פורים תשפ"ה חל בסוף השבוע, וגם אחרי אלפי שנים מאז אותה גזרה והצלה, אנחנו חיים תסריט עתיק עם טוויסט מודרני. אז, המן זמם להשמיד את כולם – גברים, נשים, ילדים וזקנים, דתיים ושאינם. הצרות היו קשות: גזרה, אויבים, פחד בכל בית. אבל העם התאחד, נלחם, והפך ייאוש לניצחון – "ונהפוך הוא" - והשונאים נפלו.
היום, ישראל תקועה בבוץ. חיילים חוזרים עייפים – אך נחושים – ממאות ימי מילואים, משפחות טרוטות עיניים מחכות לחטופים, וקרע פנימי מחליש אותנו מול האויבים שלנו – חמאס, חות'ים, איראן וחיזבאללה. חטופה ששבה מעזה, ארבל יהוד, גוללה דברים שצריכים לטלטל אותנו: "למדתי ערבית בשבי ושמעתי את השובים שמחים על הפילוג בינינו. חשבתי שזה טרור פסיכולוגי, עד שחזרתי וראיתי את המציאות הקשה". עדותה חושפת איך הוויכוחים שלנו נותנים כוח לאויב.
גם קית' סגל, חטוף ששרד, מראה את הצד השני. בתו שיר סיפרה באיכילוב, לאחר שחרורו: "אבא התגבר על עינויים בנחישות ואמונה. הוא התחזק כשראה את עם ישראל נלחם בשבילו, ונשבר כשראה את הפילוג והאלימות בינינו". הצער שלהם הוא המראה שלנו – אחדות מצילה, קרע הורג.
להתאחד שוב, להשיב את החטופים, להפוך ייאוש לשמחה - זה המתכון המדויק שנתנו לנו החטופים בעצמם
לפני שנה וחצי, אחרי 7 באוקטובר, ראינו את הכוח הזה – מתנדבים, חיילים, חרדים, כולם נרתמו. החטופים זכרו איך כולם התאחדו אז. אבל ב-2025, חמאס מתחמש, חטופים עדיין בעזה ואיראן מתקדמת לגרעין. התרופה? להתאחד שוב, להשיב את החטופים, להפוך ייאוש לשמחה - זה המתכון המדויק שנתנו לנו החטופים בעצמם.
הקרע שלנו הוא הנשק שלהם. כמו אז, כשאסתר ומרדכי קראו לעם כולו להתעורר ולעמוד על נפשם, אנחנו צריכים שוב את ה"נקהלו" הזה, כדי לנצח סופית את המערכה. בפורים הזה, גם נרקוד למען החטופים – כי לרוח יש כוח.
הרבי מלובביץ' כתב פעם: המן תקף את כולנו, כי כולנו עם אחד; הגזרה לא הבחינה, אבל גם הגאולה לא. בסוף השבוע, כשנחגוג, נזכור: כשאנחנו אחד, אף אחד לא יכול עלינו. אז הבסנו את המן וחגגנו, ובעזרת השם כך יהיה גם השנה – האויב יובס והחיוך עוד ישוב בגדול למדינה הפצועה שלנו.
פורים שמח ומאיר!
פורסם לראשונה: 23:13, 13.03.25
