חימוש מצרר הוא כלי נשק שנועד להגביר את ההרס - ואת האימה שזורעים - כלי נשק קונבנציונאליים. במקום ראש נפץ אחד גדול, שגורם להרס כבד וממוקד במקום הפגיעה, חימוש המצרר נושא בתוכו עשרות או מאות פצצות קטנות יותר, שמיועדות להתפזר על פני שטח רחב, להגדיל את מספר הנפגעים ואת אזור הנזק, וכן להקשות על כוחות החילוץ וההצלה. חימוש מצרר יכול להיות פגזי ארטילריה, טילים או פצצות, ואפשר להטיל אותו מהיבשה, מהים ומהאוויר. על פי דיווחים בתקשורת לכמה מהטילים הבליסטיים של איראן ממשפחות ח’וֹרַאמְשַׁהר, עימאד וקדר, יש גם גרסאות עם ראשי מצרר. איראן שיגרה כמה טילים כאלה אל ישראל במהלך מבצע “עם כלביא” ביוני 2025 ומבצע “שאגת הארי” ב-2026.
טיל איראני מתפצל
(צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים )
כשמדובר בטיל בליסטי, פיזור פצצות המצרר נעשה בגובה כמה קילומטרים, באמצעות מנגנון קפיצי שמבטיח פיזור של הפצצות על שטח גדול, וגם חומש את הפצצות - כלומר מסלק נצרת בטיחות שמונעת מהפצצות לפעול בטרם עת. פיזור בגובה רב מאתגר את מערכות היירוט, שמוכוונות לרוב לפעול נגד הטיל עצמו, ואין בהן תועלת נגד פצצות בגודל של רימון יד. לעיתים הפצצונות עצמן יהיו מצוידות במצנח או אמצעי אחר להאטת נפילתן, מה שמאריך את משך הזמן של נטרול המותקף, שצריך להסתתר במרחב מוגן, וגם מסייע להגדלת שטח הפגיעה אם יש רוח.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מקצועות הבריאות: האנשים שמחזירים את איכות החיים
חפשו את האישה – גם בבינה המלאכותית | טור
נגיף שתוכנן בעזרת בינה מלאכותית
יש מגוון רחב של חימושי מצרר, המיועדים למטרות שונות. פצצונות שמכוונות לפגיעה בבני אדם - חיילים או אזרחים - מכילות לרוב גם כדוריות מתכת נוסף על חומר הנפץ. במקרים רבים גם יש להן מעטפת מתכתית שנקרעת בפיצוץ והופכת בעצמה לרסיסים חדים. לפצצות כאלה יש לעיתים מנגנון שמפעיל את הפיצוץ קצת לפני הפגיעה בקרקע, כדי להגדיל את טווח הפיזור של חלקיקי המתכת. פצצות אחרות מיועדות נגד כלי רכב משוריינים, ומתוכננות כך שיחדרו דרך שריון מתכת.
סוג אחר של מצרר הוא חימוש תבערה, שהפצצונות שלו מכילות חומר דליק, כמו זרחן, ונועדו לגרום לשריפות רחבות באתר הפגיעה. פצצות אחרות מיועדות לנטרל שדות תעופה, והן בנויות כמו גירסה קטנה של פצצות חודרות בונקרים - הן חודרות לתוך המסלול של שדה התעופה, ורק אחר-כך מתפוצצות, כדי לגרום נזק כמה שיותר גדול למסלול. יש אפילו פצצות מצרר שנועדו לפגוע ברשתות חשמל באמצעות פיזור של חוטים מוליכים ארוכים, ליצירת קצרים.
אחת הבעיות עם פצצות מצרר היא שלא כולן מתפוצצות, מה שדורש זמן יקר של כוחות הביטחון באיתור הנפלים ונטרולם. גרסה נבזית במיוחד של הנשק הזה הן פצצות בעלות מנגנון השהיה, שמיועדות להתפוצץ זמן מסוים לאחר נפילתן, כדי להגדיל את הסיכון לפגיעה בכוחות חילוץ והצלה. לעתים הן מצוידות במנגנון שמופעל רק כשדורכים על הפצצה או נוגעים בה, כך שלמעשה מדובר בסוג של מוקשים שמפוזר מהאוויר.
