ב-1973? למה התרעת בכלל ומתוך איזו פוזיציה? "נלך קצת אחורה. אני מדבר עכשיו על מאי 1969, אז כתבתי מכתב לשר הביטחון משה דיין. באותה תקופה הייתי בחוג מיוחד של אוניברסיטת ת"א למחקרים אסטרטגיים בראשות פרופ' דניאל שמשוני ועסקתי בחקר אסטרטגי ובחיזוי אסטרטגי".
-ומה אתה מזהה כבר ב-1969? "קראתי המון חומר מתורגם מהעיתונות בערבית וחומר של מכון שילוח, ובעיקר התרשמתי מעוצמת הרצון לנקום על התבוסה של מלחמת ששת הימים. היא הייתה ברמה מאוד גבוהה והתבטאה במשפט: 'מה שנלקח בכוח - יוחזר בכוח'. כלומר, לא במשא ומתן והסדרים אחרי".
-אז אתה מבין כבר אז שמי שנמצא סביבנו לא מתכוונים לוותר, וזה לא ייגמר בשלום אלא במלחמה "ממש ככה, ואני רואה בשטח וקורא ומזהה ממש יותר ויותר סימנים שהולכת להיות מלחמה שמלחמת ששת הימים היא כלום לידה, היא פסיק".
-כשאתה שולח את המכתב הזה, מישהו בממשלת ישראל או במשרד הביטחון חזר אליך? יש תגובה? "במסגרת המסמכים שהעברתי גם לארכיון המדינה, אחרי מספר ימים קיבלתי מלשכת שר הביטחון, מכתב רשמי, ושם כתוב 'תודה על מכתבך, בכבוד רב, שר הביטחון משה דיין'".
-תחושתך שהתודה הייתה בקטע של נפנוף או מריחה או שבאמת קראו? "תחושה של 'אל תבלבל את המוח'".
-וכשאנחנו מתקרבים למלחמה עצמה, הרגשת שמה שכתבת הולך להתממש או שגם אותך המלחמה ביום כיפור הפתיעה? "ב-1973 וגם לאחר מכן עברתי לאוניברסיטה העברית בירושלים והפכתי להיות חוקר ועוזר מחקר של פרופ' יחזקאל דרור, ספציפית בנושא חיזוי ומחקר אסטרטגי, ופיתחתי מודל מתמטי שמנבא בצורה מאוד מאוד ברורה את מלחמת יום הכיפורים, חד-משמעית".
-וגם מהמודל הזה התעלמו? "במאי 1973 אסד וסאדאת עשו ניסוי כלים. הם ריכזו כוחות על הגבול ועשו כאילו הולכים לעשות את זה ולראות מה תגובת צה"ל. כשראו שהתגובה היא כלום, כמו שאמר משה דיין – 'עדיף שארם א-שייח בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח' - הם הבינו שהדרך פתוחה. הם התחילו להיכנס לתכנון מפורט ומקצועי והיתר ידוע: מלחמה, אלפי הרוגים ופצועים ושבויים. קרה דבר שמבחינת ההיסטוריה של ישראל היה אסון. נכון שבסוף הגיע שלום, אבל זה לא בדיוק מה שחשבנו שצריך להיות".