במקביל לניסיונות הקואליציה להעביר את חוק הפטור הגיוס כדי לפייס את המפלגות החרדיות, ולצד אזהרות הבכירים בצבא מפני זינוק מספר המשתטים והכבדת העומס על משרתי המילואים - מילואימניקים רבים שוב קיבלו צו 8, לסבב נוסף בקיץ.
סא״ל (במיל׳) אלי מאירי, סגן מפקד חטיבה בשריון שכבר מתמודד עם אתגרי גיוס המשרתים שתחת פיקודו לסבב הקרוב, סיפר ל-ynet: ״נתנו לנו פקודת התרעה לצו של 60 ימים, ואז הגיע צו של 90 ימים - יולי, אוגוסט וספטמבר. ברקע שהבן אדם מקבל את הצו, הוא שומע שחוק הפטור עולה עוד פעם לדיון. אנשים כאילו בסרט של החיים".
התגובות של חייליו לצו הנוסף היו קשות, כשרבים הצהירו כי כבר אין ביכולתם להיכנס מתחת לאלונקה. "התחיל מבול הטלפונים - 'רק עכשיו אני רק עכשיו מייצב את העסק שלי, מרוויח פעם ראשונה מאז תחילת המלחמה אחרי שקרס', 'אני לא יכול להגיע, אשתי הודיעה לי שתאשפז את עצמה במוסד פסיכיאטרי אם שוב אצא למילואים', 'הילדים שלי בחרדה שאבא שוב עולה על מדים, אנחנו לא יכולים לעצור את הטיפול המשפחתי שהתחלנו'״, שיתף מאירי.
הוא סיפר עוד על משבר האמון שמשרתי המילואים חווים מול המערכת: ״האמון הכללי נשחק, כתוצאה מעודף הסבבים, עודף המבצעים ועודף ההתרברבות של הפוליטיקאים. כי בסוף אתה זה שעושה את זה, אתה יודע שלא 'הכרענו את חיזבאללה'. כל חייל וכל מפקד שנמצא בגזרה הצפונית יודע שאחרי מבצע 'חיצי הצפון' בסך הכל ניקינו רצועה קטנה של 2 ק"מ קרוב לגבול. זה מה שעשינו. הסיפורים וההתרברבויות לא אמיתיים, אז יש פגיעה באמון.
״הבעיה היא שאין אופק. האריכו לסדירים את השירות - אבל אלה הילדים שלנו, גם הם שחוקים. אין הגדלה של הצבא הסדיר, רק הגדלה של המשימות. הכל צריך - רצועת ביטחון בלבנון, סוריה, עזה, לטפל ביהודה ושומרון. אבל בואו, תחוקקו, תתנו תקווה. כבר אין לנו אמון, והמשבר רק הולך וגדל. עכשיו כשהכנסת מתפזרת אין לנו גם מול מי להמשיך להילחם. עד עכשיו היינו מגיעים משרתי המילואים לוועדת החוץ והביטחון. מעכשיו ועד הבחירות אין עם מי לדבר. זו נקודת שבר״.
סרן (במיל׳) ט׳, לוחם בחטיבת יפתח (11), טרם קיבל צו 8 - אבל כבר החליט להתייצב לצד חבריו לכוח שכן זומנו. ״זו בגידה מצד אנשי הציבור. אין שום פתרון באופק, זו רשלנות פושעת״, קבע א', בצל הדיון שהתקיים היום בנושא חוק הפטור מגיוס. ט' אמר עוד כי לצד זימון משרתי מילואים לצו ארוך מהמתוכנן, ישנם כאלו שממשיכים לקבל עדכונים על הארכת הצו כבר במהלך התעסוקה המבצעית.
ט' סיפר כי ״זה תרגיל מוכר, ככה עובד הצבא כבר שנתיים וחצי. ברגע שמאריכים לך את הצו אתה נוטה להישאר, אבל הפעם אני לא יודע מה תהיה מידת ההתייצבות כשאגיע. כבר הייתה נשירה בסבבים הקודמים, ואני יודע על יחידות נוספות שבהן זה אפילו חמור יותר". הוא הדגיש: "מספיק ללכת למוצב בנחל עוז ולראות איך הוא מאויש - וכמוהו כל המוצבים בדרום. זו הזיה, אנחנו בסיטואציה חמורה מזו שהייתה ב-6 באוקטובר.
״הפשע הכי חמור של הממשלה הזאת, אחרי כל מה שקרה פה ב-3 השנים האחרונות - אנחנו יצאנו להילחם, איבדנו חברים, עשינו את כל העבודה. נכנסנו למנהרות ולבתים, סיכנו את עצמנו, הבאנו את המדינה למצב שאפשר להגיע לאיזשהו הסדר מדיני - והם לא הביאו כלום. אז מה אומרים לי? שכל מי שנהרג, נהרג סתם? כל המאות ימי מילואים, כל הדבר הזה לפח? למה? כי מפחדים לעשות מהלך מדיני אמיץ?״.
רס״ב (במיל׳) ניר יששכר, לוחם בחטיבה 55, קיבל גם הוא צו 8. ״סיימתי כבר מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ועכשיו קיבלתי עוד צו רצוף מיולי עד סוף ספטמבר", סיפר. "במקום קיצור ל-60 יום שהובטח לנו, מדובר בפועל ב-120 יום שכוללים גם את הקיץ וגם את החגים. משהו פה לא הגיוני. אנחנו רואים את הצו, תופסים את הראש ושואלים איך זה יכול להיות ככה שוב?.
"איבדנו כבר 3 חברים בשנתיים - ניצן שסלר, ידידיה בלוך וגיא בן הרוש זיכרונם לברכה. אנחנו לא רוצים עוד חברים בפלוגה כל כך קטנה. אנחנו מרגישים לבד. אני אשכרה מזהה את הפרצופים של אותם החבר'ה שאנחנו מחליפים כבר פעם שלישית ברציפות כי זה בסוף אותם אנשים כל פעם״.
על התחושות לקראת פיזור הכנסת שיתף: ״אני מציע שישיבת הממשלה הבאה תהיה במוצב חודר בלבנון או לפחות על הגבול. שירוצו איתנו בהתרעות לתפוס מחסה או לעמוד מתחת לרשת כדורגל שרחפן נפץ בדרך לראש שלנו. לפעמים כשאני מגיע לשיחות איתם אני רואה בעיניים שלהם שהם לא מבינים בכלל מה עובר עלינו. מי שרוצה ניצחון מוחלט צריך גיוס מוחלט. מצידי שיגייסו נשים, ערבים, חרדים, לא איכפת לי מי. מי שאזרח - חייב לשרת המדינה. ואם לא, שישלם את המחיר בעצמו, ושלא אנחנו נהיה אלו שנשלם אותו עבור כולם״.
פורסם לראשונה: 23:27, 20.05.26
