משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור בחיפוש ליאור כץ, בת 44 מתל אביב, שנראתה בפעם האחרונה במרכז העיר ביום חמישי שעבר - ומאז נעלמו עקבותיה. לפי הודעת המשטרה, היא בעלת מבנה גוף בינוני וגובהה 1.78 מ'.
כל היודע דבר אודות מקום המצאה מתבקש לפנות למוקד 100 של משטרת ישראל או לתחנת משטרת לב תל אביב בטלפון 03-5454444.
"מחפשים אותה כבר שבוע ואין שום קצה חוט", אמרו גורמים במשטרה. "לא מצלמות, לא פלאפון שנדלק, לא העברה של אשראי. הדבר היחיד שיודעים זה שהיא הייתה מאושפזת באברבנל פעמים רבות וגם בבתי חולים אחרים. ב-4 בנובמבר הייתה הפעם האחרונה שהייתה באברבנל וגם במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב. היא לא הסכימה להתאשפז באותו יום.
"אבא שלה החזיר אותה הביתה ומשם נעלמו עקבותיה. היא ברחה מהבית כאשר היא במצוקה נפשית קשה מאוד. היא גרה לבד באזור כרם התימנים. כל מי שדיברנו איתו דיבר על כך שהיא מעשנת סיגריות כבדה. מאובחנת כסכיזופרנית כבר שנים".
הגורמים הוסיפו כי עשרות שוטרים משתתפים בחיפושים: "הגענו למקלטים בתל אביב, חילקנו פליירים אתמול בלילה לבליינים ברוטשילד, אם מישהו ראה. שוטרים נמצאים בבתי חולים של מתמודדי נפש, הרימו רחפן, בודקים את כל המצלמות. בינתיים כלום, כלום. כל מי ששומע משהו או רוצה להתנדב בחיפושים, שיפנה לתחנת לב תל אביב".
אבנר, אבא של ליאור, סיפר כי "ברביעי שעבר בשעות הבוקר או צהריים היא הלכה למרפאה פסיכיאטרית באיכילוב. היא שם באיזשהו סוג של מעקב. היא הלכה לקבל זריקת הרגעה. היא חזרה הביתה ואז התחילה להגיד לי כל שעה בערך שהזריקה לא עוזרת וזה לא מרגיע והיא משתגעת ולא יודעת מה לעשות ושהיא מוצפת".
"היא מבינה את המצב שלה". כץ
"בסביבות שלוש-ארבע אמרתי לה לקחת מונית ולנסוע למיון הפסיכיאטרי באברבנל", המשיך. "היא הייתה מאושפזת שם איזה שמונה פעמים. אמרתי לה שתלך ואצטרף אליה. חיכינו שם עד 23:00 עד שקיבלו אותנו. בסוף אמרו לה שיש לה סכיזופרניה מתמשכת ובגלל שהיא לא מקפידה על הכדורים יש לה פסיכוזה. יש לה קולות בראש והיא מרגישה שאנשים אחרים מנהלים אותה".
הוא הוסיף כי "היא בחורה מאוד אינטליגנטית, היא מבינה את המצב שלה. שאלתי אותה אם היא רוצה להתאשפז או הביתה והיא ביקשה הביתה. הורדתי אותה בבית סביב 00:00-23:30. בסביבות 01:00 ראו אותה הולכת ברחוב. יש באלנבי לא רחוק ממנה am:pm, היא הלכה לקנות אוכל או סיגריות.
"למחרת הייתה לה עוד שיחה עם מישהו, והוא אמר שהיא אמרה לו 'חכה רגע, אני חוזרת אליך עוד שתי דקות', סגרה את הפלאפון ולא חזרה. זה היה בחמישי סביב 11:00. הסביבה הכי מוכרת לה וקרובה לה זאת השכונה, כרם התימנים והשוק. כל החיפושים מתמקדים בשכונה. בשנתיים-שלוש האחרונות היא בקושי יצאה מהבית. במאי היא שוחררה מאברבנל".
לדברי אבנר, "היא יושבת רוב הזמן ומעשנת סיגריות. יש לה מאות ציורים, היא מאוד מוכשרת בזה אבל היא כבר הפסיקה לצייר. הייתה לה תקווה שהמחלה תעזוב אותה. היא אמרה לי שהיא מבינה את המצב שלה והיא לא רוצה להמשיך. היא אמרה לי, 'אני רוצה למות בכבוד. אני לא רוצה לקפוץ מבניין ולהתרסק על הרצפה כי זה אלים'. זה לא חדש הדיבורים על מוות.
"בשנתיים-שלוש האחרונות היא בקושי יצאה מהבית". כץ
"אני ואמא שלה מודאגים נורא. אנחנו בקשר צפוף עם החוקרים והמשטרה. אתמול ב-00:30 בלילה התקשר חוקר ואמר שהם לא זוכרים מקרה כזה של היעלמות בלי שום סימן. את הפלאפון שלה והמפתחות היא השאירה על אדן החלון. היא בלי נייד, אי-אפשר לאכן אותה. אין שום כיוון. זו הפעם הראשונה שהיא נעדרת. כנראה שזה ספונטני והיא לא תכננה את זה".
הוא המשיך: "אנחנו בערפל לגמרי. אני לא יכול לדמיין מה עבר לה בראש בכלל בגלל המצב הפסיכוטי. היו לה שלושה ניסיונות אובדניים, פעמיים עם כדורים שלא עשו כלום. פעם אחת עלתה על מגדל בתל אביב, צילמה מלמעלה, העלתה לרשתות ושלחה לחברים ומישהו התקשר למשטרה והם הגיעו אליה די מהר. האחרון שבהם היה לפני שנה וחצי בערך.
"החיים שלה היו סבל מתמשך. היא ממש לא תפקדה בשנים האחרונות. פשוט ישבה ובהתה בתקרה. זה עצוב. היא בחורה צדיקה שעוזרת לחלשים, למסכנים, לחיות, מהכסף שאין לה הייתה נותנת לאחרים. התחושות כבדות, היעלמות זה דבר נוראי. אני לא יודע למה לצפות. זה לא מתאים לדפוס ההתנהלות שלה להיעלם. בתקופה האחרונה היא הייתה מדמיינת שמישהו יושב מולה בבית וכל הזמן אומר לה ׳הכל בגללך, את אשמה, את צריכה להתאבד׳. אנחנו מבקשים ודאות, אנחנו תלויים באוויר בהמתנה".
