סודן הציעה לרוסיה להקים בסיס ימי-צבאי בנמל פורט סודן, בסיס שאם יוקם יהיה הבסיס הימי הראשון של רוסיה ביבשת אפריקה. את ההצעה חשף הערב (יום ב') העיתון "וול סטריט ג'ורנל", ולפי הדיווח היא מעוררת חשש גדול בקרב גורמי ביטחון אמריקניים מחשש שהבסיס הזה, שיוקם לא הרחק מישראל, יאפשר לרוסיה לחזק את השפעתה ביבשת האפריקנית – כחלק ממאבק השפעה אסטרטגי שבו מעורבת גם סין – ולהפעיל בחופשיות גדולה יותר ספינות רוסיות סמוך לנתיבי הסחר החיוניים העוברים בים האדום.
4 צפייה בגלריה
פוטין וספינות הצי הרוסי. קרב השפעה בין המעצמות על אפריקה
(צילום: shutterstock, Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/AP)
לפי הדיווח, את ההצעה העבירה למוסקבה הממשלה בסודן שנתמכת על ידי הצבא בראשות הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. בסודן, נזכיר, מתחוללת מאז אפריל 2023 מלחמת אזרחים עקובה מדם בעקבות מאבק הכוחות שפרץ בין הצבא בהובלת אל-בורהאן לבין מיליציית "כוחות הסיוע המהיר" (RSF) בראשות הגנרל מוחמד חמדאן דגלו (המכונה "חמידתי"). המאבק פרץ על רקע המעבר שתוכנן אז לשלטון אזרחי, ארבע שנים אחרי ההפיכה ב-2019 שבה הודח הרודן עומר אל-באשיר, ועד כה נהרגו במלחמת האזרחים לפחות 40 אלף בני אדם, אם כי לפי אומדנים אחרים המספר עומד על 150 אלף. עוד 14 מיליון איש נעקרו מבתיהם, ויותר מ-20 מיליון שקעו בחרפת רעב.
בחודש שעבר השתלטו לוחמי ה-RSF על העיר אל-פאשר, המעוז האחרון בשליטת הצבא בחבל דרפור שבמערב המדינה, ולצד מעשי הטבח המזוויעים שדווח כי בוצעו שם באזרחים ממוצא לא-ערבי, ההשתלטות על העיר סימנה את הקריעה ההולכת ומתגבשת של סודן לשתי ישויות מדיניות נפרדות: אחת שנשלטת בידי ממשלת הצבא ושולטת בבירה חרטום, והשנייה נשלטת על ידי ה-RSF בחלקים נרחבים במערב המדינה. ההצעה שהועברה בחודש שעבר לרוסיה, להקים בסיס ימי בפורט סודן, הוגשה לפי הדיווח כעת על רקע המכה שספג הצבא הסודני עם נפילת אל-פאשר, והגורמים הסודניים שוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" אמרו כי בתמורה מקווה הצבא לקבל מערכות נ"מ מתקדמות ונשק נוסף מרוסיה, במחיר מוזל.
הגורמים הסודניים אמרו כי לפי ההצעה של הממשלה בחרטום, רוסיה תוכל להפעיל את הבסיס הימי במשך 25 שנה ולהציב בו עד 300 חיילים וארבע ספינות מלחמה – בכלל זאת כאלו שמונעות בעזרת אנרגיה גרעינית. לפי הדיווח ההצעה היא להקים כאמור את הבסיס בפורט סודן, אבל יש אפשרות שהוא יוקם באזור אחר על חופי הים האדום. ההצעה תעניק גם לקרמלין יתרון בחוזי כרייה בסודן, יצואנית הזהב השלישית בגודלה באפריקה.
ההצעה הסודנית מעוררת כאמור חשש בארה"ב, וגורם צבאי בסודן אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי בחרטום מודעים לכך שההצעה עלולה לעורר "בעיות" מול ארה"ב וגם האיחוד האירופי. אולם לדבריו, הצבא הסודני זקוק לאספקת נשק חדשה. החשש האמריקני נובע בין היתר מהעובדה שדרך פורט סודן, ספינות מלחמה רוסיות יוכלו "לפקח" בקלות רבה יותר על נתיב הסחר העובר בים האדום – קיצור הדרך בין אסיה לאירופה שעובר בהמשך דרך תעלת סואץ במצרים – ודרכו עוברים 12% מכלל הסחר העולמי. התנועה המסחרית בנתיב הזה כבר שובשה קשות בשנתיים האחרונות על ידי החות'ים בתימן, שתקפו וחטפו ספינות באזור, והאמריקנים חוששים לפי הדיווח כעת גם מנוכחות רוסית מוגברת שם.
