ילד שזקוק לניתוח כפתורים - החדרת שפופרת זעירה לאוזן לשיפור השמיעה - ימתין לתור כשבוע בלבד בבית החולים איכילוב. באותו ניתוח בדיוק, עם אותה בעיה רפואית, הוא ימתין בתור כארבעה חודשים (129 יום) בבית החולים סורוקה. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסם היום (ג') משרד הבריאות לראשונה, שחושפים את זמני ההמתנה ל-19 סוגי ניתוחים אלקטיביים ב-28 בתי חולים ציבוריים, בשנת 2024. הנתונים חושפים פערים קיצוניים בין בתי החולים כמעט בכל סוגי הניתוחים וכן פער אדיר בין קופות החולים בתורים לבדיקות MRI.
גלריה
ילדים מחכים שבוע לניתוח כפתורים בבית החולים איכילוב וכמעט חצי שנה בבית החולים סורוקה
(צילום: צילום: Teo K / Shutterstock.com, חיים הורנשטיין)
בניתוח שקדים, גם הוא נפוץ במיוחד בילדים, זמן ההמתנה החציוני עומד באיכילוב על שבוע בלבד, ואילו במרכז הרפואי לגליל על חמישה חודשים (154 יום) לאותו הליך בדיוק. המתנה ממושכת להליך זה נרשמה גם בבית החולים העמק, שם ימתין ילד 130 יום.
גם בניתוחי עיניים קיים פער גדול בין בתי החולים. בשנת 2024 בוצעו כ-32,500 ניתוחים כאלה. זמני ההמתנה הגבוהים ביותר נרשמו בבתי החולים בצפון, בחיפה ובדרום, כאשר בבית החולים כרמל בחיפה עומד זמן ההמתנה החציוני על 202 ימים - כלומר מחצית מהפונים חיכו עד 202 ימים, ומחציתם המתינו יותר מכך. זאת לעומת זמן המתנה חציוני של 22 ימים בלניאדו בנתניה, ו-27 ימים בלבד במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
בברזילי מחכים פחות
גם במרכז הרפואי העמק (128 ימים), סורוקה (119 ימים), המרכז הרפואי צפון (117 ימים) ויוספטל (110 ימים), נרשמו זמני המתנה גבוהים במיוחד. בוולפסון (37 ימים), איכילוב (40), הדסה עין כרם (41) ורמב"ם (43) הזמנים היו נמוכים יחסית בהשוואה לזמנים שנמדדו בבתי חולים המרוחקים מהמרכז. אלא שלמרות הפערים הבולטים בין הפריפריה למרכז, במרכז הרפואי זיו בצפת עומד זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט גם הוא על 27 ימים בלבד, ובבית החולים ברזילי - 31 ימים.
בניתוחים לכריתת בלוטת התריס, שמבוצעים בשל מחלה, גידול או הפרעה בתפקודה, זמן ההמתנה החציוני בהלל יפה עומד על 16 יום בלבד, לעומת 123 יום בהעמק. ובניתוח לתיקון בקע, ההמתנה בברזילי עומדת על 13 יום, לעומת 112 יום בבילינסון ו-114 יום בכרמל.
המדידה כוללת את זמן ההמתנה ממועד קבלת ההחלטה לנתח ועד למועד ביצוע הניתוח, ומתייחסת ל-19 סוגי ניתוחים אלקטיביים, בהם ניתוח קטרקט, תיקון בקע, כריתת ערמונית, כריתה ו/או שחזור שד, ניתוח בריאטרי, ניתוח כפתורים וכן ניתוחים להחלפת מפרק הירך או הברך. עם זאת, המדידה אינה מתייחסת לניתוחים דחופים, לניתוחי לב וכלי דם (בשל כמות דיווחים נמוכה מהמצופה), וגם לא לניתוחים שבוצעו במימון ציבורי במוסדות פרטיים, שם זמני ההמתנה לרוב קצרים יותר.
