זן אומיקרון הביא מדינות רבות בעולם להטיל הגבלות נסיעה ולעצור טיסות, אבל כמה באמת המומחים כבר הספיקו להכיר את הווריאנט שמדאיג את כולנו? הזן, כך לטענת המומחים, מעורר בהלה בעיקר בגלל השונות שלו מיתר הווריאנטים שהכרנו עד כה. אומיקרון מביא איתו גם מגבלות חדשות, בעיקר על השבים לארץ מדרום יבשת אפריקה. מומחי הקורונה מסבירים מדוע הוא מדאיג, מה צריך לעשות כדי למנוע את ההתפשטות שלו והאם דווקא הזן החדש מבשר את סופה של המגפה?
4 צפייה בגלריה
חיסונים נגד הווריאנט החדש של קורונהחיסונים נגד הווריאנט החדש של קורונה
"גם אם הוא חמקן, החיסונים יספקו הגנה". זן אומיקרון "יתחמק" מהחיסון?
(צילום: Shutterstock, AFP, יריב כץ)
לדברי פרופסור סיריל כהן, מומחה למערכות החיסון מאוניברסיטת בר אילן, אומר: "אף פעם לא ראינו זן עם כאלה מוטציות. הוא משלב מוטציות מזן האלפא והדלתא וגם של הבטא. זה לא נראה טוב. מה שעוד מדאיג זה שלאור הנתונים הראשוניים שקיבלנו מדרום אפריקה, הוא מתפשט מהר ויש כבר הערכות ראשוניות שהוא מתפשט עד פי שניים עד שישה יותר מהדלתא. צריך להגיד שזה הערכות וצריך להיזהר מהן כי זה עדיין מבוסס על מספרים יחסים קטנים שראו אצלם, אבל זה בהחלט לא מבשר טובות".
לדבריו, לפי הערכות ראשוניות, בגלל ריבוי המוטציות, יש חשד סביר שהווריאנט יצליח להתחמק מהתגובה החיסונית. "זה לא אומר שאם בן אדם נדבק, הוא ימות מהווירוס, אלא זה אומר שאם הוא נדבק בזן אחר קודם או התחסן, יכול להיות שזה לא יעיל כדי להתגונן מהזן החדש. אבל צריך עוד כשבועיים כדי לדעת אם נוגדנים של אנשים שנדבקו או התחסנו מעכבים את ההדבקה".
4 צפייה בגלריה
פרופסור סיריל כהןפרופסור סיריל כהן
"ככל שיש יותר מוטציות זה שונה ממה שהכרנו". פרופסור סיריל כהן
(צילום: יריב כץ)
"ככל שיש יותר מוטציות, זה הופך להיות יותר שונה ממה שהכרנו", מסביר פרופסור כהן בדאגה, "זה לא מסוכן אבל זה מחזיר את הגלגל אחורה וזה בעייתי".
פרופסור כהן טוען שבכדי להילחם ביצירת זנים חדשים, צריך להשתדל לתת גישה לחיסונים גם למדינות אפריקה. "ביבשת יש הרבה אנשים עם מערכת חיסונית מדוכאת בגלל העובדה שיש שם אחוז גבוה של חולי איידס. אנחנו יכולים עד מחר לתת פה מנה רביעית וחמישית, אבל אם לא נדאג לכל העולם, תהיינה מדינות לא מחוסנות ששם וריאנטים יוכלו להתפתח יותר. למה? כשהווירוס נמצא הרבה זמן בגוף והמערכת החיסונית מדוכאת ולא יודעת להילחם בו, הוא מייצר זנים חדשים".

4 צפייה בגלריה
לוח טיסות בנמל תעופה הית'רולוח טיסות בנמל תעופה הית'רו
טיסות בוטלו ברחבי העולם. "אם לא נדאג לכל העולם, יהיו מדינות לא מחוסנות והזנים יתפתחו"
(צילום: AP)
באופן פרדוקסלי, פרופסור כהן מסביר כי דווקא הווירוסים שפחות מטרידים את המומחים, הם הקטלניים ביותר. "אם מישהו נדבק בווירוס קטלני, הוא מת וכך יש לו פחות אפשרויות להדביק אחרים. זה עדיף על הקורונה. לכן יש כאלה הטוענים שיש איזשהו ניגוד בין וירוס שמתפשט מהר לבין זה שהוא קטלני. חיסון הוא מצוין אבל קשה לי להאמין עם המידע שיש לי שעם החיסונים שיש לנו כרגע, זה הדבר היחיד שיעצור את הקורונה".
"יש סיכוי סביר שרובנו ניחשף לקורונה ובזכות החיסונים התחלואה לא תהיה קשה אבל תוך כדי החשיפה, החיסוניות שנפתח תהיה רחבה יותר מאשר החיסוניות שנקבל מהחיסון. זה לא אומר שצריך להידבק בכוונה אלא שכרגע קשה לנו להגיד מה יהיה בטווח הארוך עם החיסון".

