סא"ל אורטל גרוס (40), ראש ענף שבויים ונעדרים מכוכב יאיר, אמורה הייתה להיכנס לתפקידה הנוכחי ב-8 באוקטובר 2023. אומנם, עם פרוץ המלחמה, הוקדמה כניסתה לתפקיד ביממה - לאותו היום שבו אירע הטבח בעוטף.
ההיערכות לקליטת שורדות השבי
(צילום: דובר צה"ל)
"בתפקידי הייתי אמורה לעסוק בכל נושא החקירות של הנעדרים ממלחמות עבר וחללים שמקום קבורתם לא נודע, ולפעול בשני צירים מרכזיים - חקירות וליווי המשפחות. ב-7 באוקטובר התפקיד קיבל תפנית. אומנם לא עצרנו את הטיפול במשפחות העבר, אבל נוסף נפח משמעותי בעיסוק בחטופים ונעדרים של מלחמת חרבות ברזל", הסבירה גרוס.
כאמא לשלושה ילדים בני 4, 7 ו-9 שיתפה גרוס שהם "מאוד גאים בי. אני מתווכת להם את זה בשפה של ילדים והם יודעים לספר בבית הספר שאמא שלהם מטפלת בחטופים". על התנעת פעילות הענף מיד עם פרוץ המלחמה, סיפרה: "התחלנו לעבוד באופן מיידי, בשילוב היגיון ורגישות. התחברנו לכלל החמ"לים הרלוונטיים, קציני השלישות ומחנה שורה. יצרנו רשימות, חיברנו בין הנתונים והפרטים - עבודה מאומצת מול כל גורמי הביטחון, כשהמטרה שלנו הייתה ברורה: לאתר את כל האנשים".
מאז ועד היום, לכל משפחת חטוף או חטופה הוצמד קצין מלווה מטעם הענף בדרגת סא"ל במיל', שאחראי על עדכונן השוטף בכל מידע רלוונטי שמתקבל. "אחרי תקופה כל כך אינטנסיבית הם הפכו להיות עבורם כבני בית. מעבירים את המידע שנאסף בשקיפות מלאה, מסייעים ועוטפים אותם בקשת רחבה של כלים. שם עבורם בכל תחום, לעזור להם להחזיק את התקופה המורכבת והקשה הזו", ציינה.
ביום ראשון ליוותה גרוס מהחפ"ק המרכזי של אגף שו"ן את קליטתן של שלוש שורדות השבי אמילי דמארי, דורון שטיינברכר ורומי גונן, בליווי והנחיה של הגורמים בשטח. "הייתה התרגשות אדירה, אבל גם מתח. את שמחה שהן יוצאות מהחושך הזה - אבל גם דרוכה בכל שלב. בנקודה שבה עברו מחמאס לצלב האדום, משם לידי צה"ל - בכל שלב נשמתי עוד נשימה, עד שהן הגיעו לידיים שלנו. רכבת הרים של רגשות בין שמחה ועצב, התרגשות ומתח", שיתפה. לאורך כל הליווי שלה את המבצע, היא הוסיפה: "חשבתי על משפחות החטופים האחרות, שיושבות גם הן מול המסך. תוהה מה הן מרגישות בנקודה הזו".
עם התקדמות השלב הראשון של ההסכם, גרוס הדגישה את הקשב שניתן למשפחות שיקיריהן נמצאים ברשימת המשוחררים הקרובה, וכן למשפחות שיקיריהן לא נכללים ברשימה: "מי שבהסכם מחכה לעדכון באיזו פעימה חוזר, ולצידן, נותנים דגש משמעותי בהמשך הליווי של המשפחות שלא כלולות בהסכם. גורמי מקצוע בשיח יומיומי איתן, ומעניקים סיוע ותמיכה בניסיון להקל כמה שניתן".
כמי שליוותה בתפקיד גם את עסקת שחרור החטופים בנובמבר 2023, גרוס יודעת לספר על השינויים וההתאמות שנעשו לקראת קליטת החטופים בעסקה הנוכחית. "אנחנו כל הזמן משתנים ומתאימים את עצמנו, מתוך המחשבה מה נכון עבור השבים ומשפחותיהם. אין נוהל שאנחנו נצמדים אליו, אין ספר פקודות לתרחיש כזה בהיקפים כאלו. משתדלים להיות הכי מדויקים ולתת מענה במהירות האפשרית. היום, שנה ושלושה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, יש הבנות ברורות יותר מה לעשות ומה לא. הפקנו לקחים סביב ההסכם הנוכחי, שלמדנו מהחטופים והחטופות שחזרו בעסקה הקודמת", הסבירה.
רגע החבירה של דורון, רומי ואמילי עם כוח צה"ל
(צילום: דובר צה"ל)
מבין הסוגיות שבחנו מול החטופים המשוחררים, ולקראת מימוש העסקה הנוכחית, עלו נושאים כמו תזמון ומיקום נקודת המפגש הראשונית עם המשפחות, מי היו מבקשים לפגוש בנוסף, איך היו רוצים להתארגן לפני המפגש ומה היו צריכים ברגע החבירה לכוחות צה"ל. לפי גרוס, "יש דקויות וירידה לפרטים בשאיפה לקבל אותם בצורה הכי ראויה ונכונה אחרי 471 ימים בשבי".
למשל, באגף שו"ן בחנו היטב היכן נכון יותר שמשפחות החטופות ששוחררו יפגשו אותן לראשונה. "התכנון היה שהמשפחות יפגשו אותן בבית החולים, אבל בעקבות פנייה של אחת האימהות - אחרי תיאום מול שלוש המשפחות ובהתייעצות עם גורמי המקצוע - אפשרנו להן להגיע לנקודת מפגש הקדמית", הסבירה גרוס.
לדבריה, "הבנו שזה מה שנכון עבורן, וזו הגמישות שאנחנו מגלים במחשבה, במטרה שהתהליך יהיה כמה שפחות קשה, וכמה שיותר נכון עבורם". בנוסף, חידדה גרוס כי "כלל התמונות שהופצו אתמול מתוך בית החולים היו באישורן של השבות ומשפחותיהן. היה לנו חשוב לשמור על פרטיותן, וגם עכשיו, למחלקות בית החולים אסורה הכניסה לאנשי תקשורת, והמבקרים מתבקשים להכניס ניידים לתיק".
לקראת המשך הפעימות, גרוס ציינה את המשך מאבק המשפחות שקרוביהן אינם כלולים ברשימת המשוחררים, ושיתפה: "הלוואי שהפעימות היו יום אחרי יום, או החלום - כולם בפעם אחת. מצפים שההסכם יצא לפועל במלואו, וגם בימים אלו מדייקים את הקליטה שלהם בין פעימה לפעימה. מצפים לראות את כולם בבית".