הפערים בין בתי החולים עולים גם בתחומים נוספים. בניתוח בריאטרי - ניתוח לקיצור קיבה - ההמתנה בבית החולים העמק מגיעה לזמן חציוני של 135 ימים, לעומת 10 ימים בוולפסון, פי 13.5. בכריתת ערמונית, זמן ההמתנה החציוני בכרמל עומד על 104 יום, לעומת 18 ימים במרכז הרפואי שמיר, ו-28 ימים במרכז הרפואי לגליל בנהריה.
הניתוח עם התור הכי מתסכל
"זמני ההמתנה לא תמיד משקפים בעייתיות מסוימת", הסבירה פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, בתדרוך כתבים. "לפעמים זה נובע מרצון של מטופל להמתין ולחכות יותר זמן לניתוח כי הוא רוצה לבחור בבית חולים או מנתח מסוים". לדבריה, ישנה משמעות גם לאופי הניתוח והדחיפות שלו. "ניתוחים כמו כריתת ושחזור שד, כריתת מעי גס, שקשורים ברובם לתחלואה אונקולוגית, מאופיינים בזמני המתנה קצרים מאוד. לעומת זאת, ניתוחים ברמת דחיפות פחות גבוהה, יש להם טווח יותר רחב של זמני המתנה".
מקום בצמרת: חדר ניתוח בבית החולים איכילוב. ארכיון
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
ואכן, בניתוחים לכריתת ושחזור שד, זמני ההמתנה בכל בתי החולים נמוכים יחסית בהשוואה לניתוחים אחרים. בשיבא, שם בוצע המספר הגדול ביותר של ניתוחים אלה בשנת 2024 (1,074), זמן ההמתנה החציוני עומד על 28 ימים בלבד. לעומת זאת בשערי צדק זמן ההמתנה עומד על 72 ימים, ובוולפסון על 50 ימים. בבתי החולים שהציגו זמני המתנה גבוהים בניתוחים אחרים, נרשמו במדד זה נתונים טובים בהרבה - בהעמק ההמתנה לניתוח כריתת ושחזור שד עומדת על 29 ימים בלבד, בסורוקה - 28 ימים, ובבית החולים כרמל - 15 ימים בלבד. גם בניתוח לכריתת המעי הגס, זמני ההמתנה בבית החולים העמק ובסורוקה נמוכים יחסית ועומדים על 34 ו-22 ימים בהתאמה.
בראייה ארצית, זמן ההמתנה החציוני הארוך ביותר שנמדד הוא 89 ימים לניתוח יישור מחיצת האף - הליך רפואי לתיקון סטייה במחיצת האף שגורמת לקשיי נשימה, גודש כרוני, דום נשימה או סינוסיטיס. בשנת 2024 בוצעו 1,853 ניתוחים כאלה, ומחצית מהמטופלים (49%) חיכו לניתוח יותר מ-90 יום. בבית החולים הדסה עין כרם זמן ההמתנה החציוני לניתוח זה עומד על לא פחות מ-260 ימים, ובמרכז הרפואי לגליל על 250 ימים. זמני המתנה גבוהים במיוחד נרשמו גם בבית החולים קפלן (198 ימים) ובבילינסון (170 ימים).
פערים בין הקופות ב-MRI
משרד הבריאות מפרסם היום לראשונה גם דוח זמני המתנה לבדיקות MRI. לפי הנתונים, בין השנים 2008 ל-2025 גדל מספר מכשירי ה-MRI ב-600%, מ-10 מכשירים ליותר מ-70 מכשירים, ושיעור בדיקות ה-MRI ל-1,000 תושבים עלה בשנים אלה פי 4.
ברמה הארצית, זמן ההמתנה הממוצע מהפניית רופא לביצוע התקצר בין השנים 2024-2025 מ-57.3 ימים ל-55.1 ימים, זאת למרות עלייה של 8.8% במספר הבדיקות: בשנת 2024 בוצעו 523,512 בדיקות, המהוות 54.1 בדיקות לכל אלף מבוטחים, ובשנת 2025 בוצעו 570,076 בדיקות MRI, המהוות 58.1 בדיקות לכל אלף מבוטחים.
