עיני בריסל ומוסקבה נשואות היום (א') לארמניה שבקווקז, שם נערכות בחירות שעשויות להכריע אם המדינה הקטנה שהייתה בעבר חלק מברית המועצות תַפנה את גבה למוסקבה ותתקרב למערב ולאיחוד האירופי – או תחזור לחיקו של ולדימיר פוטין. בבחירות היום מבקשים ראש הממשלה ניקול פשיניאן ומפלגת השלטון שלו "החוזה האזרחי" ניצחון גדול, כזה שייתן להם לגיטימציה לכוון את ארמניה לנתיב גאופוליטי חדש.
9 צפייה בגלריה
ראש הממשלה פשניאן. הכפיל את התמ"ג, מואשם בביסוס משטר סמכותני
(צילום:KAREN MINASYAN / AFP)
9 צפייה בגלריה
תומכי מפלגת "ארמניה החזקה" הפרו-רוסית בעצרת בירבאן לקראת ההליכה לקלפי
(צילום: Karen MINASYAN / AFP)
ארמניה היא מדינה בת 3 מיליון תושבים, רובם נוצרים, שגם אחרי קריסת האיחוד הסובייטי הייתה באופן מסורתי חלק ממעגל ההשפעה הרוסי. יש לה יחסי מסחר ענפים עם רוסיה, שמייבאת ממנה סחורות רבות, ומוסקבה גם שולטת בחלק משמעותי ממגזר התשתיות והאנרגיה הארמני, ומספקת לה גז זול ונשק. אלא שמאז עלייתו לשלטון ב-2018 החל פשיניאן לקרב את ארמניה עוד ועוד למערב ולהרחיק אותה מהפטרון הרוסי, ולאחרונה, לקראת הבחירות, הוא אותת כי בכוונתו להאיץ את התהליך הזה. הוא אף הצהיר כי ייתכן שארמניה תצטרף לאיחוד האירופי.
כשהצביע הבוקר בקלפי בבירה ירבאן הבטיח פשיניאן בן ה-51 כי ארמניה תמשיך לחזק את עצמאותה ואת הדמוקרטיה ושלטון החוק שלה, והצהיר: "האיחוד האירופי הוא השותף העיקרי שלנו ביישום רפורמות דמוקרטיות ואנו נמשיך בדרך הזו". לצד זה טען כי אין מתיחות בין ארמניה למוסקבה, וכי היחסים עם רוסיה מבוססים על כבוד הדדי.
9 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. "אם העם הארמני יראה יתרונות באיחוד האירופי, לא יהיה לנו מה להגיד נגד זה. אבל ראינו מה קרה באוקראינה"
(צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
בבחירות היום מתמודדים פשיניאן ומפלגת השלטון שלו "החוזה האזרחי" מול שורה של מפלגות אופוזיציה פרו-רוסיות מובהקות, התומכות בהידוק הקשרים עם מוסקבה. הגדולה שבהן היא מפלגת "ארמניה החזקה" של איש העסקים הארמני-רוסי סמבל קראפטיאן, שמאשימה את פשיניאן בניסיון לפתוח במלחמה עם מוסקבה, ומועמדים בולטים נוספים הם הנשיא לשעבר רוברט קוצ'ריאן, שעומד בראש בלוק "הייסטן" והאשים את פשיניאן בערעור היחסים עם רוסיה, ומפלגת "ארמניה המשגשגת", בהנהגת איש העסקים הפרו-רוסי גאגיק צרוקיאן. ההערכה הרווחת היא שפשיניאן ינצח: לפי הסקרים מפלגתו מובילה עם תמיכה של עד 32% מהמצביעים, ו"ארמניה החזקה" הפרו-רוסית שבמקום השני משתרכת הרחק מאחור עם עד 11%.
