בג"ץ קבע בצהריים (רביעי) כי לא יעכב את כניסתו לתוקף של החוק לביטול עילת הסבירות, שעבר ביום שני האחרון בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. בהחלטה נקבע כי לא יינתן צו ביניים בנושא. במקביל, הוחלט שייקבע דיון בעתירות נגד החקיקה לחודש ספטמבר.
בהחלטה נקבע עוד כי המשיבים בעתירה - בהם הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין והממשלה עצמה - יידרשו להשיב לעתירה עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.
דקות ספורות אחרי פרסום ההחלטה בנוגע לחוק ביטול עילת הסבירות, קבע בג"ץ כי בספטמבר ייערך גם הדיון בנוגע לעתירות נגד סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. העתירות נגד אי-כינוס הוועדה הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד, וגם במקרה הזה נדרשים המשיבים להגיב עד 10 ימים לפני המועד שייקבע.
ב-12 בספטמבר צפוי דיון טעון נוסף בבג"ץ, בעתירות שמבקשות לפסול את נתניהו מכהונתו כראש הממשלה. הדיון הזה ייערך בהרכב של שלושה שופטים, בהם הנשיאה אסתר חיות שתפרוש באוקטובר הקרוב (גם לאחר הפרישה תוכל לקבל החלטות בעתירות שבהן עסקה לפני כן וטרם הושלמו). בשבוע הבא, ב-3 באוגוסט, חיות תעמוד גם בראש הרכב שידון בעתירות נגד חוק הנבצרות. יודגש כי הרכבי השופטים בדיונים העתידיים - נגד חוק עילת הסבירות ואי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים - טרם נקבעו.
הוויכוח בכנסת שלשום בין לוין לגלנט, בזמן ההצבעה על ביטול עילת הסבירות
(צילום: סיון חילאי, ערוץ כנסת)
מוקדם יותר היום כבר נכנס התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה" לתוקף, אחרי שפורסם ברשומות וצורף בכך לספר החוקים. החוק לביטול עילת הסבירות אושר שלשום בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ברוב של 64 תומכים ואפס מתנגדים, אחרי שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה.
התיקון מחסן החלטות ממשלה ושרים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות, בדגש על מינויים וגם על אי-קבלת החלטות – כמו למשל הימנעותו של לוין מכינוס הוועדה לבחירת שופטים. זהו החלק הראשון שממשלת נתניהו העבירה מתוך המהפכה המשפטית שהיא מקדמת, והוא אושר חרף מחאת הענק נגדה, החשש מפגיעה בכשירות הצבא בשל מחאת אנשי המילואים וגם אזהרות מפגיעה בכלכלה.
מיד עם העברת החוק הוגשו נגדו שורת עתירות לבג"ץ, בין היתר בטענה לניצול לרעה של "הסמכות המכוננת" של הכנסת, כלומר סמכותה לחוקק חוקה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד הודיע אף הוא כי יעתור נגד החוק, אך לא ברור אם שופטי בג"ץ יקבלו את העתירות הללו: בית המשפט מעולם לא פסל חוקי יסוד, ועד היום פסל רק 22 חוקים "רגילים".
יחד עם זאת, בעבר כבר אותתו כמה מהשופטים לאפשרות של פסילת חוקי יסוד – אם אלו יפגעו בצורה קשה בשיטה הדמוקרטית. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כבר אותתה שתתקשה להגן על החוק, ורק אתמול קראה לבג"ץ לבטל את חוק הנבצרות – גם הוא תיקון לחוק יסוד – בשל שימוש לרעה, כלשונה, באותה סמכות מכוננת של הכנסת.
בין העותרים נגד החוק נמנית התנועה לאיכות השלטון, ועו"ד אליעד שרגא שעומד בראשה מסר בצהריים: "אנחנו מוכנים. נתייצב בבית המשפט העליון להגן על הדמוקרטיה הישראלית, ונעשה כל שביכולתנו כדי לעצור את ההפיכה המשטרית. נמשיך להפגין ולהילחם בכל מקום ומעל כל במה עד שיוסר האיום".