זמן ההמתנה הממוצע הארוך ביותר נמדד עבור MRI שד - 66.6 ימים בממוצע מהפניית רופא לביצוע. גם זמני ההמתנה ל-MRI בטן-אגן ארוכים יחסית ועומדים על 65.5 ימים בממוצע. חשוב להדגיש כי במקרים שבהם בדיקת MRI אמבולטורית נדרשת בדחיפות, כמו אצל חולים אונקולוגיים, קופות החולים יודעות לייצר מסלול מקוצר, תוך ויתור על אישור הבדיקה בקופה ו/או קבלת טופס התחייבות של הקופה (טופס 17). מקרים אלו לא נכללו בחישוב זמני ההמתנה, ולכן זמני ההמתנה הנמדדים עשויים להיות ארוכים מהמצב בפועל.
הדוח מצביע גם על פער גיאוגרפי: בשנת 2025 ביצעו 94% מתושבי ירושלים את הבדיקה במחוז מגוריהם, זאת לעומת 65% מהתושבים בצפון וכ-50% בלבד מהתושבים במרכז - האזור המיושב ביותר בארץ. כלומר, מחצית מתושבי המרכז נאלצים לצאת מהמחוז כדי להיבדק. במחוז דרום ביצעו את הבדיקה באזור מגוריהם כ-75% מהתושבים. עם זאת, במשרד הבריאות מציינים כי בחלק מהמחוזות, גם אם הבדיקה לא בוצעה במחוז המגורים, היא בוצעה במחוז סמוך - כמו מרכז ותל אביב, או צפון וחיפה.
לפי הדוח, זמן ההמתנה הממוצע מהפניית רופא לביצוע הבדיקה בקופת חולים כללית עומד על 63.7 ימים. כללית היא גם הקופה שמבצעת את מספר הבדיקות הגדול ביותר (281,303 בשנת 2025). זמן ההמתנה הממוצע במכבי עומד על כ-50 ימים, בלאומית על 46.4 ימים, ובמאוחדת על 35.5 ימים - כלומר מבוטח כללית ממתין בממוצע כמעט כפול מזמן ההמתנה של מבוטח מאוחדת לבדיקת MRI.
זמן ההמתנה הגבוה ביותר בכללית נרשם בקרב ילדים בני 14-0, שממתינים מהפניית רופא ועד לביצוע הבדיקה 71 יום בממוצע - מגמה שחוזרת על עצמה גם ברמה הארצית: ילדים וקשישים בני 65 ומעלה ממתינים בממוצע הארוך ביותר (62 ו-58 ימים בהתאמה), ככל הנראה משום שבדיקות רבות בילדים דורשות הרדמה ותיאום עם רופא מרדים. זמן ההמתנה הקצר ביותר, לעומת זאת, נמדד דווקא בקרב בני נוער וצעירים בגילי 24-15 - 48.9 ימים בממוצע.
יש חדשות טובות
החדשות הטובות הן שברמה העולמית, ישראל דווקא נמצאת במקום טוב מאוד ביחס למדינות אחרות. בכל חמשת סוגי הניתוחים האלקטיביים שדווחו ל-OECD - קטרקט, כריתת ערמונית, כריתת רחם, החלפת מפרק ירך והחלפת מפרק ברך - זמני ההמתנה בישראל קצרים משמעותית ממדינות מפותחות אחרות. הפער הבולט ביותר הוא בניתוח החלפת מפרק ברך, שבו זמן ההמתנה החציוני בישראל עומד על 70 ימים, לעומת 199 ימים במדינות ה-OECD. זמן ההמתנה החציוני לניתוח קטרקט עומד בישראל על 50 ימים, לעומת 68 ימים במדינות ה-OECD. משרד הבריאות אף מציין כי הפער לטובת ישראל עשוי להיות גדול עוד יותר בפועל, מאחר שחלק ממדינות ה-OECD כוללות בדיווח שלהן גם ניתוחים במימון פרטי, בעוד שהדוח הישראלי מתייחס בשלב זה רק לניתוחים שבוצעו במוסדות ציבוריים.