המסר של רוסיה – בחצילים ובקוניאק
הבחירות נערכות כאמור בשעה גאופוליטית רגישה. פשיניאן דיבר לאחרונה שוב ושוב על הצורך במדיניות חוץ מאוזנת המבטיחה שארמניה תשמור על יחסים טובים עם ארה"ב, אירופה ורוסיה, כמו גם עם מעצמות אזוריות כמו טורקיה ואיראן, אך דבריו עוררו התלהבות גדולה בהרבה במערב מאשר במוסקבה. בעוד המנהיג הארמני זכה לתמיכתם המוצהרת של כמה מנהיגים אירופים ושל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכינה אותו "חבר ומנהיג נהדר" וקרא לארמנים "להפוך את ארמניה לגדולה שוב" (Make Armenia Great Again), ברוסיה עוררו דבריו אי-נחת, בלשון המעטה.
9 צפייה בגלריה
פשיניאן לוחץ ידיים עם נשיא אזרבייג'ן אלייב אצל טראמפ. ספג ביקורת אחרי התבוסה
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
בכירים רוסים, בהם הנשיא פוטין, השמיעו בשבועות האחרונים שורה של איומים מרומזים המשווים את הדרך שבה צועדת ארמניה לזו שבה הלכה בעבר אוקראינה, מי שבחירתה לצאת ממרחב ההשפעה הרוסי ולפנות אל המערב הובילה בסופו של דבר את רוסיה לפלוש לשטחה ולכבוש חמישית ממנו. בשיחה עם עיתונאים לאחר מצעד יום הניצחון של רוסיה ב-9 במאי אמר פוטין שאם העם הארמני יראה יתרונות בהצטרפות לאיחוד האירופי "בוודאי שלא יהיה לנו מה לומר נגד זה", אך באותה נשימה הוסיף: "אנחנו מתמודדים כעת עם כל מה שקורה בנוגע לאוקראינה, ואיך זה התחיל? זה התחיל בהצטרפותה של אוקראינה או בניסיונה להצטרף לאיחוד האירופי".
במה שנראה כסנקציות רוסיות על רקע ההתפתחויות הפוליטיות אסרה מוסקבה לקראת הבחירות היום את הייבוא של שלל מוצרים מארמניה, בהם פרחים, סוגים מסוימים של קוניאק ויין, חצילים, תפוחי אדמה, פירות יבשים, דגים ועוד. רוסיה טוענת כי האיסורים קשורים להפרות של כללי ייבוא חקלאי, אך ההערכה היא שבפועל היא מבקשת לאותת בכך לממשלה בירבאן כי תפגע בכלכלתה אם תמשיך לצעוד בכיוון המערבי. הנציבות האירופית, הגוף העליון של האיחוד האירופי, כינתה בשבוע שעבר את המהלך הרוסי כ"לא פחות מסחיטה כלכלית" ומסרה: "על-ידי הרחבת ההגבלות על הייצוא הארמני מוסקבה הופכת יחסים כלכליים לנשק לצורך לחץ פוליטי. אנחנו מכירים את המנהג הזה טוב מדי".
באיומים מרומזים נוספים הדגיש פוטין בפגישותיו עם פשיניאן את השליטה של רוסיה בחלקים נרחבים ממגזר התשתיות והאנרגיה של ארמניה ואת הגז הזול שהיא מספקת לה, והבהיר כי אם ארמניה תצטרף לאיחוד האירופי היא לא תוכל להישאר חברה באיחוד הכלכלי האירו-אסייתי, גוש מכס בהובלת רוסיה.
תבוסת קרבאך עדיין צורבת
סוגיה נוספת שעומדת במרכז הבחירות היום היא רצונו של ראש הממשלה פשיניאן לנרמל את היחסים עם שכנתה של ארמניה אזרבייג'ן, גם היא רפובליקה סובייטית לשעבר. שתי המדינות ניהלו במשך 30 שנה סכסוך על גורלו של חבל נגורנו קרבאך, מובלעת בשטח אזרבייג'ן שנשלטה על-ידי בדלנים ארמנים שנתמכו על-ידי ארמניה, ואחרי מלחמת דמים בשנת 2020 שגבתה אלפי הרוגים השתלטה אזרבייג'ן על החבל במתקפת בזק שאליה יצאה בשנת 2023. כתוצאה מהמתקפה הזו נמלטה מהחבל כל האוכלוסייה הארמנית שלו, שמנתה עשרות אלפי בני אדם.
