בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר (שני) את העיתונאי סעיד חסאנין, ששימש בעבר ככרוז של קבוצת הכדורגל בני סכנין, במגע עם סוכן חוץ, בשתי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובהשמדת ראיה. חסאנין הורשע בעקבות ראיונות שבהם שיבח את חמאס על יחסו לחטופים ואת מזכ"ל חיזבאללה לשעבר חסן נסראללה, ובעקבות השמדת הטלפון ששימש אותו לקשר עם ערוץ אל-אקצא של חמאס.
שופט בית המשפט המחוזי שלמה בנג'ו דחה את טענת חסאנין כי דבריו היו "פרשנות עיתונאית" או תוצאה של "היגררות במהלך השידור". השופט כתב בין השאר: "לא קיבלתי את גרסתו לפיה הדברים היו בגדר פרשנות ניטרלית בלבד, או תוצאה מקרית של היגררות בלשון". לדבריו, הסבריו של חסאנין בעדותו היו "מצמצמים ומשתנים" ולא התיישבו עם רצף הדברים, לשונם ואופן הצגתם בריאיון.
חסאנין, תושב שפרעם בן 62, תואר בהכרעת הדין כדמות מוכרת ומשפיעה בחברה הערבית בישראל. עד למעצרו עבד כעיתונאי, הגיש תוכנית קבועה ברדיו "נאס" והתראיין לכלי תקשורת שונים, לצד תפקידו ככרוז בקבוצה מליגת העל.
"חמאס מתנהל במוסריות"
האישום הראשון נגדו עסק בריאיון שהעניק ב-22 בפברואר 2025 לערוץ הטלוויזיה "אל-אקצא" של ארגון הטרור חמאס. חסאנין התראיין מביתו בשיחות זום, לאחר שקיים קשר עם גורם שתיאם את השתתפותו בשידור מטעם הערוץ. במהלך הריאיון התייחס לתיעוד שחרורו של החטוף עומר שם טוב וטען כי נשיקתו לראשיהם של שוביו ביטאה הערכה ליחס שקיבל בשבי: "אף אחד לא הכריח אותו לעשות זאת", טען. בהמשך אמר כי "ההתנגדות האיסלאמית התייחסה אליהם בצורה אנושית לחלוטין, על פי ההלכה האיסלאמית", וכי חמאס "שומר על כבוד האדם ועל כבוד הנשים שנשבו בידיה".
חסאנין התייחס גם לשורד השבי הישאם א-סייד, תוך ששיבח את חמאס והדהד את המסר נגד שירות בצה"ל: "תנועת חמאס רצתה להראות לאלה שהיא מתנהלת לפי מידותיה המוסריות ורצתה לומר לכל מי שחושב להתגייס לצבא האויב, שיחשוב הרבה".
השופט קבע כי הדברים חרגו מהבעת עמדה פוליטית או מביקורת על ישראל, שכן חסאנין ייחס לחמאס התנהגות אנושית ועליונות מוסרית, ואימץ בעצמו את התיאור החיובי של הארגון. "אין מדובר בהצגת טיעון של צד שלישי בלשון מסויגת", קבע השופט, "הדברים נאמרו כקביעות ערכיות של הדובר עצמו".
הזדהה עם חיזבאללה, זרק את הטלפון לנהר
באשר להרשעה במגע עם סוכן חוץ, נדחתה גרסת חסאנין שלפיה לא ידע בזמן אמת שהוא מתראיין לערוץ "אל-אקצא". השופט קבע כי לכל הפחות התעורר בו חשד ממשי שהוא מקיים קשר עם גורמים הפועלים מטעם הערוץ, שאת זיקתו לחמאס הכיר, אך הוא נמנע מלברר זאת. בנג'ו דחה גם את הטענה כי הריאיון הפומבי, במסגרת עבודתו העיתונאית, סיפק הסבר סביר למגע. הוא הסביר כי חסאנין לא פעל כמראיין המבקש לאסוף מידע מן הגורם העוין, אלא השתתף בשידור והשמיע בעצמו מסרים אוהדים לארגון.
לצד זאת, השופט סייג במפורש את קביעתו: "מסקנתי אפוא אינה כי עיתונאי מנוע, כעניין שבדין, מלבוא במגע עם גורם הקשור לארגון טרור". הוא הדגיש כי ההכרעה נוגעת לנסיבות המקרה, שבהן הפעילות כללה "השתתפות יזומה בשידוריו של ארגון טרור, והעברת מסרים אוהדים ותומכים בארגון, מפי הנאשם עצמו".
האישום השני עסק בריאיון לערוץ הפלסטיני "קודסונה" ב-30 בספטמבר 2024, לאחר חיסול נסראללה. "הוא ביקש למות כשהיד ומת שהיד", אמר חסאנין, ותיאר את מנהיג חיזבאללה כ"איש מאמין, אדם לוחם שהאמין בצדק". עוד אמר חסאנין: "הוא פעל בשביל הבעיה הפלסטינית ומי חייב אותו ואת חיזבאללה לעשות מה שעשה כדי לעזור לרצועת עזה".
חסאנין טען מצידו כי תיאר את האופן שבו נסראללה נתפס בעיני אחרים, אך השופט דחה את טענתו. "אין אלה ביטויים המיוחסים לאחרים, אלא הערכות שהנאשם מביע בשמו", קבע. לפי ההכרעה, השבח נגע למנהיגותו של נסראללה ולפעילותו באמצעות חיזבאללה, ובכך ביטא הזדהות גם עם הארגון עצמו.
עבירה נוספת שבה הורשע חסאנין היא השמדת ראיה. יומיים לאחר הריאיון ב"אל-אקצא" הוא השמיד את הטלפון ששימש אותו לקשר עם הערוץ. ההגנה לא חלקה על כך ששבר את המכשיר והשליכו לנהר, אך טענה שעשה זאת "מתוך בהלה ופחד" בעקבות התגובות לריאיון, וכן כדי למנוע חשיפה של תכנים אישיים.
אך השופט קבע כי בחקירתו קשר חסאנין את המעשה לחשש שהמשטרה תיחשף להתכתבויות עם הגורם שתיאם את הריאיון. "לא מדובר אפוא בחשש כללי ובלתי מסוים מפני חדירה לפרטיות, אלא בחשש מפני חשיפתו של חומר בעל משמעות ראייתית קונקרטית", כתב. גם אם חסאנין פעל מתוך לחץ, נקבע, אין בכך לשלול את המטרה למנוע שימוש במכשיר כראיה.