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית וראש קבינט המומחים ב"מגן ישראל", אמר כי לפי דיווחים ראשוניים "רוב הנדבקים לא מחוסנים וזה מעיד על כך שהחיסונים הקיימים עדיין מגנים". הוא אמר כי יש לנקוט בפעולות מידתיות: "לא צריך לשנות את פעילות חנוכה מעבר לתו ירוק, לא צריך לסגור את נתב"ג. יש פתרונות אחרים מידתיים יותר למשל בידוד לכל הנכנסים מכל המדינות למשך תקופה שצריך לקבוע".
פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, אמרה כי בדרך כלל רגילים לראות 4-3 מוטציות בכל וריאנט - ובמקרה כאן - ישנם כ-50 מוטציות. "חלקן מוכרות בכך שהן גורמות להתפשטות יתר של הנגיף וחלקן מוטציות שלא יודעים את המשמעות שלהן, והנגיף הזה גרם למחלה בעיקר לאנשים שהיו מחוסנים או שהיה להם קורונה - למרות שהמחלה הייתה מאוד קלה". לדבריה, "יכול להיות שהחיסון מונע מחלה קשה, אבל אנחנו לא יודעים כמה הוא מונע הדבקה".

4 צפייה בגלריה
ד"ר ארז גרטיד"ר ארז גרטי
"היו הרבה אזעקות שווא, יכול להיות שזה המצב". ד"ר ארז גרטי
(צילום: איתי בלסון, מכון ויצמן למדע)

האימונולוג ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, טוען כי זן אומיקרון מדאיג בהחלט. "אנחנו לא יודעים עליו הרבה, אבל יודעים שיש לו הרבה מוטציות שמרוכזות באזור הספייק שהוא האזור שאחראי על ההדבקה, וזה מעורר חששות שזה ישפיע על קצב ההדבקה שלו וכן על העמידות שלו מהחיסון. מה שעוד מעורר דאגה שרואים שהוא הולך ומתפשט בקצב מאוד גדול במקום שבו הוא זוהה בדרום אפריקה".
לדבריו, כדי למנוע את ההתפשטות הזו צריך להתמקד בנתב"ג: "מה שהממשלה עשתה, וטוב שכך, היא הטילה מגבלות על אנשים שחוזרים ממדינות דרום אפריקה. כדי לנסות לדחות עד כמה שאפשר את הכניסה של הווריאנט לארץ, צריך להמשיך להטיל מגבלות על נתב"ג ולבדוק כמה שיותר אנשים שנכנסים לארץ".
"יכול להיות שהווריאנט מאוד מדבק אבל גורם למחלה קלה ואז זה מרגיע", מסביר ד"ר גרטי. לדבריו, "מגפות מסתיימות כשאנשים פחות נדבקים בזכות החיסון או החלמה, או שהמחלה הופכת להיות יותר קלה. הבעיה שאנחנו לא יודעים כמה אנחנו רחוקים מהמצב הזה. היו הרבה אזעקות שווא כמו וריאנט הלמדא או המיו שחששנו מהם והם לא התבססו".
הוא ציין כי ייתכן שגם הפעם הדאגה היא מוקדמת. "יכול להיות שזה המצב גם פה, אבל יכול להיות שלא", הדגיש. הוא ציין: "מדובר כאמור בווריאנט מאוד ייחודי בגלל ריכוז המוטציות שהוא מכיל באזור הספייק שהוא אזור ההדבקה. בכל מקרה, גם אם הווריאנט חמקן במידה מסוימת, זה לא אומר שהוא יתחמק לגמרי מהחיסון. החיסון עדיין ייתן איזושהי הגנה ולכן יש חשיבות גדולה להתחסן מלא".

בכירה בארגון הבריאות העולמי: "צפינו שהזן יגיע. אנחנו הרבה יותר מוכנים"

ד"ר דורית ניצן, שממלאת תפקיד בכיר בארגון הבריאות העולמי, אמרה כי גם בארגון שבו היא חברה "אנחנו עדיין לא יודעים מספיק, הזן חדש ומהרגע שנודע לנו העניינים רצים, ומאחר שהוא חדש נדרשים לעוד כמה שבועות שנראה אם החיסונים יעילים נגד, ועוד כמה ימים להבין את התחלואה שזה גורם". לדבריה, "בגל הראשון שבו הוא פגע ביוהנסבורג החולים הם צעירים, חזקים, בריאים ברובם כך שהנתונים שלנו לגבי מה קורה בשאר האוכלוסייה לא בשלים כעת".

לדבריה, בארגון כן צפו לווריאנט: "ידענו שהוא יגיע מאזורים שלא חוסנו וגם בתוך אלה שחוסנו, בתוך קבוצות שנמצאות בסיכון ליצירת מוטציות - שזה אנשים עם מערכת חיסונית חלשה, אז זה ידענו. דבר שני, אנחנו הרבה יותר חזקים ומוכנים מאשר בווריאנטים הקודמים, מאשר באירועים הקודמים לכן יש לנו קופסת כלים כולה, יש חיסונים, חשוב להתחסן".
"רוב המדינות שאנחנו עובדים איתם האוכלוסייה שלהם כמהה לחיסונים, רוצה ומתחננת. יש מדינות - בעיקר באירופה, שבהן יש גרעינים קשים שלא רוצים להתחסן. אנחנו מאוד מנסים, אבל זה לא עוזר. אין שום סיבה לא לשנע לשם חיסונים. כולם משוועים להם ואנחנו מוכנים לדרך".
אדיר ינקו ואטילה שומפלבי השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 21:52, 27.11.21