על רקע מפולת מדינית חסרת תקדים ועוד ועוד מדינות שמצטרפות אל הקריאה להכיר במדינה פלסטינית, ישראל הודיעה השבוע באופן חד צדדי על הפוגות הומניטריות בעזה - שהן למעשה הפסקת אש זמנית למשך עשר שעות כל יום במטרה לאפשר כניסה וחלוקה של סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ברצועה. זאת, ללא כל תמורה מצד חמאס.
כמעט שנתיים לתוך המלחמה, ולמרות שליטה ישראלית במרבית שטח הרצועה, ישראל לא מצליחה להתמודד עם הסוגיה ההומניטרית. חמאס משתלט על חלק ניכר מהסיוע שנכנס לעזה, אך מדינות העולם רואות בישראל את השחקן הדומיננטי והאחראי. ההסברים, לגיטימיים ככל שיהיו, נשמעים כמו תירוצים חלשים אל מול תמונות הרעב והסבל.
מבחינת המשפט הבינלאומי, העברת סיוע לאזרחים בלתי מעורבים היא כלל יסוד בדיני המלחמה. אך במקרה הישראלי, סוגיית הסיוע ההומניטרי הפכה לכלי נשק בידי אויב, המערער את הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל. כבר בתחילת המלחמה, ההאשמות בעניין הגבלת הסיוע הובילו את ישראל – דמוקרטיה מערבית הנלחמת בארגון טרור רצחני – להתמודד עם תביעה מדרום אפריקה על "רצח עם", ואף עם צו מעצר נגד ראש הממשלה שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אלו אירועים חסרי תקדים, הרסניים לישראל בזירה המשפטית והמדינית.
ברמה המשפטית, הממשלה לא למדה כלום מן המערכה הראשונה ופועלת באופן שמספק ראיות להליכים הקשים נגדה, כאשר גם הנשיא טראמפ מדבר בגלוי על הרעב בעזה בשעה שמוצנח סיוע מהאויר אל עבר האוכלוסיה. זה פוגע אנושות באינטרס הלאומי של ישראל, ירדוף אותה שנים קדימה, ומסכן משפטית את החיילים המעורבים בלחימה ובקבלת ההחלטות.
ברמה המדינית, זוהי נקודת החולשה שחמאס מנצל באופן שיטתי. באמצעות המשחק על מיתרי המצוקה ההומניטרית, חמאס מצליח למוטט את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ובאופן ישיר, להחליש את כוחה בשולחן המשא ומתן. כל יום שבו מדווח על אירוע הומניטרי קשה, כל תמונה של ילד רעב, מסייעת למאמץ החמאסי לבודד את ישראל.
חמאס, שנפגע קשות מבצעית, לשמור על כוחו המדיני ולצבור יתרון בלתי נסבל על ישראל. כל זה מתרחש במקביל לקריסת המשא ומתן על עסקה חלקית, שחמאס ממשיך לדחות
ההפוגות החדשות שעליהן החליטה ישראל, מבלי לקבל כל תמורה, הן הוכחה לכך. ההחלטה מקרינה חולשה, מנתקת בין ההפוגות לשחרור חטופים ומאפשרת לחמאס, שנפגע קשות מבצעית, לשמור על כוחו המדיני ולצבור יתרון בלתי נסבל על ישראל. כל זה מתרחש במקביל לקריסת המשא ומתן על עסקה חלקית, שחמאס ממשיך לדחות. משא ומתן זה לא רק שוחק את מנופי הלחץ האחרונים של ישראל על חמאס, אלא פוגע בחטופים שזמנם אוזל, ומוביל את ישראל לבידוד בינלאומי.
את מחיר כשלון ההתנהלות משלמים, בפעם המי יודע כמה - החטופים הישראלים. חמאס מבין שהם הם הקלף היחיד שנותר לו, ואין בכוונתו לשחרר אותם בתמורה להפסקת אש בלבד. הרי הפוגה הומניטרית ניתנה מבלי לשחרר ולו חטוף אחד. חמאס מבין שהלחץ הבינלאומי פועל לטובתו ואין לו אינטרס לוותר על נכס אסטרטגי כה חשוב.
ההיסטוריה כבר הוכיחה שסילוק ארגון טרור כחמאס אינו אפשרי רק באמצעים צבאיים, אלא חייב להישען על רגל מדינית. על כן הדרך להכריע את חמאס ולהחזיר את כלל החטופים לביתם, היא עסקה כוללת שתסיים את המלחמה ותיצור את התשתית המדינית להקמת שלטון פלסטיני במקומו, בגיבוי קואליציה של מדינות ערב המתונות. כל פתרון אחר יסכן את שלומם של החטופים, ישחק לידי חמאס ויפגע אנושות במעמדה הבינלאומי של ישראל עד כדי הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית.
ד"ר דנה וולף, מומחית למשפט בינלאומי וניהול משא ומתן, אוניברסיטת רייכמן
