ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, הדגיש אתמול (יום שלישי) בדיון בוועדת החוץ והביטחון את הצורך האקוטי של הצבא בלוחמים, בצל קידום מתווה חוק ההשתמטות. טייב תיאר כי צה"ל כיום זקוק קודם כל ללוחמים, ויש צורך קבוע בתוספת כוח אדם לוחם כדי להקים חטיבות חדשות, לשמור על גמישות מבצעית ולהפחית שחיקה אצל המשרתים הנוכחיים - ושהכללת השירות האזרחי ביעדי החוק לא מסייעת לכך.
מתוך ועדת החוץ והביטחון, אתמול
(צילום: ערוץ כנסת )
בנוסף, תא"ל טייב הדגיש כי צה"ל הוא הגוף היחיד שיכול לקבוע מי מהמגויסים מתאים ללחימה ומי לא, ואין גוף חיצוני שיכול לעשות זאת. המיון נעשה על בסיס נתונים אישיים והתאמה, כאשר המנגנון המקצועי הנכון ביותר הוא גיוס לפי גילים.
במקביל, טייב התייחס גם לשירות נשים, וציין כי הנשים הלוחמות הן כוח מבצעי קריטי שצמח מ-500 חיילות ל-5,000 תוך עשור. לגבי גיוס חיילים דתיים, הרח"ט דחה את הטענה שצה"ל לא ערוך לקליטת מגויסים חרדים רבים. הוא אמר כי צה"ל ערוך ויודע לתת פתרונות כמו מעבר לפלוגה מגדרית, גם אם "לא הכל מושלם ותמיד יש מה לתקן".
בטיוטה של יו"ר הוועדה בועז ביסמוט (הליכוד) נכתב כי שירות אזרחי ביחידות סמך של משרד רה"מ נחשב כשירות. מדובר בארגונים כמו שב"כ, המוסד - ומלבד זאת גם שירות בתי הסוהר והמשטרה. שלשום היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, כתבה לחברי הוועדה כי הכללת השירות האזרחי-ביטחוני ביעדי הגיוס לא עומדת בצרכים הביטחוניים - ולכן יש קושי להחשיב אותו במכסות.
"חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, הפתוחה רק לבוגרי מוסדות חינוך חרדיים, מהווה פגיעה בשוויון, שכן טיבו של השירות הלאומי-אזרחי שונה בתכלית מהשירות הצבאי, גם אם מדובר בשירות אזרחי-ביטחוני", כתבה. "בין היתר, לאור משכו של השירות האזרחי-ביטחוני, היותו רצוני ללא כפייה, קצר משמעותית מהשירות הצבאי וגם אינו כולל שירות במערך המילואים. יתר על כן, חלופת השירות האזרחי-ביטחוני, אף שהיא קרובה יותר למרכיב הביטחוני, ודאי מזו של שירות הלאומי-אזרחי, אינה עומדת נכון לעת הזו במבחן הצרכים הביטחוניים העכשווים המחייבים את העלאת סד"כ הלוחמים והחיילים הצה"לי".
חרדים קיצונים מפגינים נגד הגיוס
(צילום: עידו ארז, יריב כץ)
"גזירת הגיוס - תקדים מסוכן"
בצל הביקורת מצד צה"ל, גם הניציים מקרב החרדים ממשיכים להביע התנגדות למתווה ביסמוט. באגודת ישראל ההתנגדות לנוסח החוק הולכת ומעמיקה, ובביטאון "המודיע", המזוהה עם השר יצחק גולדקנופף, מכנים את ההצעה "גזירת חוק הגיוס".
בביטאון החרדי מזהירים מפני "תקדים מסוכן", שכן על פי סעיפי ההצעה אם לא תהיה עמידה ביעדים יוכל שר הביטחון לשלול מעמד מישיבות. בעיתון הזהירו גם מהעמדה של היועצת המשפטית לוועדה, הקובעת כאמור כי אין לספור מתנדבים בארגוני חירום כדי למלא את היעדים. במאמר מערכת נטען שבצה"ל כלל לא רוצים לגייס חרדים.
שלמה ולצר, מזכיר מועצת גדולי התורה - האדמו"רים הממונים על אגודת ישראל - עובר בימים האחרונים בין האדמו"רים ומנסה לגבש עמדה אחידה בנושא. עד כה חסידות גור של גולדקנופף הייתה הקול הניצי ביותר נגד הצעת החוק, אך כעת גם האדמו"ר מבעלז, שנטה לתמוך בחקיקה, אמר לאחרונה כי יש בעיות ולא בטוח כלל שנציגו, ח"כ ישראל אייכלר, יצביע בעד.
