הצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארצות הברית עלולה להתעכב. זאת בעקבות סירוב של מדינות באיחוד האירופי להעביר לישראל מידע על הנוסעים בטיסות, בשל חשש מפגיעה בפרטיות והעברת המידע לשב"כ, למוסד ולמשטרה. כך עלה מדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יולי אדלשטיין.
2 צפייה בגלריה
הודו מקדשי מקדש ויזה אשרת כניסה לארה"ב צ'נאי
הודו מקדשי מקדש ויזה אשרת כניסה לארה"ב צ'נאי
מכשול בדרך לפטור מויזה: ישראל עדיין לא עומדת בתנאי האמריקנים
(צילום: shutterstock)
הוועדה דנה בהצעת חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ"ב-2022, ונערכת לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה. לפי ההצעה, חברות תעופה יחויבו להעביר מידע אישי לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל. המידע האמור הוא נתוני API ו-PNR שכוללים פרטים שמונפקים על ידי המדינות ומופיעים במסמכי הנסיעה של הנוסעים, ונתונים אודות הטיסה שנאספים על ידי חברות התעופה לצורכיהן.
על פי הצעת החוק, המידע האמור יתקבל במרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן), שצפוי להיות מוקם ברשות המסים. לפי ההצעה, הרשויות הרלוונטיות יהיו רשאיות לבקש לבצע הערכה או שאילתה לגבי מידע מהמאגר.
בוועדה עסקו בהרחבה בסעיפי הצעת החוק שמציעים להסמיך שלוש רשויות – השב"כ, המוסד והמשטרה, להקמת שלוחות של המאגר שינוהלו אצלן. נציגי שלוש הרשויות הציגו באופן כללי את הצורך שלהן בהקמת שלוחות של המרכז, ולא בפעילות מתוך המרכז עצמו, וציינו כי אם יידרשו לפרט יותר על שיטות הפעולה שלהן, בשלוחות ובכלל, הדבר יתבצע בדלתיים סגורות.
2 צפייה בגלריה
ועדת החוץ והביטחון
ועדת החוץ והביטחון
דנו בהצעת החוק שתחייב חברות תעופה להעביר פרטים על הטסים. ועדת חוץ וביטחון
(צילום: שלו שלום)
עו"ד סיגלית ברקאי, מהלשכה המשפטית במשרד התחבורה, אמרה שחשוב להביא בפני הוועדה את הקושי הקיים שעלול להתעורר לגבי מנגנון השלוחות. לדבריה, הוא חריג ולא קיים בעולם בשום מסגרת דומה. היא הוסיפה כי ייתכן שמדינות בעולם לא יראו את זה בחיוב, והן יכולות להנחות את חברות התעופה שלהן לא להעביר מידע.
ישי דון יחיא, מנהל אגף קשרי תעופה בינ"ל ברשות התעופה האזרחית, ציין כי חברות תעופה זרות לא יעבירו מידע רק על סמך חוק שישראל מחוקקת, ואמר: "מדינות האיחוד האירופי, לכל הפחות, ידרשו הסכם בינ"ל שמסדיר את העברת המידע והשמירה על הפרטיות. בגלל שמודל השלוחות חריג, בהחלט ייתכן שהאירופאים יגידו שהם לא מוכנים לדבר הזה, והם מהווים 60% מהתנועה האווירית לישראל".
עו"ד דרור גרנית, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמר כי "אנו ערים למורכבות, ונמצאים בשיח על כך עם האיחוד האירופי, וגם הם מבינים את זה. הם לא מוכנים לנהל איתנו משא ומתן פורמלי עד לאחר השלמת החקיקה בישראל. זה הליך ממושך עם יותר מדי משתנים, ולכן קשה לתת תשובה ברורה. כן אציין כי ממילא בחקיקה ניסינו להתיישר ככל האפשר לסטנדרט האירופי המחמיר, בכדי שיהיה יותר קל להגיע איתם להסכמות.
עו"ד גיל ברינגר, משנה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמר כי הדרישה המנדטורית האמריקנית היא איסוף וניתוח מידע של PNR ו-API. לדבריו, "הם לא מתעניינים במרכז כזה או אחר, רק בסמכות לאיסוף וניתוח המידע. הוסבר להם שעד סוף אפריל ישראל תבצע את זה ביחס לטיסות הישירות בין ישראל וארה"ב. עד סוף ספטמבר הדרישה האמריקנית מדברת על מאה אחוז מהטיסות".
אחת מהאפשרויות לנוכח הקשיים מול האיחוד האירופי היא שארה"ב תשקול להחריג את ישראל מהצורך באיסוף מידע על הנוסעים ב-100 אחוז מהטיסות.