גרסה נוספת של טילי מצרר הם טילים בעלי ראש קרב מתפצל. כלומר, ראש הטיל מכיל כמה פצצות, והן מתפזרות באוויר כמו חימוש מצרר רגיל. בטילים האיראניים הפצצונות משתחררות בגובה של כ-7 ק"מ מעל אזור המטרה, ומתפזרות על פני שטח של כ-8 ק"מ ללא הבחנה וללא ניסיון לדייק. כל אחת מהן שוקלת כמה קילוגרמים בלבד ומכילה בין 2.5 ל-7 ק"ג חומר נפץ. הנזק שגורמת פצצונת כזו דומה לנזק של טיל קסאם פשוט שחמאס שיגר בעבר מרצועת עזה - היא אינה מסוגלת לחדור ממ"ד, אך עלולה לגרום לנפגעים ולנזק.
סרטון של המשטרה על הפצצות המתפצלות
גרסה משוכללת יותר של הנשק הזה היא MIRV, טיל מרובה ראשי נפץ (ראשי תיבות של Multiple Independently targetable Reentry Vehicle), שבו כל ראש נפץ הוא בעל הנעה עצמית. לעיתים לכל ראש כזה יש יכולת להתביית על מטרות מסוימות, למשל חיישני חום שנועדו לאפשר להם לפגוע בכלי רכב פעילים באמצעות התבייתות על חום המנוע. למרות כמה דיווחים שאיראן שיגרה טילים עם ראש נפץ מתפצל, נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא ברור אם איראן שיגרה לישראל חימוש כזה, או רק טילי מצרר רגילים.
פשע מלחמה
לחימוש מצרר יש גם לא מעט חסרונות מנקודת המבט של הצד התוקף. הוא יקר יחסית לייצור, הוא פחות מדויק, מכיוון שאי אפשר לרוב לשלוט במקום הנפילה של כל פצצונת (יש פצצונות עם מנגוני התבייתות על מטרות מסוימות, אבל זה מייקר את הנשק עוד יותר), והנזק של כל פצצונת כמעט אפסי מבחינת פגיעות בנפש כאשר האוכלוסייה ממושמעת ומתמגנת לפי ההנחיות.
2 צפייה בגלריה
ראש נפץ אחד מכיל מאות פצצות, כדי לפזר את הנזק על שטח רחב, וגם להגדיל את האיום. חתך של ראש נפץ של טיל Honest John אמריקאי משנות ה-60, עם פצצות מצרר המכילות גז סרין
(צילום: U.S. Army, Public domain)
השימוש בחימוש מצרר מוגדר פשע מלחמה. עד היום חתמו 111 מדינות על האמנה האוסרת שימוש בנשק כזה, ייצורו וסחר בו. איראן, ישראל וארצות הברית אינן חתומות על האמנה. ישראל הואשמה כמה פעמים בשימוש בפצצות כאלה, בעיקר בלבנון. לעומת זאת, בין המדינות החתומות אפשר למצוא את לבנון, עיראק, ואף “פלסטין”, כפי שהיא מוגדרת במסמכי האמנה.
אם יש משהו חיובי בחימוש מצרר, זה השם הקולע שהוענק לו בעברית. באנגלית הוא נקרא cluster munition, כלומר חימוש בצֶבֶר. השם העברי מגיע מהשורש צ.ר.ר, שמשמעותו לאגד יחד, כלומר ליצור צְרוֹר, אבל הוא מתכתב גם עם “צַר” (או צורר) במשמעות של אויב, עם “צָרָה” הקשורה אליו ועם “מֵצַר” שמשמעותו צרה או מצוקה. וכל אלה צרוּרים יחד במשמעות שלילית.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום.
