פרטי ההסכם שצפוי להיחתם בין ארצות הברית לאיראן אינם ידועים בשלב זה והמשמעויות שלו בנוגע לזירה הלבנונית אינן ברורות. על העמדה הישראלית ניתן בשלב זה ללמוד מהודעה שפרסם הבוקר (שני) שר הביטחון ישראל כ"ץ.
בהודעה זו כתב שר הביטחון: "רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטיים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו".
השר כ"ץ המשיך וכתב ש"זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקניים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקני פיט הגסת'.
"צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות".
עיקר תשומת הלב אם כן היא למה שקרוב ולמעשה מה שקורה בדרום לבנון. מאז תחילת התמרון בסוף פברואר השנה נהרגו 30 לוחמים בתקריות שונות. כרגע לא ברור מה צה"ל הונחה לעשות בשטח ויש המון שאלות שנותרו ללא מענה. העובדה שמדובר בחיילים שנמצאים עמוק בשטח ללחימה יכולה להיות קריטית ואף לסכן את חייהם.
ראשית נזכיר כי המצב כרגע הוא שיש כוחות רבים של צה"ל בשטח דרום לבנון. מהגבול ועד למה שהוגדר בכ"קו צהוב" נמצאים כוחות של החטיבות המרחביות שמאבטחים את האזור ומרחיקים כל איום. ראינו רק לפני כמה ימים איך בכל זאת הצליח מחבל, ע"פ הפרסומים בתקשורת הלבנונית, להסתנן קרוב מאוד ליישובי הגבול וסוכל אודות לערנות של לוחמי חטיבה 769. מלבד זאת, נזכיר כי צה"ל ביצע הריסות של כפרים שלמים בקו הראשון והשני.
פרט לכך בוצע טיהור של השטח, איסוף האמל"ח, חיסול מאות המחבלים על פי צה"ל. כרגע הפעילות מתמקדת בעיצוב התנאים בשטח על מנת שהכוחות יוכלו להחזיק בו ולדחוק את איום ירי הנ"ט והפשיטה לעבר יישובי קו העימות. במקביל, אוגדה 36, שלפני כמה ימים חצתה את נהר הליטני, ממשיכה בפעילות לטיהור האזור ממנהרות תת קרקעיות של חיזבאללה, כשפעילות זו נמצאת לקראת סיומה.
צה"ל ממשיך בפעילות כדי להחזיק את רכס עלי טאהר כשהכוחות מטהרים תשתיות טרור תוך עיצוב צירי אספקה, השמדת אמל"ח, זאת כשהפעילות מלווה בהיתקלויות עם מחבלים. רק אתמול פרסם צה"ל הודעת פינוי לעשרות יישובים שסמוכים לעיר נבטיה, שמהווה מרכז כובד משמעותי עבור חיזבאללה בדרום לבנון. הפעילות של צה"ל באזור נמשכת ועל פי מה שאומרים גורמים בצבא: "אין כל שינוי, אנו עובדים במרחב, מבצעים פשיטות ומטהרים את השטח".
השאלות שנותרו ללא מענה
אלא שכאן עולות שאלות אסטרטגיות בנוגע לפעילות בדרום לבנון. שרים בקבינט דורשים מראש הממשלה שצה"ל לא ייסוג מדרום לבנון. אך כאן עולה השאלה למה מתכוונים אותם השרים? האם הכוונה היא לכל הנקודות שבהן צה"ל נמצא כעת, גם מעלה לקו הצהוב. אם התשובה לכך היא חיובית, האם צה"ל יוכל להפעיל אש מול התעצמות של חיזבאללה?
פרט לכך, מבחינת צה"ל מאוד משמעותית העובדה שהוא פועל במרחב שעדיין אינו מעוצר והכוחות לא מורשים לבצע פשיטות. במילים אחרות, חוסר הניידות של הכוחות מהווה סיכון עבור הלוחמים. שאלה נוספת שעולה היא מה יקרה אם צה"ל יקבל הוראה לסגת עד לגבול ה"קו הצהוב"? במקרה זה האם תושבי דרום לבנון יורשו לחזור לכפרים שפונו במהלך הלחימה? והאם תושבים אלו יקבלו היתר להביא עימם כלים כבדים על מנת לשקם את התשתיות שנהרסו?
מבחינת צה"ל חשוב להבין האם צה"ל יוכל לתקוף חמוש שיזוהה בכפר? במקביל עולה השאלה האם צה"ל צה"ל יקים מוצבי קבע בשטח שבו יחזיק (בנוסף לחמש נקודות הקבע שכבר קיימות), או שיהיה זה בצורה של פשיטות על אזורים מסוימים לפרקי זמן של 36 עד 48 שעות. כמו כן, עולה השאלה מה יעלה בגורל ההכרזות על פירוק לחיזבאללה מנשקו בדרום לבנון ואיזה קו גבול ייראו בדיוק תושבי הצפון מול עיניהם?
כל השאלות האלו נותרו לפחות כעת ללא מענה, וככל שהזמן יחלוף והדברים יישארו באוויר - יש בכך סכנה לכוחות בשטח וכמובן לתושבי הצפון. פיקוד הצפון ביצע במהלך 108 ימי הלחימה, מתחילת מבצע "שאגת הארי", שורת פעולות משמעותיות להחלשת חיזבאללה. דווקא בשל התכתיב המדיני שלפיו צה"ל נמנע מתקיפות בביירות - צה"ל העמיק את פעילותו בלב תשתיות שחיזבאללה הקים במשך שנים בדרום לבנון. גם אם פעילות זו תעצור עכשיו, ההישגים של צה"ל משמעותיים - אך ללא הנחיות ברורות שישמרו על הישגים אלו, צה"ל עשוי לחזור מהר מאוד למצב שלפני תחילת התמרון בפברואר.
חשוב הדגיש כי מבחינת צה"ל, כרגע אין כל שינוי בשטח - הכוחות פועלים להסרת איומים ואיש יש צורך מתבצעות תקיפות. בנוסף, אין כרגע חזרה של תושבים בדרום לבנון לכפרים שבהם נמצא צה"ל. כל שינוי הוא בכפוף להוראות הדרג המדיני ולהסכם שכאמור איש אינו יודע את תוכנו המדויק בשלב זה.