גורם אמריקני בכיר אמר לעיתון כי בסיס ימי רוסי בפורט סודן, או לחלופין בלוב, יאפשר לרוסיה "להקרין עוצמה" בהיקף רחב יותר באזור ולהפחית את חששה מהשלכות אם תפעל בצורה פרובוקטיבית.
עבור רוסיה ההצעה הסודנית מהווה הישג אסטרטגי: מוסקבה מקווה כבר שנים להקים בסיס ימי באפריקה, ולפי הדיווח ניסתה לשדל את שלטונות סודן לאפשר לה להקים בסיס בפורט סודן לאורך חמש השנים האחרונות. העובדה שאין לה כעת בסיס ימי באזור מקשה עליה לשלוח ספינות למשימות ממושכות יותר. לכך גם הצטרפה המכה שחוותה רוסיה עם הפלת משטרו של בשאר אסד בסוריה, בעל בריתה שלו היא סייעה במלחמת האזרחים הממושכת במדינה, וכעת היא מקיימת מגעים מול המשטר החדש של הנשיא אחמד א-שרע, בתקווה להמשיך להפעיל את הבסיסים האסטרטגיים שלה בחופי סוריה.
בקרב ההשפעה האסטרטגי על היבשת מעורבת עמוקות גם סין, שהקימה שלל נמלים מסחריים באפריקה וב-2017 הקימה בסיס צבאי ימי ראשון מחוץ לאדמתה, בג'יבוטי. הבסיס הזה שוכן במצר באב אל-מנדב האסטרטגי, המחבר בין הים האדום למפרץ עדן והאוקיינוס ההודי, והנמל בו רחב מספיק כדי לאפשר עגינה של נושאת מטוסים. הוא שוכן כ-10 ק"מ בלבד מהבסיס האמריקני הגדול ביותר באפריקה, מחנה למונייה, השוכן גם כן בג'יבוטי: 4,000 חיילים מוצבים בו והוא מהווה בסיס אם לכוחות הפועלים בסומליה או באזורים אחרים ביבשת.
הסכסוך הסודני מהווה לפי הדיווח הזדמנות עבור רוסיה להרחיב את השפעתה גם בעומק אפריקה, על רקע הקושי שלה בשנתיים האחרונות להרחיב את פעילות שכירי החרב ששלחה למדינות שונות שם, בפרט באזור הסאהל. שכירי החרב, נזכיר, נשלחו בעבר על ידי "קבוצת וגנר" של יבגני פריגוז'ין, שהיה בעל בריתו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, אבל הוא חוסל על ידו ב-2023 אחרי שניסה למרוד בצבא הרוסי ואף שלח כוחות לעבר מוסקבה בצל חילוקי דעות על אופן ניהול המלחמה באוקראינה. מאז עברו שכירי החרב הרוסים הפועלים באפריקה לפעול תחת מנגנון בשליטת הקרמלין, שמתקשה לשחזר את ההשפעה הגדולה שפריגוז'ין הצליח ליצור לכוחותיו ביבשת.
מוסקבה, יש לציין, תמכה עם תחילת מלחמת האזרחים בסודן דווקא בכוחות המורדים של מיליציית ה-RSF, לפי "וול סטריט ג'ורנל" מתוך רצון לנצל את הקשרים עם המיליציה כדי לקבל גישה למכרות זהב בסודן. מלחמת האזרחים משכה אליה התערבות מעוד שלל מדינות, כשגם איחוד האמירויות מואשמת בתמיכה במורדים, ואוקראינה תמכה תחילה בממשלה בחרטום. מאז הבריתות התהפכו: המורדים מה-RSF לא היו מרוצים מהיקף התמיכה הרוסי ויצרו קשר עם קייב – ובעקבות זאת העבירה רוסיה את תמיכתה לממשלה בחרטום. בממשלה בחרטום תומכות גם איראן, מצרים וטורקיה. בשנה שעברה, כך לפי הגורמים הסודניים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל", חרטום דחתה הצעה להקים בסיס ימי שיישלט על ידי איראן – מחשש שמהלך כזה יעורר עימות מול ארה"ב וישראל.