9 צפייה בגלריה
צבא אזרבייג'ן תוקף במובלעת הארמנית במהלך ההשתלטות על החבל
(צילום: AFP PHOTO / Azerbaijani Defence Ministry / handout)
המלחמה ב-2020 וההשתלטות הסופית על נגורנו קרבאך ב-2023 נתפסו כתבוסה מוחצת לארמניה, והובילו לביקורת קשה על פשיניאן מצד חלקים בציבור הארמני. הוא מצדו פנה לעבר פיוס עם אזרבייג'ן, ובאוגוסט האחרון חתם בבית הלבן לצד טראמפ על הסכם עם הנשיא האזרי אילהאם אלייב שלפיו שתי המדינות יתקדמו לעבר הסכם שלום היסטורי ביניהן. גם על כך ספג פשיניאן ביקורת, והוא בתגובה העמיד את מאמצי השלום במרכז קמפיין הבחירות שלו.
האופוזיציה הפרו-רוסית מדגישה את הבושה שהמיט לכאורה פשיניאן על ארמניה, ומביעה התנגדות לתהליך ההתקרבות למערב שהוא מקדם כעת. מנהיג "ארמניה החזקה" קראפטיאן הזהיר מפני "נהירה פזיזה" לעבר המערב, והצהיר כי "רוסיה היא השותפה האסטרטגית והכלכלית העיקרית שלנו, ותישאר כזו". ממשלתו של פשיניאן מנגד אינה מסתירה את זעמה על חלקה של מוסקבה בתבוסה הארמנית בנגורנו קרבאך: ירבאן מאשימה את רוסיה שכמפקחת על הסכם הפסקת האש הקודם בין המדינות היא הייתה אמורה להתערב ולעשות יותר כדי למנוע מאזרבייג'ן להפר אותו, הפרה שאפשרה לצבאו של אלייב להשתלט על החבל.
"מזימות הפיכה" והצבעה במעצר בית
מאז עלייתו של פשיניאן לשלטון לפני 8 שנים הוכפל התל"ג לנפש של ארמניה, אך מנגד הוא מואשם על-ידי מבקרים וארגוני זכויות אדם בביסוס שלטון סמכותני ולא-דמוקרטי לגמרי, המדכא את מתנגדיו בדרכים לא לגיטימיות. הרקע להאשמות הוא גם העובדה שרבים מיריביו של פשיניאן נכלאו בשנים האחרונות – עונש שלדברי הממשלה הוטל עליהם משום שתכננו לבצע הפיכה.
9 צפייה בגלריה
מנהיג "ארמניה החזקה" קראפטיאן. "לארמניה תהיה סוף סוף ממשלה לגיטימית"
(צילום: Karen MINASYAN / AFP)
גם לפני הבחירות היום נרשם גל מעצרים, ובמסגרתו נעצרו שישה מועמדים של מפלגת האופוזיציה "ארמניה החזקה". הרשויות הסבירו כי צווי המעצר הוצאו נגדם משום שהם חשודים בקניית קולות. מנהיג המפלגה קראפטיאן, שנמצא בעצמו במעצר בית בגין ניסיון לכאורה לקדם הפיכה, אמר היום כשהגיע לזמן קצר להצביע בקלפי כי צווי המעצר הללו "לא ישנו את דעתם של המצביעים הארמנים. העם הארמני יבצע את הבחירה הנכונה ולארמניה תהיה סוף סוף ממשלה לגיטימית".
הבחירות נערכות כשברקע חשש מאי-סדרים ומהתערבות זרה, והיום קראו הרשויות בארמניה למצביעים להתעלם מהודעות הפחדה שהגיעו ממספרי טלפון וכתובות אימייל זרים, ובהן מידע כוזב על פצצות שהוטמנו לכאורה בכמה קלפיות.
