4 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
המשללה בראשותם הבטיחה "לפעול ליצירת שוויון חברתי מלא בין גברים לנשים". בנט ולפיד
(צילום: EPA)
בעת הקמתה שברה ממשלת השינוי שיאים כשתשע נשים מונו לשרות, שליש מכלל הממשלה. קווי היסוד של הממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד כוללים 30 סעיפים - אחד מהם מבטיח כי "הממשלה תפעל ליצירת שוויון חברתי מלא בין גברים לנשים". אבל בפועל - בין המינויים וההצהרות על הנייר לבין המעשים בשטח - יש פער ניכר: במשרדי הממשלה יש מיעוט של נשים ופערי שכר בלתי נתפסים. מלגות ומענקי מחקר הולכים ברובם לגברים, ישנה חלוקה לא שוויונית בשירותים החברתיים וניתנות פחות הזדמנויות לעסקים המנוהלים על ידי נשים בשירות הציבורי. כך נראית אפליה מגדרית בחסות המדינה, לא שיוויון.
הפערים האלה מלווים את המדינה כבר שנים ארוכות, אבל כשהממשלה הנוכחית הצליחה להעביר תקציב מדינה לראשונה מזה כמעט שלוש שנים - חבריה פיזרו הרבה הבטחות לרפורמות שיתקנו את המצב, אך מסתמן שהשוויון המגדרי במסגרת התקציב הוזנח.

דוח חדש של מרכז אדוה שבחן את הניתוח המגדרי של תקציב המדינה מצא שבניגוד להחלטת הממשלה מאוקטובר 2014, שקבעה כי יש לבצע ניתוח מגדרי של התקציב - משרדי ממשלה רבים לא ביצעו את הניתוח כראוי, ובאלו שכן ביצעו אותו נרשמו פערים מדאיגים מאוד בין גברים לנשים.
הניתוח המגדרי הוא אסטרטגיה לקידום מעמדן של נשים ולצמצום אי השוויון המגדרי בחברה, והוא אמור לשקף כיצד מחולקים המשאבים הציבוריים בין נשים וגברים וכיצד חלוקה זו הולמת את הצרכים, המיקום החברתי וסדרי העדיפויות של נשים וגברים, נערות ונערים, וילדים וילדתות.
4 צפייה בגלריה
אנגלה מרקל בצילום יחד עם כל שרות הממשלה
אנגלה מרקל בצילום יחד עם כל שרות הממשלה
בנט התגאה במספר השרות מול מרקל - אך השינוי לא מורגש עדיין גם במשרדיהן
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
עוד מצא הדוח כי מעטים המשרדים שנקטו בצעדים להגברת השוויון המגדרי או הגברת ההיענות לצרכיהן של נשים. המסקנה היא שהניתוח המגדרי של תקציב המדינה ומשרדי הממשלה נמצא ברגרסיה.
"מדובר בהחלטת ממשלה שיכולה לתרום לצמצום הפערים המגדריים בחברה", מסבירה ד"ר יעל חסון, סוציולוגית ומנהלת תחום מגדר במרכז אדוה. "אבל ההחלטה התקבלה בלי שיוקצו לה המשאבים הנכונים שיכולים לסייע בהקמה של מנגנון מסודר".
טענת הדוח היא שבמסגרת תקציב המדינה שאושר לאחרונה מרבית משרדי הממשלה והרשויות אשר תחתן הציגו נתונים חלקיים של הנתונים המגדריים, וחלקם לא הציגו נתונים כלל. בנוסף, המשרדים לא הצביעו על צעדים להגברת השוויון המגדרי או ההיענות לצרכים.

לפי נתוני הדוח, ברוב משרדי הממשלה נשים עדיין מהוות מיעוט במשרות בכירות. לרוב, נשים מאיישות משרות בכירות במשרדים העוסקים באספקת שירותים חברתיים, חינוך, תעסוקה ושירותים משפטים ומהוות מיעוט בקרב הבכירים במשרדים העוסקים בביטחון ותשתיות. כך למשל, 52% מהבכירים במשרד החינוך הן נשים, וגם 58% במשרד המשפטים, 54% במשרד הכלכלה, 56% במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, 54% במשרד העלייה והקליטה ו-55% בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיעורים גבוהים במיוחד של נשים בכירות נרשמו במשרד לשוויון חברתי ובמועצה להשכלה גבוהה - 73% ו-82% בהתאמה.
ואילו במשרד התיירות נשים מהוות רק 20% מהבכירים, 22% במשרד לביטחון פנים, 30% במשרד ראש הממשלה, 21% במשרד התחבורה, 28% במשרד האוצר, 32% במשרד החקלאות, 27% במשרד הבינוי והשיכון ו-21% במינהל הספורט.
בחינת השכר החציוני של העובדים והעובדות במשרדים השונים מעלה כי לרוב קיימים פערים מגדריים לטובת הגברים. מלבד משרד הבריאות, אף משרד לא הציג הסבר לפערים ולא הציע פעולות לתקנם. פערים אלו קיימים גם במשרדים שבהם ישנו רוב לנשים ואף שיעורים גבוהים של נשים במשרות בכירות.
4 צפייה בגלריה
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
נשים מאיישות רק 21% מהתפקידים הבכירים במשרדה. שרת התחבורה מיכאלי
(צילום: קובי קואנקס)
לדוגמא, יש פער של 21% במשרד לביטחון פנים, ופערים של 38% במערך הכבאות וההצלה, 28% במשרד התחבורה, 33% במשרד הבינוי והשיכון, 33% במשרד החינוך, 18% במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, 18% במשרד הבריאות, 19% במשרד התקשורת, 24% במשרד החקלאות ו-10% במשרד ראש הממשלה. הפער הגבוה ביותר נרשם במערך הסייבר והוא עומד על 54%.
פערים קטנים יחסית לטובת גברים בשכר החציוני נמצאו במשרד התיירות ומשרד המשפטים - 3% ובמשרד לשוויון חברתי 5%. פעמיים הוצג פער מגדרי בשכר החציוני לטובת נשים - בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 25% לטובת הנשים, ובבית הנשיא שם שכרן של נשים גבוה ב-11% משכר הגברים.

