היסטוריה בכנסת: המליאה אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 93 תומכים מול 0 מתנגדים, את החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוחבה. החוק מניח את התשתית המשפטית למשפטים חסרי תקדים – הגדולים והמשמעותיים ביותר שנערכו בישראל מאז משפט אייכמן. מי שיזמו את החוק הם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, ומי שגיבשו אותו בשיתוף פעולה מקצועי ונדיר, הם שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
מליאת הכנסת העבירה את חוק העמדת מחבלי הנוחבה לדין
(צילום: ערוץ כנסת)
את התשתית המשפטית של החוק הוביל הפצ"ר לשעבר אלוף במיל' שרון אפק, כיום המשנה ליועמ"שית לניהול ולתפקידים מיוחדים. החוק החדש מגדיר את המעשים שביצעו המחבלים בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הגדרות אלו כוללות מעשי רצח, אונס, חטיפה וביזה. החוק יחול גם על עבירות שבוצעו לאחר תאריכים אלו נגד חטופים שהוחזקו בעזה, כולל חטופים שנרצחו בשבי.
יותר מ-400 מחבלים יואשמו
אחד הסעיפים המשמעותיים בחוק מסמיך את בית המשפט להטיל עונש מוות לא רק על מעשי הרצח של 1,164 אזרחים וחיילים ב-7 באוקטובר, אלא גם על עבירות חמורות אחרות כמו אונס, וזאת בהתאם לחוקים קיימים כמו החוק למניעת רצח עם וחוק המאבק בטרור.
בנוסף, החוק קובע כי מחבלים שיידונו למוות או שיוגש נגדם כתב אישום בעבירה שדינה מיתה, לא יוכלו להשתחרר במסגרת עסקאות עתידיות לשחרור אסירים.
על פי החוק, יוקם בית משפט צבאי מיוחד בירושלים. כתבי האישום יוגשו נגד יותר מ-400 מחבלים, והמספר הסופי תלוי בהמשך עבודת השב"כ וצה"ל בעזה. המשפטים יחולקו לפי זירות גאוגרפיות – למשל, משפט לזירת בארי, משפט לזירת ניר עוז ומשפט לזירת הטבח במסיבת הנובה.
בכל הרכב יישבו שלושה שופטים, כאשר לפחות אחד מהם חייב להיות נשיא של בית משפט צבאי או שופט מחוזי (בדרגת נשיא או סגן נשיא) שיגויס למילואים לצורך כך. למורשעים יינתן מנגנון ערעור אוטומטי, ובבית הדין לערעורים יישב שופט בית משפט עליון בדימוס בראש ההרכב.
ממצאים מהזירות, תמלילי חקירות - ותיעודי זוועות
עם אישור החוק, תחל הפרקליטות (בראשות פרקליטות מחוז דרום) בהגשת כתבי האישום על בסיס חומר הראיות האדיר שנאסף. התשתית הראייתית כוללת ממצאים פורנזיים מזירות הטבח, תמלילי חקירות של אסירי נוחבה ומאות סרטונים המתעדים את הזוועות. חלק ניכר מהראיות נאסף תוך כדי לחימה על ידי לוחמי צה"ל ושב"כ בתוך רצועת עזה.
ברוב הדיונים, הנאשמים עצמם לא יהיו נוכחים פיזית באולם בית המשפט, אלא יצפו בהם באמצעים טכנולוגיים ממתקני הכליאה. לעומת זאת, למשפחות הנרצחים והנפגעים תינתן אפשרות לצפות בדיונים מאולם נפרד או באמצעות שידור דיגיטלי.
החקיקה עוכבה משיקולים ביטחוניים
מדובר בהליך משפטי מורכב ומתמשך. "העבודה השחורה" של איסוף הראיות והפיכתן לקבילות בבית משפט נמשכה כבר יותר משנתיים וחצי. החקיקה עצמה עוכבה עד לשלב זה מתוך שיקולים ביטחוניים וחשש לשלומם של החטופים. גורמים משפטיים מעריכים כי המשפטים עצמם, שצפויים להיות משודרים לעולם כולו, יימשכו מספר שנים לאור היקף הנאשמים, העדים והראיות המורכבות.
ראוי להדגיש כי יש הבדל משמעותי בין החוק שאושר היום לבין חוק "עונש מוות למחבלים" שקידם לאחרונה השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בניגוד לחוק החדש שגובש על ידי משפטנים בכירים ובאמת יאפשר גזירת עונש מוות על מחבלי הנוחבה, החוק של בן גביר מתייחס לעתיד ולא לעבר וגם לא באמת יאפשר לגזור עונש מוות על מחבלים. הסיבה לכך היא שבחוק של בן גביר יש ניסוח מעורפל של העבירה: "רצח מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל".
לטענת משפטנים, מדובר בהגדרה פובליציסטית ולא פלילית, שנועדה למעשה ליצור הבחנה גזענית בין מחבלים ערבים ליהודים בלי לומר זאת במפורש. כידוע, רמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, ובוודאי בעונש מוות, תגרום לשופטים לפרש את הסעיף בצורה המצומצמת ביותר, כך שבפועל אין כמעט סיכוי שהחוק של בן גביר ייושם.
מה הם אומרים
שר המשפטים לוין: "החוק הזה מבטיח לא רק את עשיית הצדק, אלא גם את התיעוד ההיסטורי. זהו לא לילה רגיל, זו בהחלט לא הצעת חוק רגילה. זהו אחד הרגעים החשובים של הכנסת הנוכחית. אפשר להרגיש שאנחנו עושים דבר נכון בכך שברגעים האלה אנו מוצאים את הדרך להתאחד, למרות שאנו ערב בחירות ולמרות כל המחלוקות שישנן".
ח"כ רוטמן: "זהו מתווה היסטורי שנועד לעשות צדק ולהביא לדין את המחבלים שביצעו את הטבח הנורא בתולדות המדינה. היכולת של הממשלה כממשלה לקדם את ההצעה הזו הייתה מוגבלת, מטעמים מובנים. כאשר הכנסת יודעת מה היא רוצה ומתגבשת סביב משימה משותפת – כל גופי הממשלה שמחים על המעורבות הזו ומיישרים קו עם העמדה שקובעים נציגי הציבור בכנסת. הייתה פה שותפות של אופוזיציה וקואליציה, ואני מקווה שנצליח להוביל באחדות ובעבודה משותפת עוד הרבה מאוד נושאים".
ח"כ מלינובסקי: "מדינת ישראל היא מדינת חוק. המחבלים האלה יועמדו לדין בבית משפט, על פי כל הכללים, והשופטים יגזרו את דינם. יהיה הליך משפטי סדור, מצולם ומשודר. אלה יהיו המשפטים של הנאצים המודרניים, וזה ייכנס לספרי ההיסטוריה. אני מקדישה את החוק הזה לכל הנרצחים, החטופים והמשפחות. בסוף הרוח שלנו והיכולת שלנו להתמודד ולעמוד אל מול הכאב העצום – זה מה שעושה אותנו גדולים".
