אנגלה מרקל, שכיהנה כקנצלרית גרמניה בין 2005 ל-2021, הגיעה לביקור בישראל - במהלכו נפגשה עם שורדים מטבח 7 באוקטובר בקיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה ובמתחם פסטיבל הנובה ברעים. במהלך ביקורה בישראל, העונק למרקל ביום שני האחרון תואר דוקטור לשם כבוד במכון ויצמן למדע.
מהמכון נמסר כי פרס זה מכיר ב"תרומותיה חסרות התקדים לדיפלומטיה עולמית ולשותפויות בינלאומיות", וכי הוא מציין גם את "הסולידריות והידידות שלה עם ישראל" ואת "מאבקה הנחוש באנטישמיות".
במהלך הביקור של מרקל בישראל הגיעה כאמור הקנצלרית לשעבר למתחם מסיבת הנובה, שם שמעה סקירה של גייל שורש, בכירה לשעבר במוסד, על אירועי 7 באוקטובר - בדגש על השימוש של חמאס באלימות מינית. בהמשך הגיעה מרקל לקיבוץ נחל עוז והתארחה בביתו של חבר הקיבוץ אמיר תיבון. מרקל ביקשה מתיבון לראות את חדר הממ"ד בו הוא ומשפחתו היו כלואים במשך עשר שעות במהלך מתקפת המחבלים בקיבוץ, ובהמשך סיירה בקיבוץ, שוחחה עם תושבים שחזרו להתגורר בו והתעניינה במאמצי השיקום והבנייה מחדש.
תיבון שיתף כי "בשנתיים האחרונות היו הרבה ביקורים של אנשים בכירים ומפורסמים בנחל עוז, אבל ביקור כזה עוד לא היה לי". לדבריו, "מרקל הגיעה בלי פמלייה גדולה ומיליון יועצים, בלי תקשורת, נטו כדי לשמוע את הסיפורים של אותו יום ולראות בעיניים את הקיבוץ. היא שאלה המון שאלות על ההיסטוריה של הקיבוץ, על היחסים שהיו לאורך השנים עם האוכלוסייה בעזה, ועל העתיד של הקהילה. היא מאוד התעניינה בחוויות של הילדים בקיבוץ מאותו יום נורא, ואיך אנחנו עוזרים להם להתגבר על הטראומה. תודה לשגריר גרמניה, סטפן זייברט, שעזר לארגן את הביקור".
הגעתה של מרקל בת ה-71 התרחשה על רקע התבטאויות חריפות שהשמיעה בחודש יוני האחרון. במהלך ריאיון חי לקידום הביוגרפיה החדשה שלה, אמרה: "ישראל אינה רק ראש הממשלה בנימין נתניהו. אני לא שותפה לעמדות שלו בנוגע לניהול המלחמה בעזה, כולל היחס חסר הרחמים לאוכלוסייה האזרחית ברצועה".
מרקל הוסיפה כי היא "ניצבת לצידם של כל אלו המפגינים נגד נתניהו בישראל, כולל בכירים בצבא". דבריה עוררו מחיאות כפיים סוערות. יחד עם זאת, היא הבהירה: "זה לא יכול להוביל אותי לומר שאני לא תומכת יותר במאבקה של ישראל על קיומה". הקנצלרית לשעבר אף התריעה כי ישראל זוכה לביקורת חריגה בהשוואה לסכסוכים אחרים בעולם: "בעוד שהמלחמה בתימן גבתה מיליוני קורבנות והביאה לרעב המוני - רק כאשר מדובר בישראל, ישראל מוקעת פומבית".
מרקל נחשבת לדמות מפתח ביחסי ישראל-גרמניה. כבר בנאום היסטורי בכנסת בשנת 2008 הציגה את מחויבות גרמניה לישראל במונח "שטאטסרזון" - סיבת קיום למדינה - שהפך מאז לעיקרון מושתת במדיניות הגרמנית. מחויבות זו באה לידי ביטוי גם בתמיכה ביטחונית, לרבות עסקאות הצוללות.
