היזם הפלסטיני בשאר מסרי, הנתבע בארה"ב בידי משפחות נרצחי 7 באוקטובר בחשד שמימן לכאורה את חמאס, מקים שונה בצפון ירושלים. כך נודע ל-ynet. הוא עלה לכותרות בשבוע שעבר כשמשפחות שקולות מהטבח מחו נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים לאפשר לו קרקע בבירה, כשתכנן להקים מלון חדש במזרח ירושלים במורדות הר הזיתים, אולם מסתבר - איש העסקים כבר בונה בירושלים במשך שנים. זאת בעוד שתוכנית המלון שלו הוקפאה, והוויכוח הציבורי סביב דריסת רגל פלסטינית בבירה מתעצם.
בתוך פרויקט "לנא" של היזם הפלסטיני בשאר מסרי
(צילום: גלעד כהן)
בתביעת הענק בארה"ב מצד כ-200 משפחות שכולות נגד איש העסקים מסרי, מיליארדר אמריקני-פלסטיני, נטען כי איפשר לארגון הטרור להשתמש במתקנים שבבעלותו ברצועת עזה. כפי שפורסם ב-ynet, כתב התביעה נגד מסרי מציג ראיות רבות לטענת המשפחות, שלפיה קיימות הוכחות לקיום מנהרות אסטרטגיות של חמאס מתחת לנכסיו של המיליונר - בית מלון על חוף הים ברצועה ושטח תעשייתי סמוך לגבול עם ישראל.
בעקבות אותה פניה של המשפחות השכולות, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה דיון דחוף, ובעיריית ירושלים הוחלט להסיר את התוכנית של בניית המלון מסדר היום עד להשלמת בירור מקיף של סוגיית הבעלות ובחינת כלל ההיבטים הרלוונטיים.
אבל פרויקט השכונה של מסרי, "לנא", נבנה כאמור במשך שנים ארוכות - וכבר מאוכלס בחלקו. באוקטובר 2021, הציג בחשבונו ברשת X את השכונה החדשה שהוא מקים, והתגאה: "מליבת אל-קודס ולאחר 10 שנים של עבודה קשה, אני שמח להודיע על תחילת בנייתה של שכונה מודרנית ומשולבת. לנא הפך לפרויקט הפלסטיני הגדול ביותר בירושלים, ואני קורא לעוד פרויקטים חלוציים נוספים כאלה". בפברואר 2022, צייץ: "20 שעות רצופות של יציקת בטון לרצפות בנייני מגורים בשכונת לנא בירושלים. התחלה נהדרת בידיים פלסטיניות, קדימה!".
"רק 3 דקות מרמאללה"
הפרויקט, שבו עומדים כבר שני מגדלים מאוכלסים מתוך 400 יחידות דיור, נמצא על קרקע של הכנסייה האורתודוקסית בצפון ירושלים, בין בית חנינא לאזור התעשייה עטרות, ובצמוד לגדר ההפרדה שחוצצת בין ירושלים לבין א-ראם. זו אותה הגדר שמעליה מדלגים שוהים בלתי חוקיים כדי להיכנס לירושלים.
על השלטים באתר הבנייה בפרויקט "לנא", או בשמה המלא "לנא פי אל קודס" - "שלנו בירושלים", לא תמצאו את שמו של מסרי, אלא את שמה של הכנסייה האורתודוקסית, אבל באתר האינטרנט של הפרויקט ניתן לראות בבירור כי הוא היזם שמאחורי הפרויקט. "היזם: מסאר אינטרנשיונל, שנוסדה על-ידי היזם הפלסטיני בשאר מסרי בשנת 1994, ידועה בהובלת פרויקטים אסטרטגיים בפלסטין - ובראשם פיתוח רוואבי, העיר המתוכננת המודרנית הראשונה במדינה", נכתב באתר האינטרנט.
גם בשיחה עם משרד המכירות של הפרויקט הם מאשרים שהיזם של הפרויקט הוא מסרי, ולשאלתי אם יהודי יכול לרכוש דירה הם עונים: "זה לכל המגזרים. אין שום בעיה שיהודי יקנה פה דירה. זה בערך שלוש מיליון לדירה". גם במקרה הזה של פרויקט "לנא", כמו במקרה של בית חולים סנט ג'וזף שנתמך על-ידי הכסף הקטארי וגורמים איסלאמיים, האדמה היא נוצרית והיוזמה פלסטינית-איסלאמית.
"אסור לתת לבשאר מסרי ולקטאר, על קשריהם עם גורמים תומכי טרור, דריסת רגל בירושלים", אמר רן ישי, מי שכיהן כשגריר וכמנכ"ל משרד ירושלים וראש אגף המחקר של מרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP). "לא חסרים קבלנים הגונים שומרי חוק שיכולים לבנות בעיר, גם עבור האוכלוסיה הערבית, שמגיעים לה פתרונות דיור כמו לאוכלוסיה היהודית".
