אחרי שראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וגם האיראנים הודיעו כי הושג הסכם, ההבנה בישראל הלילה (בין ראשון לשני) היא שהרפובליקה האיסלאמית החליטה "לסגור את האירוע" ולא לתקוף בישראל - בעקבות לחץ מצד האמריקנים והמתווכות.
תיעוד התקיפה בדאחייה
(צילום: דובר צה"ל )
3 צפייה בגלריה
איראן החליטה "לסגור את האירוע. חמינאי, שריף וטראמפ
(צילום: Anna Moneymaker / AFP, ATTA KENARE / AFP, Sputnik/Alexander Kazakov/Pool via REUTERS)
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לטראמפ שאיחוד הזירות "לא מקובל", וכי ישראל "לא תסכים לקבל שום תכתיבים איראניים בלבנון". גורמים בכירים בישראל אמרו ש"זה משהו שממילא נידרש לעמוד חזקים מולו אם ידרשו מאיתנו נסיגות שם. כרגע רה"מ עומד חזק ומצליח להדוף דרישות איראניות כאלה. האמריקנים מבינים שזה לא מתחיל בכלל ולכן מתעקשים". ההבנה בקבינט היא שישראל "תעמוד חזק" בעניין לבנון גם במחיר עימות עם האמריקנים.
בישיבת הקבינט שנערכה אמש הוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את הקו שתומך בתגובה עצימה לירי מאיראן דווקא בלבנון ולא ברפובליקה האיסלאמית, תחת הרציונל שיש לומר לטראמפ שאיראן זה "שלו". כלומר, שישראל שומרת את הזכות לומר את דעתה על ההסכם, לאהוב אותו או לא, אבל בסוף טראמפ הוא הוביל את המערכה המשותפת מול איראן - וזו החלטה שלו אם לחתום על הסכם או לא.
לפי אותו קו, ישראל ממש לא רוצה להיות במקום שמאשימים אותה בטירפוד ההסכם, ולכן משאירה לו את המגרש ולא מגיבה שם אפילו שהותקפה. במובן הזה, נטען, ישראל עשויה "לקבל נקודות" ולרכך את המשבר מולו.
מנגד, כך נטען, לבנון זה "שלנו". ישראל נלחמת שם ומשלמת מחירים, ומדובר בביטחון תושבי הצפון. היא לא חוזרת לימים שלפני 7 לאוקטובר, שבהם קושרים לה את הידיים מלמנוע התעצמות של איומים על הגדרות. סמוטריץ' הוסיף כי "לכן, אם איראן יצרה משוואה בין לבנון לאיראן - אנחנו נשווה ונעלה. נודיע מראש עוד הערב לכל תושבי הבקעא (כ-400 אלף שיעים, הסלתה ושמנה האזרחי שלהם, מרכז הכובד האזרחי של חיזבאללה שכמעט לא נגענו בו במלחמה הזו) שאם יש ירי איראני אלינו שיתפנו אוטומטית מהבתים, ותוך שעה צה"ל יתקוף בעוצמה עשרות מטרות שם. כך שוב ושוב עד שחיזבאללה יתחנן לאיראן להפסיק. זה יהיה לחץ גדול מאוד של העדה השיעית על חיזבאללה".
באופן הזה, נטען, לטראמפ יהיה קשה לקרוע את החבל מול ישראל, כי היא תשדר שהיא מתאמצת מאוד לא לפגוע לו בהסכם, לא תוקפת באיראן למרות שהותקפה על-ידה - אבל כן תוקפת בלבנון מתוך כפירה בניסיון לכרוך בין הזירות. לדבריו, כמו שאם האיראנים היו מתנים את ההסכם בדרישות מטראמפ בוונצואלה, הוא לעולם לא היה מסכים לכריכה כזו. כך גם בלבנון.
בנוסף הועלתה הטענה כי תקיפות בלבנון הן יותר קלות, נגישות וזולות מאשר מתקיפות באיראן, וכי על ישראל לפגוע בציר איפה שנוח לה ולא איפה שהוא מנסה לגרור אותה. "חמש דקות טיסה במקום ארבע שעות". כמו כן, נטען כי בתקיפה בלבנון כל פצצה היא "שתיים במחיר אחת" - גם מסר והרתעה לאיראן, וגם ניצול הזדמנות ופגיעה קשה בחיזבאללה באופן שיעצב את דרום לבנון ואת ביטחון תושבי הצפון לעשורים הבאים.
סמוטריץ' היה היחיד שהוביל את הקו הזה, וכמה מראשי מערכת הביטחון תמכו בעמדתו, ציינו הגורמים הבכירים. לדבריהם, השרים עשו ביניהם "תחרות בנאלית" מי ידרוש לתקוף יותר חזק באיראן, כשהיה ברור שאין סיכוי שנתניהו יאשר תקיפות מעל רף מסוים בשלב הזה, משוםש זה יגרום בסבירות גבוהה קריעת החבל עם טראמפ.
"לא לקרוע את החבל מול טראמפ אבל תגובות ברורות. אם כבר מגיבים חייבים ליצור הרתעה", אמר השר אלי כהן. גילה גמליאל הוסיפה: "נכון להגיב ומחזקת את ראש הממשלה. בואו נכבוש להם עוד שטח". אורית סטרוק הודתה לנתניהו ש"עומד במבחן", וציינה כי "צריך לעשות להם תג מחיר שלא ישתלם להם". מירי רגב: "אנחנו לא מדינת חסות. צריך להפסיק את הפינג פונג ולצאת מהמשוואה".
השר בן גביר אמר כי "במזרח התיכון צריך להיות משוגעי הכפר. לא תגובה מאוזנת ולא תגובה מדודה. צריך שתהיה לנו קצת עקשנות של מוג'תבא. כל ירי על ישראל זו הכרזת מלחמה נגדנו, ולהגיב בלי פרופורציה".
