בתום משפט שנמשך שש שנים ארוכות, הקבלן יאיר ביטון, בעל חברת הבנייה "ב. יאיר", זוכה היום (ג') מכל האישומים שיוחסו לו, ובין היתר מקשרים לכאורה עם העבריין יצחק אברג'יל. בפרשה שזכתה לכינוי על שם החברה של ביטון, הורשעו היום שני מעורבים אחרים, אולם רק בחלק מהאישומים שהפרקליטות ייחסה להם.
4 צפייה בגלריה
 הכרעת דין בפרשת יאיר ביטון במחוזי תל אביב
 הכרעת דין בפרשת יאיר ביטון במחוזי תל אביב
יאיר ביטון לאחר זיכויו, היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ', קבעה כי הפרקליטות לא הצליחה להוכיח "קשר פלילי" בין הקבלן ביטון לבין שאר המעורבים, אך קבעה כי אברג'יל כן קיבל כספים מחברה אחרת שהייתה בבעלותם של המעורבים האחרים, וניהלה קשרים עם חברת "ב. יאיר". אברג'יל מואשם גם הוא בפרשה, אך משפטו נערך בנפרד ומתעכב כבר שנים ארוכות בגלל משפט אחר שבו הוא מעורב. עורך דינו של ביטון, איתן פלג, הודה בתום הדיון לבית המשפט על פסק הדין, והכריז כי "נעשה צדק".
הפרשה נחשפה במאי 2014, אז נעצרו ביטון, אברג'יל ושאר המעורבים. במרכז הפרשה עמד החשד כי ביטון פעל יחד עם אברג'יל, שנחשב אז לראש ארגון פשע, כדי להעביר בדרכי מרמה ובאמצעות חברת הנדל"ן כספים לאברג'יל ולמקורביו. בשנה שלאחר מכן הגישה נגדם פרקליטות מחוז תל אביב כתבי אישום וייחסה להם, כל אחד לפי חלקו, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.
לפי האישום המקורי, ביטון היה מנהל ובעל המניות העיקרי ב"ב. יאיר" – חברת נדל"ן ציבורית – וב-2007 התפתחה מערכת היחסים המתוארת באישום בינו לבין אברג'יל. לפי הפרקליטות אברג'יל וביטון ביקשו לממש את הקשר ביניהם באמצעות חוזי בנייה לפרויקטים של דירות באילת, וחלק מהכספים שהועברו לצורך בניית הדירות הועברו למעשה לאברג'יל ולמקורביו.
4 צפייה בגלריה
יצחק אברג'יל
יצחק אברג'יל
נאשם בנפרד בפרשה, אך המשפט מוקפא כבר 6 שנים. יצחק אברג'יל
(צילום: מוטי קמחי)
כדי להעביר את הכספים נטען באישום כי שני נאשמים נוספים – ניסים פינס שהיה פושט רגל, וקבלן בנייה בשם שמעון בלולו – הקימו יחד חברה בשם "ש.י גן רווה". החברה הזו, כך נטען, הציגה עצמה במרמה כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני לבניית מבנים בשווי של עד שבעה מיליון שקלים.
ביטון, נטען, דאג שחברה-בת של החברה שלו "ב. יאיר" תתקשר בחוזה עם החברה "ש.י גן רווה", על חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת – ו"גן רווה" תקבל בתמורה 41 מליון שקלים. ביטון, נכתב עוד באישום, ידע ש"גן רווה" אינה חברה קבלנית, ואין לה הכשרה בבניית פרויקטים בסדר גודל כזה.
בסופו של דבר נטען כי "ש.י.גן רווה" בנתה את הדירות באילת – אבל ברמת בנייה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בנייה שונים ומנגנון של חשבוניות פיקטיביות להתחמקות ממס. למרות ש"גן רווה" לא השלימה את הדירות, לא שילמה לכל הספקים, ולא עמדה בחוזים – ביטון דאג לכאורה שחברתו תעביר ל"גן רווה" 52 מיליון שקלים. בהמשך נטען כי ביטון הסווה את הקשר בכך שכיסה את חובות "ש.י גן רווה" ב-20 מיליון שקלים נוספים, וחברתו תיקנה את הליקויים ופיצתה דיירים באילת.
