בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע אישר לאיריס חיים להביא ילד מזרעו של בנה יותם, שנחטף ב-7 באוקטובר ונהרג בשוגג מירי צה"ל. אמש (חמישי) התיר השופט אריאל ממן לפרסם את החלטתו זו.
חיים הגישה לפני מספר חודשים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע לעשות שימוש בזרע. לבית המשפט הוגשו תצהירים של המשפחה וחברים בדבר רצונו של יותם בילדים.
בשנה שעברה, לאחר הגשת הבקשה, אמרה איריס חיים: "בני הבכור תובל אמר לי: 'אני לא רוצה ילדים'. דווקא יותם היה אומר לי: 'אמא, אל תדאגי. ממני יהיו לך נכדים'. הוא רצה זוגיות קבועה ורצה להקים משפחה. הוא ממש רצה להיות אבא, ודיבר על זה שהוא רוצה להיות אבא כמו אבא שלו".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה אז כי במשרד המשפטים לא מתנגדים לבקשה העקרונית של משפחת חיים לשימוש בזרעו של יותם ז"ל. עורכת דינה של איריס חיים, נילי שץ, אמרה לאחר ההחלטה של בית המשפט בבאר שבע כי "מדובר בפסק דין יוצא דופן".
בפתח פסיקתו ציטט השופט אריאל ממן מהתנ"ך: "הבה-לי בנים, ואם-אין מתה אנכי. ויאמר: התחת אלהים אנכי?". השופט כתב כי "השיח האלמותי בין יעקב אבינו לרחל אימנו מהדהד משך דורות רבים והדהד בראשי ובליבי עת ניגשתי לכתוב את פסק הדין. שהרי מחד, מי יוכל לאטום ליבו אל מול זעתקם המרה של איש או אישה המבקשים ילדים משלהם, לנוכח הקושי או חוסר היכולת לעשות כן? ובענייננו, לכשבנם אהובם נהרג בדמי ימיו? ומאידך, בטרם הכרעה, זועקת אפסיות האדם אל מול איתני הטבע והבריאה, עד כדי ששואל האדם את עצמו: מי שמני להתערב בטבעו של עולם 'התחת אלוהים אנוכי?'".
השופט הבהיר כי מדובר בדילמה שמלווה כל שופט משפחה באשר הוא, הנדרש להכריע בעבודתו היומיומית תוך כדי התערבות בטבע, ובקודש הקודשים של יחסי הורים וילדים. "לעיתים להפריד ולפרקים לחבר, להרחיק ולקרב. כך וביתר שאת בעניינו, בעת שעסקינן בהכרעה בבקשה שכל מהותה היא יצירת חיים לאחר המוות... והלא הטבע אמר את שלו?!". עוד הוסיף: "ההכרעה קשה במיוחד כאשר עניין השימוש בזרעו של מי שהלך לעולמו טרם הוסדר בחקיקה בישראל, והנני נדרש לעשות כן תוך בחינת נסיבות המקרה הספציפי וללא הוראה חוקית".
השופט המשיך לדון בפסוקים בתנ"ך וכתב: "סבורני כי השיח בין יעקב לרחל שהובא לעיל ושמלווה אותי בעת הזאת, אינו נשאר ללא מענה וללא שורה תחתונה, שכן רבותינו אמרו בבראשית רבה: אמר לו הקב"ה: כך עונין את המעיקות?". לדבריו דברי הביקורת על יעקב, ששמו חז"ל בפיו של אלוהים מכריעים את הכף לזכות רחל אימנו. "סבורני כי כן הוא ביחס לדילמות דומות - אלוקים בכבודו ובעצמו, יוצר החיים והמוות, דיין האמת 'שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד', דורש מהאדם להיות קשוב לסבלו של האחר ולהיענות לו ברחמים וחסד".
השופט קיבל את טענות משפחת חיים, וקבע כי מהראיות שעלו רצונו של יותם היה להיות לאב, והוא אישר להוריו לעשות שימוש בזרעו. "הלוואי שיהיה בפסק דין זה נחמה פורתא למבקשים, ליתר בני המשפחה ולעם ישראל כולו. בבחינת: ואומר לך: בדמייך חיי, בדמייך חיי! וכפי שפתחתי ביעקב אבינו, אסיים בדברים שנאמרו עליו ואייחס אותם ליותם חיים ז"ל: מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים (בבלי, תענית, שם) ואייחל: בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר (ישעיהו, כה, ח)".
