זה קרה ביום שבת בתחילת חודש פברואר האחרון. סוריה אבו עראר, בת 43 מערערה שבנגב, נסעה ברכב ה-BMW היוקרתי שלה יחד עם ארבעת ילדיה בכביש 310. היא יצאה לעקיפה מסוכנת וחצתה קו הפרדה לבן רצוף במהירות של 124 קמ"ש, בכביש שבו המהירות המותרת היא 90. עם שדה ראייה של מאות מטרים קדימה, היא החליטה שלא לחזור לנתיבה הנסיעה שלה, גרמה לאחד מכלי הרכב לסטות לשוליים - והתנגשה חזיתית ברכב המאזדה של שחף דנינו ואליאב אבוקסיס, ארבעה חודשים לפני שהיו אמורים להתחתן. הם נהרגו במקום. היא לא עצורה, ולאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע הסכים להחזיר לה את רכב ה-BMW.
האסון של שחף ואליאב
(צילום: הרצל יוסף )
התיעוד שחשפה המצלמה שהוסתרה
7 צפייה בגלריה
"הורדתי את הכיסוי ונפלתי על הקרקע. הדמעות לא הפסיקו". זירת התאונה
(צילום: קרדיט כבאות מחוז דרום)
"זירת התאונה הזו נראתה כמו זירת פיגוע", נזכר קצין את"ן נגב יורם סבג. "זה היה מחזה באמת קשה של כלי רכב במנחים מוזרים, ועד היום חלקי שברים עדיין נמצאים בשטח. היו שתי גופות מכוסות בשקית, ובוחן התנועה בשטח עבד. תוך כדי שקיפלנו בזירה הגיעה עוד ניידת אמבולנס, מתוכה ירד עובד מד"א. לפי התגובה שלו, כשהרים וחשף את הפרצופים, הבנו שיש פה דבר מה נוסף. התברר שהוא האבא של ההרוגה".
גדי דנינו התמוטט בזירה, וכל משפחתו יחד איתו. שחף הותירה אחריה הורים ושני אחים, איליי בן ה-22 ושרון בת ה-32. "שמעתי שיש תאונה ושחף לא ענתה לטלפון", משחזר איליי. "התקשרתי לאבא כי ידעתי שהוא במשמרת. הוא ענה לי: 'אני אדבר איתך עוד מעט, אני עוד מעט מגיע לזירה, צריך לקבוע מוות של שני אנשים. אשאל בגל של מד"א אם יש משהו'", סיפר.
איליי הוסיף: "הנעתי את הרכב והתחלתי לדהור לכיוון המקום. תוך 6-5 דקות הגעתי לתאונה. דבר ראשון שראיתי זה את אבא שלי שוכב מתחת לאמבולנס, וחובשים ופרמדיקים תופסים אותו. התקרבתי לרכב של אליאב, וראיתי שני איקסים במקום, שתי גופות. הייתה איזו פרמדיקית במד"א, ואמרתי לה 'אני רוצה לראות'. היא ניסתה לשכנע אותי שלא. אמרתי לה שאני מספיק חזק, הייתי ב-7 באוקטובר, אני במד"א מגיל 14, אני יכול לראות את זה. היא הורידה את הכיסוי של אחותי, של שחף. באותו רגע לא הצלחתי לעמוד על הרגליים. פשוט נפלתי על הקרקע. הדמעות לא הפסיקו".
בוחן התנועה, רב-סמל בכיר יעקב פרטוש, שחזר: "האבא התחיל להשתולל בכאב. אתה מנסה להתנתק מזה, אבל אתה בן אדם. המשכתי את העבודה כי לא הייתה לי ברירה אחרת". לדבריו, "הזירה דיברה, אבל הבחנו ברכב של הנהגת בחוטים. אחד העזרים שאנחנו משתמשים זה מצלמות הרכבים, שנותנות תמונה יותר מלאה, מדויקת, על התאונה. זיהיתי חוטים - ואין רכב במצלמה".
קצין את"ן סבג קבע כי "המסקנה היא אחת - הייתה פה מצלמה ומישהו קרע אותה. מיד התחלנו לפעול במישור המודיעיני, אם הייתה מצלמה ולאן היא נעלמה. תוך שלוש-ארבע שעות בפעילות יוצאת דופן תחנת ערוער הודיעה לנו שהמצלמה בידם (אותרה אצל בני משפחתה של אבו עראר בפשיטה על ביתם; א"ק). קיבלנו אותה ובאמת שעינינו חשכו".
בוחני התנועה נדהמו לגלות את גודל הזלזול והרמיסה של חוקי התנועה מצד אבו עראר. בחקירתה, טענה שהסיבה לזגזוג המסוכן ולכך שנסעה שניות ארוכות נגד כיוון התנועה, אחרי שעקפה קו הפרדה לבן רצוף, היא שאחד הילדים שהיה ברכב הפריע לה והסיח את דעתה. אבל, סרטון מצלמת הרכב שלה - שבגרסתו המקורית נשמעים גם קולות הילדים המבועתים - הפריך את גרסתה.
פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדה כתב אישום בחודש יוני האחרון, כשבוע לפני התאריך שבו היו אמורים בני הזוג להתחתן. לפי כתב האישום, לפני אבו עראר נסעה בכביש אישה נוספת של בעלה, שעקפה קו הפרדה לבן רצוף וחזרה לנתיבה. אבו עראר שנסעה בעקבותיה החלה גם היא לעקוף, והמשיכה בנתיב הנגדי במהירות מופרזת, ובדרך עקפה יותר מכלי רכב אחד - נגד כיוון התנועה. רכב אחד סטה בחדות כדי לחמוק מפגיעה בה, ואז אירעה ההתנגשות הקטלנית.
זמן קצר לאחר כתב האישום, הגישה אבו עראר בקשה דחופה להשבת הרכב שלה. "תפיסת הרכב פוגעת פגיעה קשה ולא מידתית בזכות היסוד - הזכות לקניין, של הנאשמת", נכתב בבקשה. "הרכב תפוס כ-5 חודשים, משועבד ומשולמים עבורו תשלומים חודשיים".
שחף דנינו ואליאב אבוקסיס ( )
עם הבטחה שלא תעלה כל טענה בגין תקינות הרכב במשפט, ובהסכמת הפרקליטות, בית המשפט נעתר להשיב לה את רכבה. לדברי שרון, אחותה של שחף, "זה שהחזירו לה את הרכב מטריף לי את המוח. לא מספיק שהיא לא במעצר, גם להחזיר לה את הרכב? מה זו הבדיחה שעושים מנפגעי עבירה? הרכב צריך להיות מחולט לטובת המדינה".
בכל לילה אותו חלום
יחד עם האבל, ישנה ההתמודדות מול ההליך המשפטי. כנפגעי עבירה, שאיבדו את היקר להם מכל, להיזרק לתוך בית המשפט יכול להיות חוויה טראומתית. "אני לא חושבת שיש מישהו במדינה שמבין באמת מה קורה למשפחה שכולה בתאונות דרכים", מסבירה שרון. "זה מעין שכול שקוף. אין שום סיוע או מעטפת שמקבלים. החיים נעצרו ביום התאונה. כולנו הגענו לזירה. אליאב היה לכוד ברכב, מרוסק, ולשחף התפוצץ עורק ראשי מעל הלב".
"שחף הייתה הלב הפועם של המשפחה, היא החזיקה אותנו", אומרת האחות. "אנחנו לא יודעים לנהל חיים בלי שחף".
המשפחה הגיעה אל דיון הקראת כתב האישום, התיישבה באולם וחיכתה לנאשמת. הזמן עבר, והיא איחרה לדיון. "ישבנו שם, השופטת חיכתה לה גם, והיא נכנסת לדיון באיחור", מספרת שרון. "חשבנו שהשופטת תעיר לה, אבל כלום. ראיתי מולי אישה שמעולם לא פגשתי, שלא עשיתי לה שום דבר רע, אני לא מכירה אותה בכלל - אבל היא אחראית להרס של החיים שלי. היא אחראית לזה שההורים שלי כבר לא מתפקדים, לזה שאני כאישה לא אגדל עם אחותי. אחותי לא תלווה אותי לחדר לידה, לא תעמוד לצידי מתחת לחופה. כל אישה צריכה אחות. אני לא רואה רק שתי מצבות. אלו שתי מצבות ומעגל שלם של החיים שלי שהתנפץ. איבדתי גם את אחי ואת ההורים שלי. איבדנו הכול. הכול התמוטט".
כעת התיק הולך לגישור בפני נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בני שגיא, שישמע את הצדדים. גם משפחותיהם של שחף ואליאב הוזמנו להיפגש איתו. שרון הבהירה שלא יאפשרו הסדר טיעון מקל עם האישה שהרסה את חייהם.
"כמה ימים אחרי השבעה התחלתי לחלום עליה", סיפר איליי. "כל לילה אותו חלום - חלמתי שאני קם מהמיטה, שומע רעשים מהמטבח ורואה את שחף מבשלת. אני שואל אותה 'שחף, מה את עושה פה? את צריכה להיות בבית עלמין, את מתה'. היא אומרת לי 'איליי, הגיע המשיח'. אני מתעורר מהחלום בבהלה ורץ למטבח לראות אם זה אמיתי. אבל כל לילה מחדש אני מתאכזב. זה עושה משהו שאני לא שוכח אותה, אני לא רוצה לשכוח. אני רוצה לזכור כל רגע ורגע ומקווה שעד יום מותי אחלום עליה כל לילה מחדש".
עורך דין יחיאל רוזנברג, סנגורה של אבו עראר, מסר כי "אנחנו בפני הליך גישור, וטרם ניתן מענה לכתב האישום. אנחנו בתחילתו של ההליך המשפטי".