4 צפייה בגלריה
 הכרעת דין בפרשת יאיר ביטון במחוזי תל אביב
 הכרעת דין בפרשת יאיר ביטון במחוזי תל אביב
ביטון בדיון היום. השופטת מתחה ביקורת: "הפרקליטות לא הגישה חוות דעת"
(צילום: מוטי קמחי)
בלולו ופינס, כך נטען באישום, משכו חלק ניכר מהכסף – והעבירו אותו לאברג'יל ומקורביו. הפרקליטות טענה כי הכסף הועבר להשקעה בקזינו ברומניה ולחשבון הקנטינה של אברג'יל בכלא ושל מקורביו שהיו בכלא האמריקני באותה תקופה.
בהחלטתה היום קבעה כאמור השופטת חיימוביץ' שלא הוכח קשר פלילי בין ביטון לנאשמים האחרים, ולדבריה סיבה מרכזית לכך הייתה שהפרקליטות נמנעה מהגשת חוות דעת של מומחים: "סברתי כי נדרש מומחה מתחום הבנייה על מנת להוכיח כי תשלומי היתר עליהם הורה ביטון לחברת גן רווה הם כה בלתי סבירים עד שישמשו ראייה נסיבתית למרמה. מיזמי בנייה הם תחום מקצועי מורכב. הוכח בפניי כי פריצת תקציבי בנייה היא דבר שבשגרה. נדרש היה להוכיח כי התשלומים היו בלתי סבירים בנסיבות הבנייה – תמחור המיזם, מיקומו באילת ועוד. לכן זיכיתי את ביטון מהמיוחס לו באישום".
שני הנאשמים האחרים באישום הנוכחי, שלא כולל את אברג'יל, הורשעו כאמור רק באופן חלקי: ניסים פינס הורשע בעבירות מס וזוכה מעבירות מנהלים בתאגיד, ושמעון בלולו הורשע בעבירות של הלבנת הון ועבירות מס, וזוכה גם הוא מעבירות מנהלים בתאגיד וכן מעבירות חדלות פירעון. חברת "גן רווה" שהשניים הקימו הורשעה בעבירות מס בלבד.
4 צפייה בגלריה
 הכרעת דין בפרשת יאיר ביטון במחוזי תל אביב
 הכרעת דין בפרשת יאיר ביטון במחוזי תל אביב
ביטון בדרך לבית המשפט, הבוקר
(צילום: מוטי קמחי)
השופטת קבעה כי הוכח הקשר בין בלולו ופינס לבין אברג'יל, וכי האחרון היה למעשה בעל השליטה בחברת "גן רווה", גם אם לא בהכרח הבעלים שלה. "הוכחה השפעתו של אברג'יל על קבלת ההחלטות בגן רווה, הוכחה הזרמה של כספים וטובות הנאה מגן רווה לאברג'יל", אמרה השופטת. "הזרמת הכספים בוצעה בדרך עקיפה, מדובר בטקטיקת הסתרה של הנאשם בלולו, שנועדה להרחיק עצמו מעשייה פלילית".
עורכי הדין ערן ערבה ותמיר סננס ממשרד נוי-סננס-שפרלינג-חצרוני, המייצגים את בלולו, מסרו בתגובה: "בתום מאבק של שנים זוכה הנאשם מרובן המוחלט של העבירות בכתב האישום. נקבע על ידי בית המשפט הנכבד כי תזת המאשימה כלל לא הוכחה ועל כך אנו מברכים".
אברג'יל הואשם כאמור בנפרד מהמעורבים האחרים בפרשה. משפטו לא החל עדיין, למרות שחלפו שש שנים מאז הגשת האישום. הסיבה לכך היא שהמשפט הזה הוקפא עד לסיום משפט ענקי אחר שבו מעורב אברג'יל – ב"פרשה 512" – וזה מתנהל כבר שנים ארוכות. לגבי חברת "ב.יאיר" הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום שייחס לה עבירות של תכנון ובנייה.
עו"ד עדי ברקאי, סנגורו של ניסים פינס, מסר בתגובה: "בתום שנים של ניהול משפט, אנו שמחים מאוד שבית המשפט קיבל את טענותינו וזיכה את מר פינס מעיקר האישומים נגדו".
עו"ד שמשון וייס, סנגורו של יצחק אברג'יל: "הכרעת הדין בתיק זה מנקה את מרשי כמי שמעורב בעבירות הפליליות החמורות בתיק זה והיא צריכה להדליק נורה אדומה בפני גורמי אכיפת החוק ובראשם הפרקליטות שלעתים סבורה שהשם יצחק אברג׳יל לבדו הוא ראיה מרשיעה בפני עצמה, ולא כך הדבר. מרשי ניהל פעילות עסקית לגיטימית וכל ניסיון לשוות לה פעילות עבריינית חוטאת למטרה ועושה עוול גדול למרשי".