דובר צה"ל, תת-אלוף אפי דפרין, חשף בפודקאסט של הצבא כי התמודד עם פוסט-טראומה בעקבות שירות הצבאי, שבמהלכו נפצע באורח קשה בקרב סלוקי במלחמת לבנון השנייה.
"לקח לי הרבה מאוד שנים להבין מה יש לי, כי זו לא פציעה רגילה. 'פוסט-טראומה' נשמע כמו איזו קללה, סוג של שיגעון. זו לא פציעה רגילה. אני זוכר ששאלו אותי בהתחלה 'מה יש לך? לא חסרה לך יד, לא חסרה לך רגל'. זו פציעה שקופה, לא רואים אותה עליך. זה משהו שאתה סוחב איתך עמוק בפנים ומשפיע על ההתנהגות שלך".
(צילום: דובר צה"ל )
לדברי דפרין, "יש תופעות שיכולות להזיק לסביבה גם אם אתה לא נוהג בזה כמו שצריך. אז אם אתה מודע לזה ויודע לטפל בעצמך, אתה עוזר לא רק לעצמך - אלא גם למשפחה הקרובה שלך, לפקודים שלך, לאנשים שעובדים איתך ולאלה שסובבים אותך. ולכן חשוב לי לומר - אני פוגש אנשים שהיו בקרב, בטח אחרי המלחמה הארוכה הזו שמתנהלת כבר כמעט שלוש שנים, והטיפ שלי הוא קודם כל תטפל בעצמך. אם אתה גיבור, אם אתה אמיץ - לך תטפל בעצמך".
דפרין חשף: "אמרתי ללוחמים שחזרתי לגדוד והדחקתי את זה. וזה פוגע. אני לא יודע איזה נזקים עשיתי לסביבה שלי ולמשפחה הקרובה שלי. גידלתי ילדים מקסימים, אבל בטוח שהשפעתי עליהם ברמה כזו או אחרת. אני אבא שלהם. וטיפלתי בעצמי, והפסקתי, וטיפלתי, וחזרתי".
כשנשאל במה הטיפול סייע לו, השיב דפרין: "יש פצעים שלא נפטרים מהם. זה לא רק הרגע שירו עליי ופגעו בי, לא, זה הרבה תופעות. לא סתם קוראים לזה פוסט-טראומה. זה אירוע של הגוף בלחץ ומרגיש שהוא לא הולך לשרוד את הסיטואציה כמה פעמים. וכשאתה מתרומם מהדבר הזה הוא מלווה אותך הרבה מאוד שנים".
לדבריו, "הדבר הכי מפורסם הוא טריקות דלת. הן מוציאות אותי מדעתי. אני פה במחנה אביב תמיד מעיר לגנן עם המפוח, זה גם מוציא אותי מדעתי. אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בדרכים אחרות. אני זוכר את עצמי בהתחלה, כשעוד לא הבנתי, אתה נוסע בקיץ ופתאום יש הבזק של שמש שמקפיא אותך לשנייה, ואתה מרגיש שאתה בטנק עכשיו ויורים עליך. ואתה באמצע תל אביב, בחוף ים או בכל מקום אחר שזה יכול לפגוש אותך. וקרו עוד הרבה דברים אחרים".
"כשאתה מודע לזה ויודע לטפל בעצמך ולהתגבר על הרגעים האלה, אז זה עוזר מאוד", סיכם דפרין.
