בצל ההתמודדות הנפשית הממושכת של שורדי אירועי 7 באוקטובר ובני משפחותיהם, הערב (שלישי) הוכרז פתיחתו של מהלך לאומי רחב היקף למניעת אובדנות. במסגרת המהלך מושק פרויקט ראשון מסוגו בישראל - "שומרי סף" - ואת הפרויקט השיקו באירוע בתל אביב שאליו הגיעו מאות רבות של שורדי המסיבה ובני משפחותיהם.
4 צפייה בגלריה
שורדי השבי הילה פקילרו ודורון מזרחי. "פוסט-טראומה היא לא חותמת שחורה ובטוח לא מקום לבושה"
(צילום: ליהיא גורדון )
הפרויקט נולד מתוך צורך חברתי ולאומי דחוף, ומבקש להציב את הקהילה בחזית העשייה למניעת אובדנות. הוא משלב ידע מקצועי מתקדם, אחריות קהילתית ותהליכי ריפוי סביב אמירה אחת ברורה: לשמור על עצמך זה לשמור על אחרים. הפרויקט הוא ביוזמת עמותת קהילת שבט הנובה ובשיתוף משרד הרווחה והיחידה למניעת אובדנות של משרד הבריאות, ובהובלה מקצועית של פרופ' יוסי לוי בלז.
במסגרת המיזם יוכשרו כ-3,000 אנשי ונשות קהילה מכל רחבי הארץ לשמש כ"שומרי סף" - אנשים מהשגרה היומיומית שיידעו לזהות סימני מצוקה ואובדנות בשלב מוקדם, להקשיב, לפעול ולהפנות לגורמי סיוע מתאימים בזמן אמת. בתוך כך, יוכשרו מאות מנטורים ומנטוריות שיתמחו בזיהוי סימני אזהרה, במתן מענה פסיכו-חברתי ראשוני ובהכוונה לגורמי טיפול לפני שהמצוקה הופכת למסכנת חיים.
לדברי ריף פרץ, יו"ר עמותת שבט הנובה, מדובר בתפיסה קהילתית עמוקה: "אנחנו מייצרים קהילה שומרת סף, קהילה שלוקחת אחריות אחד על השנייה, שמקשיבה, שמזהה מצוקה בזמן ושיודעת לפעול. מתוך כאב, מתוך אהבה ומתוך הבנה שחיים מצילים יחד".
הובלת המיזם הופקדה בידי פרופ' לוי בלז, פסיכולוג קליני וראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי על שם ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין, מהדמויות המרכזיות בישראל בתחום מניעת האובדנות. לדבריו, לאחר שבר וכאב קולקטיביים, האחריות אינה רק של מערכות המדינה: "בסופו של דבר כולנו חלק מקהילה ולכולנו יש תפקיד. אחרי שבר וכאב גדולים כל כך - לפעמים התפקיד שלנו מתבהר עוד יותר. בעזרת עיניים טובות, ידע ואומץ - קהילה יכולה לרפא את עצמה".
פעילות הפרויקט תתקיים ברחבי הארץ באמצעות הקמת מוקדי פעילות ייעודיים שישמשו כמרכזי שיח, תמיכה וליווי עבור נפגעי אירועי 7 באוקטובר ובני משפחותיהם. המוקדים נועדו לייצר מרחב בטוח, זמין ונגיש שבו מצוקה אינה נשארת סמויה מן העין.
במערכת הבריאות והרווחה מדגישים את חשיבות השותפות עם הקהילה. ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אמר כי "הערבות ההדדית הקהילתית היא כלי ראשון במעלה למניעת אובדנות. שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין משרדי הממשלה, האקדמיה והקהילה מחזק את הביטחון הנפשי של הפרט ומעורר תקווה".
4 צפייה בגלריה
פרופ׳ יוסי לוי בלז. "בעזרת עיניים טובות, ידע ואומץ - קהילה יכולה לרפא את עצמה"
(צילום: ליהיא גורדון )
גם במשרד הרווחה רואים במהלך נדבך מרכזי בליווי שורדי המסיבות. הילה סופרמן הרניק, מנהלת תחום חוסן צעירים, הדגישה כי "חיזוק הכוחות של הקהילה לפעול למען עצמה הוא עיקרון מנחה. האחריות המשותפת מאפשרת זיהוי והתערבות מצילת חיים, ומחזקת את האמון של הפרטים במערכת".
עמותת קהילת שבט הנובה הוקמה בדצמבר 2023, בשיא המלחמה, מתוך ההבנה שהקהילה היא עוגן מרכזי בריפוי מטראומה. מאז היא מלווה יותר מ-16 אלף נפגעים, בהם כ-3,750 שורדים ובני משפחותיהם ו-413 משפחות שכולות, ומפעילה עשרות תוכניות שיקום, ליווי וחיזוק חוסן. פרויקט "שומרי סף" הוא כעת צעד נוסף בניסיון להפוך את הכאב הקולקטיבי למנגנון של אחריות, ערבות והצלת חיים.
הילה פקילרו ודורון מזרחי, שני שורדי מסיבת הנובה וחברי הקהילה, פתחו את הערב בקריאה: "לא עוד". הילה סיפרה שהיא עצמה פוסט-טראומטית והדגישה שחשוב לא להתבייש בכך. "פוסט-טראומה היא לא מילה גסה, היא לא משהו להסתיר, היא לא חותמת שחורה ובטוח לא מקום לבושה", אמרה.
באוקטובר 2024 שיראל גולן ז"ל, שורדת המסיבה, שמה קץ לחייה. שנה לאחר מכן, באוקטובר 2025, הקהילה איבדה חבר נוסף, רועי שלו ז"ל, שלא יכל לשאת את הכאב שהכיל בשנתיים האחרונות. מאז 7 באוקטובר, הקהילה איבדה חמישה חברים, שורדים ומשפחות שכולות. פקילרו סיימה את דבריה בהתייחסות ל"פציעה השקופה": "היא אמנם לא נראית לעין, אבל היא אמיתית, כואבת וזקוקה לטיפול כמו כל פציעה אחרת".
אל תישארו לבד
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il
