לפני כשלושה שבועות פורסמה בערוץ 14 ידיעה, לפיה הרמטכ"ל "מסרב להישמע להנחיית שר הביטחון ישראל כ"ץ ולהשיב את לוחמי כוח 100 לשירות מילואים". "גורם צבאי" מסר לכתב ש"הרמטכ"ל מעכב את החזרת הלוחמים לשירות, לטענתו זה שנסגר נגדם התיק במישור המשפטי, לא אומר שהם צריכים לחזור לשרת משום שלדעתו פעלו בצורה שאינה ערכית". בדובר צה"ל אמרו כי "הטענה משוללת כל יסוד" וכי "מדובר בסוגיה פיקודית שטרם הגיעה לשולחנו של הרמטכ"ל נוכח העיסוק במלחמה".
והנה, המלחמה טרם נגמרה רשמית – ודאי לא בלבנון וגם הסיפור האיראני לא סגור ונעול – ונראה שהשולחן של הרמטכ"ל כבר מסוגל לסחוב את אותה "סוגיה פיקודית", וגם שאין לו שום בעיה "ערכית" עם אנשי כוח 100: הבוקר נחשף בגלי צה"ל שרב-אלוף אייל זמיר אישר להחזיר אותם למילואים, למרות שהואשמו במסגרת פרשת שדה תימן בהתעללות חמורה, בטרם ביטל הפרקליט הצבאי הראשי את כתב האישום, הגם שהעובדות בתיק צריכות לזעזע כל אדם שעדיין מסוגל להבין שגם במלחמה יש קווים אדומים. מאז ביטול המשפט נמשך הקמפיין הפוליטי והתקשורתי שהחל מיד עם פרוץ הפרשה – כלומר קודם להדלפת הסרטון המפורסם והשקרים של הפצ"רית לבית המשפט - והפעם במטרה להשיבם למילואים, כחלק מתהליך הפיכתם לקדושים מעונים במקום לסמל של התבהמות.
גם לפי הפצ"ר שפטר אותם ממשפט פלילי, נסיבות ראייתיות (למשל שחרור העציר לעזה בהסכם הפסקת האש) ושערורייה אחת (פרשת הפצ"רית) הסירו את העננה הפלילית מאנשי כוח 100, אך לא אותם לדוגמה ומופת, בלשון המעטה
וכל זה למרות שגם הפצ"ר, שפטר אותם ממשפט פלילי ובעיקר את עצמו מכאב ראש פוליטי, קבע ש"חומר הראיות בתיק הציג תמונה חמורה ומטרידה", הגם שאינה מספיקה לשיטתו להרשעה. במילים אחרות: נסיבות ראייתיות (למשל שחרור העציר לעזה בהסכם הפסקת האש) ושערורייה אחת (פרשת הפצ"רית) הסירו את העננה הפלילית, אך לא הפכו את אנשי כוח 100 לדוגמה ומופת, בלשון המעטה.
הקמפיין הזה, שהידיעה לעיל בהחלט שירתה אותו, הצליח ומהר: לא רק שהרמטכ"ל אישר להשיב את אנשי כוח 100 למילואים למרות "תמונה חמורה ומטרידה", הוא עשה זאת עוד לפני שהושלם תחקיר פיקודי בעניינם. לפי תגובת דובר צה"ל, "ביצוע התחקיר לא מונע מהם לשרת במילואים, התחקיר הפיקודי יושלם בהקדם". נותר לחכות ולבדוק מהי ההגדרה העדכנית ל"בהקדם" ואיך "התחקיר הפיקודי" – מוסד צה"לי שגם ככה לא סובל מעודף אמינות – יפגין יושר והיעדר משוא פנים באירוע שבו מעורבים אנשים ששר הביטחון בכבודו ובעצמו זימן ללשכתו כדי לשמוח בשמחתם ואף להתנצל בפניהם. איך לנסח זאת בעדינות? השמיים לא בדיוק מתמלאים בציפיות.
בכך ממשיך צה"ל להעביר את המסר – לפחות בזה הוא עקבי - שדיבורים גבוהים לחוד ומעשי נבלה לחוד, תלוי בעוצמת ההוריקן הפוליטי-תקשורתי שאיתו צריך להתמודד: כשם שהטרור היהודי משתולל בגדה המערבית בזמן שהרמטכ"ל נואם ואלוף הפיקוד כותב מכתבים, כך החזרתם של אנשי כוח 100 מאותתת שהרף היחיד שבאמת מעניין את הצבא הוא פלילי או לא פלילי. למעשה, ייתכן שנמצא התפקיד האידיאלי עבור אנשי כוח 100 עם שובם למצבת כוח האדם של מערך המילואים: הם יהיו תוספת נהדרת ומועילה לטיפול ב"חיכוכים".
פורסם לראשונה: 13:25, 16.04.26
