"ישראל הבטיחה במפורש לידידות שלה באירופה שלא תהיה התקדמות בבנייה של E1. לכן מדובר בחציית קו אדום ובהתפתחות רעה מאוד". כך אמר היום (רביעי) דיפלומט אירופי בעקבות מרכז שפרסם משרד השיכון לבנייתן של 1,234 יחידות דיור באזור E1, שנמצא מעבר לקו הירוק, בין ירושלים למעלה אדומים. על פי תנאי המכרז, המועד האחרון להגשת הצעות הוא 19 באוקטובר - כשבוע לפני הבחירות.
לדברי הדיפלומט, פרסום המכרז עורר סערה בקרב גורמים דיפלומטיים באירופה והוא עלול להביא את מדינות אירופה, ואף את בריטניה, לשקול הטלת סנקציות נגד ישראל עוד לפני הבחירות.
שטח E1 נחשב לאחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה מדינית בשל מיקומו האסטרטגי.בנייה ישראלית נרחבת באזור עלולה, לפי המתנגדים לה, לנתק את צפון הגדה מדרומה, לבודד את מזרח ירושלים ולמנוע יצירת רצף פלסטיני בין רמאללה, מזרח ירושלים ובית לחם.
גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הביע "דאגה עמוקה" מהדיווחים על הקמת מאחזים ישראליים חדשים בגדה המערבית ומפרסום המכרזים הנוספים באזור E1. גוטרש הזהיר כי בנייה באזור תנתק את הקשר בין צפון הגדה לדרומה, וכי "הדבר יביא להשלכות חמורות על השלמות הטריטוריאלית של השטח הפלסטיני הכבוש ויהווה איום קיומי על פתרון שתי המדינות". הוא קרא לישראל להימנע מצעדים נוספים ולפעול בהתאם להחלטות האו"ם הרלוונטיות ולחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי.
נתניהו. "נראה שהוא עושה הכול כדי לחסל את יחסי החוץ של ישראל"
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, Pool)
בשנה שעברה כבר אישרה הממשלה תוכנית לבניית 3,401 יחידות דיור באזור, אך קידום המכרזים לביצועה התעכב כמה פעמים על רקע התנגדות בינלאומית ולחצים דיפלומטיים. בחודש מאי השנה פרסמו 11 מדינות - איטליה, בריטניה, צרפת, גרמניה, נורבגיה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד, בלגיה והולנד - הודעה משותפת שקראה לקבלנים שלא להשתתף במכרזי בנייה בהתנחלויות. המדינות הזהירו את החברות מפני השלכות משפטיות ותדמיתיות אפשריות של השתתפות בבנייה בהתנחלויות, לרבות סיכון למעורבות בהפרת המשפט הבינלאומי.
בעת קידום התוכנית בשנה שעברה הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעצמו את הבנייה ב-E1 כמהלך שנועד לסכל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. "הרעיון של מדינה פלסטינית נמחק", אמר אז. שטח E1 משתרע על כ-12 קמ"ר בין מזרח ירושלים למעלה אדומים.
על פי הדיפלומט האירופי, באירופה מתקיים כעת דיון בשאלה אם להגיב בצעדים נגד ישראל כבר בתקופה שלפני הבחירות, אך חלק מהמדינות חוששות שסנקציות בתקופה זו דווקא יחזקו את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שרי הימין בממשלתו, בהם איתמר בן גביר וסמוטריץ'. הדיפלומט העריך שהשר סמוטריץ' הוא שעומד מאחורי קידום המכרז מתוך ידיעה שהמהלך עלול להוביל לתגובה אירופית. "הוא עושה את זה מסיבות פוליטיות", אמר. "בשלב הראשון נראה כבר בקרוב הודעת גינוי מאוד חריפה של ה-E4, הגוף שמאגד את ארבע המדינות האירופיות החזקות: גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה".
