השופט עמית מיכלס שהחליט להשאיר במעצר את יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך צדק. גם השופט מנחם מזרחי שקבע כי הוא ישוחרר ממעצר בית צדק. הראשון צדק כי לשיטתו החשד לעבירות פליליות התחזק בצורה משמעותית. השני צדק כי לשיטתו כלל לא ברור שיש עבירה פלילית. יותר מזה, לפי מזרחי גם החשד לגבי עבירת השוחד לא התחזק ואין בכלל חשש לפגיעה בבטחון המדינה, בעוד מיכלס סבר ששני החשדות התחזקו ביממה האחרונה. לא פחות חשוב, מזרחי קבע שהמעצר של אוריך אינו חוקי מאחר שניתן ע"י קצין משטרה ולא בצו שופט בעוד שמיכלס שהסכים עם הביקורת הזו סבר שזה לא מצדיק באופן אוטומטי שחרור.
איך ייתכן ששניהם צודקים? זה פשוט: המשפט אינו מדע ועל כן אין בו תוצאה אחת נכונה. להפך. המשפט הוא תופעה חברתית מורכבת שמושפעת מפקטורים רבים - חברתיים, פסיכולוגיים, כלכליים, מעמדיים, מגדריים ותרבותיים. משום כך אפשר ששני שופטים יבחנו את אותם חומרים ויגיעו להכרעה הפוכה. למען האמת זה מחויב המציאות משום שהשניים מביאים איתם לכס השיפוט נסיבות חיים, אמונות ותפיסות עולם שונות. ברור שהעובדה שהשופט מיכלס שימש כתובע משטרתי במשך 13 שנים תשפיע על גישתו לפרשה, בדיוק כמו שאין אפשרות שהעובדה שהשופט מזרחי גדל בפריפריה לא תשפיע עליו. זה רק מלמד על חשיבות הגיוון בשופטים שיביא לכך שלא כולם יגיעו מאותו בית גידול (ובהקשר הפלילי: בית פרקליטותי פרו תביעה).
זה לא סוף הסיפור
העובדה ששניהם צדקו לשיטתם (כי שפטו לפי צו מצפונם) אינה מלמדת ששתי ההכרעות מוצדקות מבחינת שיטת המשפט. לא ולא. דווקא משום ההבנה שזו מערכת של שופטים בשר דם עם אינטרסים אישיים, קבוצתיים ומעמדיים נקבעו כללים והעדפות ברורים. למשל ההעדפה הליברלית שעדיין קיימת אצלנו (תודה לאל) של הגנה על זכויות חשודים ונאשמים על פני אינטרסים חקירתיים ואחרים (בלשון הרמב"ם "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים"). העדפות שמצמצמות את ההשפעה בפועל של זהות השופט הספציפי וזאת כדי שבתי המשפט לא יהפכו לבתי שופטים. לטובת זאת יש בית משפט עליון אחד שידון בפרשה היום בצהריים ושכולם חייבים להתיישר לפיו.
יש סיפור על שני היהודים שבאו לדין תורה אצל הרב והוא מאזין לראשון וקובע: ״אתה צודק״. לאחר מכן מאזין לשני ואומר ״גם אתה צודק״. ואז כשעוזרו לא מתאפק ושואל "איך ייתכן שגם לראשון אמרת שהוא צודק וגם לשני אמרת שהוא צודק?! הרי הם חולקים ביניהם!״. הרב משיב: ״נו, נו, גם אתה צודק״
במקרה הנוכחי, עד להכרעה אחרת של העליון, נדמה שהכרעת השופט מזרחי היא שעולה בקנה אחד גם עם הגישה הליברלית השלטת אצלנו - שמגנה על החשודים מפני כוחה הרב של התביעה - וגם עם פסיקות בית המשפט העליון, שלפיהן רק במקרים חריגים תקום הצדקה למעצר מחדש של חשודים באותה פרשה. זאת, במיוחד כשהם שוהים במעצר בית ואין טענה לשיבוש מבחינתם. כל זאת, בזמן שהמשטרה נמנעת מלפעול בדרך המלך: היא לא פונה לבית המשפט עם החומרים החדשים שלכאורה מצדיקים מעצר מחדש, אלא מעזה לפעול עצמאית - כנראה מתוך ידיעה שאין סיכוי שבית המשפט השלום, שמטפל בשגרה בתיקי מעצר ונצמד לכללים של חשד סביר, מסוכנות ושיבוש ייתן להם את מבוקשם.
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי יש סיפור המפורסם על שני היהודים שבאו לדין תורה אצל הרב והוא מאזין לראשון וקובע: ״אתה צודק״. לאחר מכן מאזין לשני ואומר ״גם אתה צודק״. ואז כשעוזרו לא מתאפק ושואל "איך ייתכן שגם לראשון אמרת שהוא צודק וגם לשני אמרת שהוא צודק?! הרי הם חולקים ביניהם!״. הרב משיב: ״נו, נו, גם אתה צודק״. בניגוד אליו במערכת המשפט אין אפשרות ל"סוף טוב" משמח כזה ולכן היום בצהריים יקבע מי מהשניים לא רק צדק אלא גם נתן הכרעה מוצדקת.