תפקידו של הניתוח המגדרי של התקציב הוא גם לחשוף פערים בין גברים ונשים כמקבלי שירותים ציבוריים. בפועל, לטענת מרכז אדוה, בחלק מספרי התקציב "נעלם" המידע הזה. כך למשל, אין ניתוח של נשים וגברים כמקבלי שירותי הרווחה השונים, כמשתתפים/ות בתכניות של משרד העלייה והקליטה, בתכניות הכשרה מקצועית, בתכניות של המשרד לשוויון חברתי או במיזמים של הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית.
"התפקיד של הממשלה זה לתת שירותים לאזרחים במדינה", מסבירה ד"ר חסון, "ולכן חלק משמעותי של הניתוח המגדרי הוא להסתכל על התוכניות והשירותים ולראות מי נהנה מהם. הרעיון הוא להסתכל על איך המשאבים הציבוריים מתחלקים בין נשים לגברים".
הנתונים שהתקבלו הציגו פערים בשירותים הניתנים על ידי משרד הבינוי והשיכון. בסיוע בשכר דירה חלקן של הנשים בתקציב עומד על 53%, חלקם של הגברים על 23% וחלקם של הזוגות על 24%. לעומת זאת, גברים מקבלים 90% מתקציב הסיוע בהלוואות לדיור, זוגות 6% ונשים רק 4%. בנוסף, בתקציב הדיור הציבורי עומד חלקם של גברים על 51%, של זוגות 27% ושל נשים על 22%. באף אחד מאלו לא הסביר המשרד את הקשר לנתונים שהוצגו בהצעת התקציב הקודמת אודות מקבלי הסיוע.
4 צפייה בגלריה
זאב אלקין בריאיון באולפן
זאב אלקין בריאיון באולפן
90% מהסיוע בהלוואות לדיור שמעניק משרד הבינוי והשיכון הולך לגברים. השר אלקין
(צילום: הדר יואביאן)
במשרד הכלכלה נערך ניתוח מגדרי של תקציבים המושקעים במסלולי תעסוקה. במסלולים לקליטת עובדים באמצעות השתתפות המשרד בעלויות שכרם, החלוקה המגדרית של שיעורי ההוצאה בתקציבים אלו עומדת על 76% לגברים בהשוואה ל־24% לנשים. בבחינת כמות המשרות, עומדת ההתפלגות על 52% לנשים לעומת 48% לגברים. המשרד לא מציג הסבר, אולם הסבר אפשרי לפער הוא שנשים משתלבות במסלולי תעסוקה בשכר נמוך יותר.
עוד הוצגו פערים בתוכנית תנופה ותוכנית החממות הטכנולוגיות, תכניות לעידוד יזמות טכנולוגית. שם שיעורי הנשים שהשתתפו בתכניות עמדו על 5% ו-8% בהתאמה. שיעורים אלו לא השתנו כלל בשנים האחרונות.
במשרד התיירות מתוך 58 פרויקטים שקיבלו תמיכה מתקציבי הפיתוח לפרויקטים בתחום האכסון המלונאי, רק 14 כללו נשים בתפקידים בכירים או כבעלות מניות. סך המימון שהוענק לפרויקטים בבעלות או בניהול נשים עמד על פחות משליש מכלל המימון. במשרד להשכלה גבוה שליש מהמלגות לסגל האקדמי ו-38% מהמלגות לבתר דוקטורנטים מוקצים לנשים.
את הפערים ניתן לראות גם בבחינת תקציבי הרכש שכמעט ולא נותחו בתקציב הקיים. "הממשלה והרשויות המקומיות מוצאיות הרבה כסף על רכש של שירותים", מסבירה ד"ר חסון. "אנחנו יודעים שנשים עצמאיות בעלות עסקים מהוות מיעוט זניח מתוך אלו שנהנים מתקציבי הרכש האלה. מדובר בתקציבים מאוד גדולים, וצריך לחשוב איך להנגיש אותם גם עבור נשים כדי לקדם תעסוקת נשים עצמאיות ואת התקציבים שלהם".
דוגמא כמעט בודדת הוצגה על ידי מערך הדיגיטל הלאומי במשרד ראש הממשלה, שם בתקציב נותני שירותי מחשוב - נשים מהוות רוב בקרב נותני השירות – 197 לעומת 181 גברים, אך חלקן בתקציב נמוך יותר, אם כי לא הוצג מהו. ההסבר לחלקן הנמוך טמון בכך שנשים נותנות שירותים בעיקר בתחומי עריכת תוכן, בחינת ממשקי משתמש, הדרכה, תמיכה והפעלה – שהתגמול עבורם נמוך מאשר התחומים הטכנולוגים יותר.
ד"ר חסון מסכמת, "הממשלה חייבת להעמיד מנגנון מסודר של איסוף נתונים, הכשרות מסודרות בכל משרד ומשרד כדי לקדם שיוויון מגדרי של ממש ומערכת שתבטיח ביצוע של מדיניות מתקנת על בסיס הפערים. עד שזה לא יקרה, הניתוח המגדרי אליו התחייבה הממשלה ישאר פרויקט טכני שהולך ומצטמצם".