סמוטריץ'. "הרעיון של מדינה פלסטינית נמחק"
(צילום: ריאן פרויס)
הדיפלומט האירופי הזהיר שמבחינת מדינות באירופה, קידום הבנייה ב-E1 הוא התפתחות שעלולה להצדיק שינוי משמעותי במדיניות כלפי ישראל. "בנייה ב-E1 פשוט לא מקובלת", אמר. "המשמעות מבחינת האירופים היא פגיעה קשה באפשרות להקים מדינה פלסטינית. זה דבר חמור מאוד, במיוחד כשמדובר בהבטחה מפורשת שניתנה למדינות שונות. נראה שנתניהו עושה הכול כדי לחסל את יחסי החוץ של ישראל ולאבד את אחרונות הידידות שלכם".
המכרז המקורי לבניית כל 3,401 יחידות הדיור פורסם כבר בסוף 2025, אך פתיחתו להגשת הצעות נדחתה כמה פעמים. עמותות "עיר עמים", "במקום", "שלום עכשיו" וקהילות פלסטיניות הגישו עתירה נגד אישור התוכנית. במסגרת ההליך התחייבה המדינה שלא לפתוח את המכרז ללא הודעה מוקדמת לעותרים, כדי לאפשר להם לבקש מבית המשפט לעצור אותו עד להכרעה בעתירה. רק לפני כחודש הודיעה הפרקליטות שפתיחת המכרז צפויה בתוך חודשיים-שלושה וחזרה על התחייבותה להודיע מראש. אלא שכעת פורסם מכרז חדש שכולל יותר משליש מיחידות הדיור המתוכננות, ונפתח מיד להגשת הצעות ללא כל הודעה.
לפי רשת BBC, באזור נמצאות יותר מ-40 קהילות בדואיות שעלולות להיות מושפעות מקידום התוכנית. ג'מאל ג'ומעה, פעיל פלסטיני בקמפיין Stop the Wall, טען כי תושביהן עלולים להידרש להתפנות בעקבות הבנייה. "זה הרס של קהילות, הרס של משפחות. זה אסון", אמר. לטענת העמותות, המכרז הנוכחי מתייחס לאחת משתי תוכניות שאושרו באזור E1, ופיצול התוכנית עשוי להתפרש כניסיון לקדם את הבנייה תוך הפחתת תשומת הלב הציבורית והמשפטית.
מזכ"ל האו"ם. "הדבר יביא להשלכות חמורות על השלמות הטריטוריאלית של השטח הפלסטיני הכבוש"
(צילום: AP/Angelina Katsanis)
"זה לא עוד מכרז בהתנחלות", אמרו בשלום עכשיו. "E1 היא אחת מתוכניות הבנייה הקטלניות ביותר מבחינת האפשרות להגיע להסדר מדיני. היא נועדה לקטוע את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני, לנתק את מזרח ירושלים משאר הגדה ולחסל את האפשרות למדינה פלסטינית בת קיימא לצד ישראל. זו הסיבה שבמשך עשרות שנים נמנעו ממשלות ישראל מלבנות במקום.
"המטרה ברורה: להספיק לקדם את בחירת הקבלנים ולחתום על חוזים לפני הבחירות, כדי לקבוע עובדות בלתי הפיכות ולהקשות על הממשלה הבאה לעצור את הבנייה. המכרז הזה הוא מחטף בחירות וחלק ממדיניות האדמה החרוכה שמקדמת ממשלה בסוף דרכה. ממשלת נתניהו-סמוטריץ' מנסה לכבול את ידיה של הממשלה הבאה ולהבטיח לכולנו עוד שנים ארוכות של כיבוש, סכסוך ושפיכות דמים".
בשלב זה עדיין לא ברור אם ומתי יחליטו מדינות אירופה או בריטניה לנקוט צעדים מעשיים בעקבות פרסום המכרז. עם זאת, גורמים דיפלומטיים מעריכים שהעיתוי - שבועות ספורים לפני הבחירות - עשוי להפוך את שאלת הסנקציות לרגישה במיוחד מבחינה פוליטית. בין האפשרויות שעומדות על הפרק: איסור על הכנסת סחורות מההתנחלויות לאירופה (צעד יותר חריף מסימון מוצרים); קביעת רשימות שחורות של מתנחלים אלימים שלא יורשו להיכנס לאירופה; ועוד. בבריטניה יש לחצים כבדים על הממשלה להכריז על סנקציות כבר בחודש הבא, לצד קריאות להתייחס לישראל כמו לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.
דניאל אדלסון השתתף בהכנת הכתבה.