ישראל מפגינה יעילות יוצאת דופן ברמה עולמית בניצול מכשירי MRI. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
תמונה דומה עולה גם מהשוואת זמני ההמתנה לבדיקת MRI בישראל ביחס לעולם. מהשוואת זמן ההמתנה החציוני הארצי למדינות שבהן קיימת מערכת בריאות ציבורית, כמו קנדה, שבדיה ונורבגיה, עולה כי בישראל קיימים זמני המתנה קצרים יחסית - זאת למרות שמספר המכשירים למיליון נפש נמוך במידה ניכרת. כלומר, לישראל יעילות וניצולת גבוהה של מכשירי ה-MRI.
"פרסום הנתונים נועד להכווין מדיניות ולשים זרקור", אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. "יש לנו במשרד תוכניות ייעודיות לקיצור תורים. הנתונים האלה מאפשרים לנו לבוא ולומר איפה אנחנו צריכים לשים את המשאבים ולהשתפר. כולנו פה בשביל השליחות הציבורית ובשביל המטופלים. אנחנו מאוד גאים במערכת ובהישגים, אבל מערכת מצוינת היא מערכת שיודעת להסתכל בצורה כנה ובוחנת על ההישגים שלה, וגם על הנקודות שבהן היא צריכה להשתפר. יש במערכת מנהלות ומנהלים מצוינים, וכשהם יקבלו את הנתונים ויראו את הביצועים שלהם ביחס למוסדות אחרים, זה מייצר כשלעצמו מוטיבציה גדולה לשיפור".
בית החולים סורוקה מתמודד עם עומס כבד בצל שנות המלחמה. ארכיון
(צילום: חיים הורנשטיין)
התגובות
ד"ר שרון קמה, סגנית מנהל בית החולים כרמל, מסרה בתגובה לדוח על זמני ההמתנה לניתוחים: "הדוח משקף את פעילות שנת 2024, ואת פרק הזמן שבין ההחלטה לנתח במרפאת החוץ של בית החולים לבין ביצוע הניתוח. אנו מתייחסים ברצינות לנתונים. בכמה תחומים, ובהם קטרקט, חלק מניתוחי כירורגיה כללית, אורתופדיה וחלק מניתוחי אף-אוזן-גרון, זמני ההמתנה שנמדדו בכרמל ארוכים מהרצוי, ואנו פועלים לצמצומם באמצעות הרחבת פעילות, טיוב רשימות ההמתנה ושיפור ניצולת חדרי הניתוח.
"לצד זאת, כרמל מציג זמני המתנה טובים בניתוחי בלוטת התריס, ומצוינים בניתוחי שד, שבהם חציון ההמתנה עמד על 15 ימים, ואף מטופלת שנמדדה לא המתינה יותר מ-90 יום. כדי לשפר את הזמינות בכל התחומים הנדרשים, אנחנו מקיימים תהליכים של זימון על פי צורך קליני, ויזמנו תהליך לתכנון הרחבה וחלוקה מדויקת יותר של יכולות וחדרי הניתוח - כולל שימוש ומיקור חוץ בחדרי ניתוח מחוץ לבית החולים - כדי לענות ככל הניתן על הדרישות ההולכות וגדלות בכמות הניתוחים. בנוסף, בית החולים משלב חדשנות בשיבוץ ובהתייעלות בניהול התורים לניתוחים, כולל מיזם שזכה לאחרונה בתחרות הדגל לחדשנות של כללית, לשיבוץ מותאם אישית של מועמדים לניתוחי קטרקט. נמשיך לפעול בשקיפות ונפרסם את השיפור במדדים".
מהמרכז הרפואי העמק נמסר בתגובה: "מרכז רפואי העמק משרת יותר מ-700 אלף תושבים, ומצוי בתנופת פיתוח מול ביקוש גובר. עם הרחבת המערך האונקולוגי, אנו מתעדפים ניתוחים דחופים להסרת גידולים סרטניים. בשנת 2025 פתחנו אגף ניתוחים חדש וממוגן, ובחודשים הקרובים נפתח חדרי ניתוח נוספים. הגדלת התשתיות ב-40% תביא לשיפור ניכר ומיידי בזמינות התורים עבור מטופלינו".
