עימות בין גלנט לסמוטריץ' סביב הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שהרכבה נחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות": שר הביטחון מתנגד להקמת הוועדה בתנאים שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - ועל כן הקמתה צפויה להתעכב.
שר האוצר סמוטריץ' דורש שהועדה שתקום לא רק שלא תיתן צ'ק פתוח לצבא - אלא תבחן את תפיסת הביטחון, תבחן את האיומים, תתקף אותם ורק על בסיס זה יוחלט מהו גודל התקציב הנכון. דוגמאות לכך הן אם להגדיל את צבא היבשה, אם להאריך את שירות החובה, אם להשקיע יותר בהגנה, ברכש מערכות, בהתקפה, בחימושים - וכמה כסף ילך לייצור ישראלי וכמה נכון להישען על הסיוע האמריקני. "הם מבקשים עשרות מיליארדים, ולגיטימי שנשאל לאן הולך הכסף", אמר סמוטריץ' בדיונים הפנימים.
שר הביטחון גלנט מתנגד לכך שהוועדה תעסוק בתפיסת הביטחון וטוען שזה לא תפקידה - אלא תפקיד מערכת הביטחון. הועדה החיצונית, סבור גלנט, צריכה לקבוע את מסגרת התקציב בלבד. בכיר במערכת הביטחון אמר כי "סמוטריץ' מנסה לערוך תחקיר לצה"ל בוועדה ובכך להגדיל את השפעתו. הוא לא שר הביטחון בינתיים". גורמים במשרד הביטחון אמרו עוד כי עבודת הוועדה, כפי שרוצה סמוטריץ', עשויה להימשך חודשים רבים - ואין זמן לבזבז על כך. "צריך לפעול מהר ולמלא את המחסנים", אמר הבכיר.
בתוך כך, ל-ynet נודע כי משרד הביטחון תכנן לשלוח שני נציגים בכירים לוועדה המתגבשת - מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במילואים עמיקם נורקין והיועץ הכספי לרמטכ"ל לשעבר תא"ל במילואים מהרן פרוזנפר. נורקין עסק בבניין הכוח בתפקידו כראש אגף התכנון בצה"ל לפני שמונה למפקד חיל האוויר, ופרוזנפר נחשב למומחה בתחום מתוקף תפקידו.
ב-ynet פורסם הבוקר כי בין חברי הוועדה צפויים להיות האלוף במיל' יעקב עמידרור, תת-אלוף במיל' אפי איתם, וקובי הבר - מי שהיה בעבר הממונה על התקציבים באוצר, ואליהם כאמור צפויים להצטרף נורקין ופרוזנפר.
התוכנית של צה"ל, ועלות יום מלחמה
בצה"ל גיבשו תוכנית התעצמות בהיקף של 220 מיליארד שקל בפריסה על פני חמש עד שבע שנים, אך באוצר מתנגדים ומסכימים לתוכנית התעצמות בהיקף של 75 מיליארד שקל בלבד לשמונה שנים. בשבוע שעבר החליטו הצדדים כי כל עוד אין הסכמות, ובטרם הוקמה הוועדה, תקציב הביטחון יעמוד בשלב הראשון על 82 מיליארד שקל. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לאחרונה כי הדיונים יתחילו מסכום של 100 מיליארד שקל, שיאפשרו למערכת הביטחון לצאת להתקשרויות ורכש. בתקציב 2024, עוד לפני שהוקמה הוועדה, נזכיר, הוקצו 20 מיליארד שקל להתעצמות.
אף שההפרשים בין הסכומים נשמעים גבוהים למדי, כל תוכנית נפרשת על פני תקופה אחרת, ומבחינת הוצאה שנתית ממוצעת מדובר בערך בכ-10 עד 12 מיליארד שקל, ולכן מהות הוויכוח הינה בעתיד הרחוק של תקציב המדינה ותקציב הביטחון. באוצר חוששים שהתחייבויות ארוכות במיוחד כיום יביאו לגמישות נמוכה בתקציב הביטחון בעתיד ויהוו משקולת משמעותית בהרבה בעשורים הבאים על תקציב המדינה כולו.
3 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הלוי. אם לא תתלקח מלחמה בזירה הצפונית - עלות יום לחימה תגיע עד סוף 2024 ל-120 מיליארד שקלים
(צילום: דובר צה"ל)
לפי הנתונים שצה"ל הציג, העלות הישירה של המלחמה עומדת עד כה על 72 מיליארד שקלים. יש לציין שהעלות היומית של המלחמה ירדה משמעותית: בהתחלה היא עמדה על כ-1.2 מיליארד שקלים ליום, אך לאחר שחרור כוחות מילואים היא ירדה ל-800 מיליון שקל, וכעת הסכום הגיע ל-200 מיליון שקל. ההערכה היא שעד סוף 2024, בהנחה שהזירה הצפונית לא תתלקח למלחמה בהיקף מלא, העלות תהיה כ-120 מיליארד שקלים. לשם השוואה, תקציב הביטחון השנתי כרגע, ללא כספי הסיוע האמריקני, עומד על 68 מיליארד שקלים.
בצה"ל טענו כי התקציב המיידי דרוש על מנת לממן חימושים למטוסי קרב, פגזים לטנקים ולארטילריה וגם טילים מיירטים שעלותם גבוהה מאוד. כמו כן, בצבא הציגו צורך דחוף בכלים חדשים וממוגנים לצבא היבשה לצד בנייה של מסגרות חדשות ללחימה. נושא נוסף אליו נדרש תקציב נוגע בכוח אדם, בעיקר ביחס להחזרת קצינים איכותיים, הגדלת צבא הקבע ומערך המילואים.
