המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, מעודד ממגמת הירידה בתחלואה - שעדיין לא מתבטאת לדבריו בחולים במצב קשה מאוד - אך כבר מזהיר מהגל החמישי. "הגל יורד, הצלחה גדולה של מדיניות הממשלה", אמר פרופ' אפק באולפן ynet. "אבל צריך לנצל את הזמן הזה כדי להכין את המערכת. כבר עכשיו אומרים לנו 'אתם לא צריכים את התקנים, לא צריכים כלום, כי כבר אין קורונה'. הבטיחו לנו 300 תקני רופאים ו-1,500 אחיות. אמרו שנקבל את המנה הראשונה, ועכשיו כשרצינו את השנייה - אמרו 'לא לא לא, לא הגענו ל-2,400 חולים'".
2 צפייה בגלריה
"סגרנו שתי מחלקות, אבל כבר מגיעים חולים אחרים". מחלקת קורונה בבית חולים שיבא
"סגרנו שתי מחלקות, אבל כבר מגיעים חולים אחרים". מחלקת קורונה בבית חולים שיבא
"סגרנו שתי מחלקות, אבל כבר מגיעים חולים אחרים". מחלקת קורונה בבית חולים שיבא
(צילום: טל שחר )
מי אומר את זה? משרד הבריאות או האוצר? "האוצר, חד-משמעית האוצר. זה שלא הגענו למספרים האלה - זה הישג של כולנו, הודות למדיניות הממשלה ומשק פתוח, ואני מקווה שהכל יישאר ככה ושלא נחזור אחורה. אבל בואו ננצל את הזמן למקרה שיהיה גל נוסף, נכין את המערכת ונכין את הצוותים".
אתה אומר, תכינו את המערכת לגל החמישי. "ואל תגידו לא מביאים לכם תקנים כי לא הגעתם ל-2,400 חולים, שזה מספר דמיוני שאני לא יודע מאיפה שלפו אותו".
לדברי פרופ' אפק, "בתי החולים עמוסים. אתה אומר לצוותים שירדה הקורונה, סגרנו כבר שתי מחלקות, אבל אין זמן לנוח - כבר נוהרים החולים האחרים, שגם להם מגיע טיפול. לא יודע אם לייחס את זה לשפעת או לתחלואה אחרת, אבל בתי החולים מאוד עמוסים. כל פעם שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו נאלצים לאשפז חולים במסדרון אני מתבייש ומבקש מהם סליחה, שבמדינת ישראל אנשים שהקימו את המדינה לא יכולים לקבל תנאים בבתי החולים. בואו נתגבר על זה, השקעה בבריאות מייצרת גב לכלכלה בישראל".
2 צפייה בגלריה
"יש חולי קורונה שנשארים עם נכות מאוד קשה". פרופ' אפק
"יש חולי קורונה שנשארים עם נכות מאוד קשה". פרופ' אפק
"יש חולי קורונה שנשארים עם נכות מאוד קשה". פרופ' אפק
(צילום: עידו ארז)
לדבריו, על אף מגמת הירידה הניכרת בתחלואה ובתחלואה הקשה, בבית החולים שיבא היא עדיין לא מתבטאת במספר החולים הקריטיים, שלא התחסנו ומחוברים למכשיר אקמו. לדבריו, "אנחנו גם בית חולים שיקומי, ויש חולי קורונה שכבר מחלימים ועוברים אחר כך לבית החולים השיקומי כדי ששם ינסו להציל אותם. חלקם נשארים עם נכות מאוד קשה, ולשלושה אפילו נאלצנו להשתיל ריאה".
פרופ' אפק דיבר על התופעות שאחרי הקורונה: "החולים היותר קשים עוברים לבית חולים שיקומי, ולחלק מהאנשים זה עובד לבד - כמו למשל שיתוק בפנים, אובדן חוש טעם וריח. יש חולים שלא נגמלים מהאקמו, והיו כאלה שהמתינו חודש כדי שתהיה ריאה עבורם".
לדבריו, לא-מחוסנים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות במחלה קשה. "חד-משמעית", קבע. "לכן זה כל כך כואב הלב. אתה יודע שיכלת למנוע, כי ברפואה הטיפול הכי טוב זה למנוע. לכן עושים חיסוני ילדים ומשקיעים הרבה כסף בחיסונים. פעם היו במדינת ישראל אנשים שנפטרו מדלקת כבד נגיפי מטיפוס A, והום אין כמעט, כי מחסנים. זו המטרה המרכזית - לשכנע אנשים להתחסן. זה תורם לכם, למשפחה ולאוכלוסייה בישראל".
אפק גם הזהיר מתחלואת ילדים - שמסוכנת לדבריו גם אחרי שהחלימו מקורונה: "עד כה חלו בין 100 ל-200 ילדים בדלקת רב-מערכתית שיכולה להסתיים במקרים קשים גם במוות. אנחנו מקווים שייכנסו החיסונים לילדים שיעזרו להציל חיי ילדים עתידיים".