עו"ד יאיר גבאי, מומחה למקרקעין שכיהן כחבר מועצת העיר ירושלים וחבר הועדה המחוזית, אמר ל-ynet כי "יש להקפיא את היתרי הבניה שניתנו במתחם עד לקבלת תסקיר הסביבה המחמיר מהמשרד לאיכות הסביבה. אסור לאפשר איפה ואיפה, ולכן עד שהשכונה היהודית בעטרות לא נבנית גם השכונה הזו לא צריכה להתקדם".
הרצף הפלסטיני ומצוקת הדיור
למרות שהפרויקט מתרחש בירושלים וקיבל אישורים מהוועדות השונות, הוא נראה כמו פרויקט פלסטיני לכל דבר ועניין. העומד בראשו הוא כאמור יזם פלסטיני, הבנק המלווה של הפרויקט הוא הבנק הערבי Bank Arab, ואפילו אתר האינטרנט של הפרויקט מסתיים באותיות ps, המציינות את "פלסטין".
האזור של צפון ירושלים ומזרחה מייצר רצף בניה פלסטיני: מרמאללה, דרך שכונת כפר עקב שבחלקה פלסטינית ובחלקה ירושלמית, דרך עטרות ולבית חנינא ושועפט בירושלים. באזור עטרות צפויה לקום שכונה יהודית, בצמוד למחסום קלנדיה וכפר עקב, גם בכדי לשבור את רצף הבנייה הפלסטיני עם אלפי יחידות דיור.
אולם, התוכנית תקועה בעיקר בגלל תסקיר סביבה שקבע שהאזור מזוהם. למרות זאת, במרחק של קילומטר דרומית מהאזור שבו אמורה להבנות השכונה, אך אינה מתקדמת בגלל סיבות סביבתיות, קם כאמור הפרויקט "לנא", על אדמות של הכנסייה היוונית ביוזמת מסרי, שבחלקו כבר מאוכלס.
חשוב לציין, כי במשך שנים רבות ישנה מצוקת דיור בקרב ערביי ירושלים. לפי נתונים באתר עמותת "עיר עמים", ב-2024 אושרו בבירה תוכניות לכ-11 אלף יחידות דיור, מתוכן פחות מ-10% בשכונות הערביות - שבהן גרים כ-40% מתושבי העיר. לא מעט צעירים שגדלו בשכונות מזרח העיר לא יכולים להרשות לעצמם לגור בשכונה שבה הם גדלו, גם בגלל שאין פרויקטים וגם בגלל המחירים הגבוהים. הם נאלצים לעבור אל שכונות מעבר לגדר כמו מחנה הפליטים שועפט או כפר עקב, אזורים אקס-טירטוריאלים.
חיים סילברשטיין, יו"ר JCAP, מסר כי "אני מקווה שכעת לאחר שהדברים הללו נחשפו, מקבלי ההחלטות יחדדו נהלים ויוסיפו בקרה לצד המשך מתן שירות לכלל תושבי ירושלים - אך תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים וביטחונה של העיר".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הפרויקט בעטרות מקודם מכוח תוכניות סטטוטוריות שאושרו כדין כבר לפני יותר מעשור, לאחר שנבחנו ואושרו על-ידי מוסדות התכנון המוסמכים. התוכנית הוגשה על-ידי בעלת הקרקע, הכנסייה היוונית-אורתודוכסית. העירייה אינה צד להתקשרויות היזמיות או לזהות גורמי המשנה המעורבים בפרויקט. גם פרויקט המלון בא-צוואנה שירד מסדר יומה של מליאת הוועדה המחוזית ב-9 בפברואר הוגש על קרקעות כנסייה, על-ידי מיופה כוחה ולא ע"י בשאר מסרי.
"לגבי המשך בנייה בפרויקט 'לנא' - מרגע אישור התכנית, עומדת לבעלי הזכויות האפשרות לפעול להיתרי בנייה התואמים לה, ולוועדה המקומית אין סמכות למנוע זאת כל עוד הבקשות עומדות לפי החוקים והכללים. לעניין סוגיות איכות הסביבה - השכונה המתוכננת מצויה בשטחים שהיוו את שדה התעופה בעטרות ומתמודדת עם זיהום אוויר ממחצבות סמוכות בשטחי יו"ש. פרויקט 'לנא' רחוק מזיהום זה, ומוגן ממנו הן בזכות המרחק והן בבינוי שקיים בשטח".
מהמשרד לאיכות הסביבה טרם נמסרה תגובה.
