הרצי יקר! אתה אחראי על הכול, מההתחלה ועד הסוף! אתה אחראי על כך שבמשך 40 שנות דור, אתה משרת את עם ישראל בצבא ההגנה לישראל.
אתה אחראי על כך שאשתך, אם ילדיך, כבר כ-25 שנה מגדלת אותם לבד, אתה אחראי גם לכך ששנה וחצי כבר לא היית בבית 24 שעות רצוף, כמעט לא ישנת במיטתך, וילדים גדלים ללא אב קרוב.
אתה אחראי לאינספור מבצעים מופלאים ידועים, כמו חטיפת רב המחבלים מוסטפא דיראני בלבנון, ולאינספור מבצעים שאינם ידועים. אתה אחראי להכשרת דורות של לוחמים בצה"ל, לבניין הכוח, להרבה ממה שיש לנו עכשיו.
וכן, ללא ספק, אתה אחראי גם לטבח הנורא של שמחת תורה, 07/10, האסון הנורא שפקד אותנו והכישלון הגדול ביותר של צה"ל אי פעם.
כל ההישגים הללו לא ישכיחו את אחריותך לכישלון הנורא באותו יום, ולאבדות הנוראיות שבאו אחר כך, ביניהן גם זו של בני אמתי שלחם מול חיזבאללה. אבל למה אני צריך לומר לך שאתה אחראי? הרי אתה יודע זאת בעצמך
ואתה אחראי גם להישגים ההיסטוריים של חיסול צבא חמאס, ועוד יותר מזה להפיכת חיזבאללה מנמר מפחיד לחתול מיילל, ואחראי על חיסול כל ה"המנים" של דורנו, מנהיגי המחבלים, האחד אחרי השני, ולא נשאר בהם עד אחד.
ואחראי על מבצעים מופלאים כמו זה שבסוריה, וזה שבתימן, וזה שבאיראן, שהוריד להם את הביטחון העצמי עד הרצפה, ואחראי גם על המהפך האסטרטגי שראש הממשלה מדבר עליו כל הזמן.
אבל. ואבל גדול
אבל כל ההישגים הללו לא ישכיחו את אחריותך לכישלון הנורא באותו יום, ולאבדות הנוראיות שבאו אחר כך, ביניהן גם זו של בני אמתי שלחם מול חיזבאללה.
אבל למה אני צריך לומר לך שאתה אחראי? הרי אתה יודע זאת בעצמך. אמרת שאתה אחראי כבר בתחילת המלחמה, אמרת זאת לתושבי העוטף השבוע, כתבת את זה במילים מפורשות במכתב ההתפטרות שלך. לקחת אחריות על אחריותך, בדיוק כפי שראוי.
הרמטכ״ל, רב-אלוף הרצי הלוי בשיח עם מפקדי צה״ל בה הוצגו התחקירים המערכתיים של אירועי השבעה באוקטובר
(צילום: דובר צה"ל )
אחריות אין משמעותה לברוח כשאתה נכשל, אלא לתקן את הטעות, להפוך את הקערה, להוביל בקור-רוח ממפלה לניצחון, בדיוק כפי שעשית בשנה וחצי האחרונות. ונכון, הגיעה שעתה של המנהיגות הנוכחית להתחלף, וטוב שאחרי שתקנת אתה מעביר את שרביט ההנהגה לאחר, כדי שיבנה קומה חדשה עם תודעה חדשה.
אחריות איננה זהה לאשמה. מי שעושה כל מה שהוא יכול, מי שמקדיש את חייו לאומה, שעושה הכי טוב שאפשר, איננו אשם. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב לא יחטא, אין מנהיג שלא טועה. אתה טעית, חבריך ראשי כוחות הביטחון טעו, רה"מ נתניהו טעה. כולכם כשלתם באי הבנה של האויב ובעצימת עין מהסכנה, והמחיר הכישלון היה כבד מנשוא.
אבל אשמים הם רק הרשעים האכזריים מחבלי חמאס וחיזבאללה.
רבנים, הורים שכולים או פוליטיקאים שמאשימים אותך, טועים בדיוק באותה טעות של מפגיני שער בגין ומנהיגי המחאות באיילון שמאשימים את ראש הממשלה. שניכם אחראים, יחד עם אחרים, לשניכם אחריות מרכזית, אך אף אחד מכם איננו אשם.
רבנים, הורים שכולים או פוליטיקאים שמאשימים אותך, טועים בדיוק באותה טעות של מפגיני שער בגין ומנהיגי המחאות באיילון שמאשימים את ראש הממשלה. שניכם אחראים, יחד עם אחרים, לשניכם אחריות מרכזית, אך אף אחד מכם איננו אשם
הכרזת על אחריותך בענווה אופיינית. לא שמענו אותך מעולם מנכס את הישגי הצבא לעצמך, אומר "אני", "אני", או תולה אשמה באחרים. לצערי, שמענו אחרים שמגלגלים אחריות, אבל לא אותך. מהתנ"ך למדתי שמנהיגות ראויה היא מלאה ענווה, כמו זו של משה, כמו זו של דוד. משום מה, גם אנשים שיודעים היטב שהמנהיג האידיאלי של התנ"ך הוא העניו מכל אדם, ואיננו תולה את ההצלחה בעצמו, הולכים שבי אחרי דברי רהב ושבח עצמי של מנהיגים שיודעים לספר רק את הצלחותיהם, ואת הכישלונות תולים באחרים.
אפשר בהחלט לבקר אותך על אופן ניהול המלחמה, אבל גם זה צריך להיעשות באופן הגון. המלחמה הזו הייתה האגרסיבית ביותר שניהלנו אי פעם. עזה חרבה, ומגיע לה, קרוב לחמישים אלף הרוגים! יש מי שחושבים שהיינו צריכים להיות עוד יותר אגרסיביים, ומאשים אותך "באי-רצון לנצח", ובזה שאתה מנהל את המלחמה לפי "מוסר מערבי" או "מוסר נוצרי", ואומרים הם: אם רק היה שם מנהיג יהודי-אמוני גאה הכול היה נראה אחרת, והחיילים שלנו לא היו נהרגים.
אין לי הבנה צבאית, וגם כתבתי כבר בתחילת המלחמה שמול חמאס מוצדק לעשות בדיוק מה שעשו מטוסיו של צ'רצ'יל בדרזדן ובהמבורג, כשכתשו את העיר והותירו אחריהם כשישים אלף אזרחים גרמנים הרוגים. אבל כל קשר למוסר יהודי אין לזה. ככה נהגו כאמור גם הבריטים – מול גרמניה, אמריקה – מול יפן, ג'ינגיס חאן – מול אויביו, אדריאנוס קיסר – מול עם ישראל ואחרים, ולהבדיל – סטלין והיטלר – מול אויביהם. ברור שלא המוסר המערבי המזויף של היום צריך להנחות אותנו, אבל מלחמה אגרסיבית יודע לעשות כל גוי בריא בנפשו, בשביל זה לא צריך לא תורה ולא יהדות.
אפשר ונכון לבקר ולהתווכח על השאלה מה נכון ואיך נכון לעשות, אבל לא נכון להפוך אותך או את ראשי מערכת הביטחון לשעירים לעזאזל כמו שלא נכון לעשות זאת לראש הממשלה, והאשליה של אחדים שאם רק יהיה שם למעלה בצבא איזה איל או עופר, ושל אחרים שיהיה בראשות הממשלה איזה נפתלי, ייפתרו כל בעיותינו ויבוא גואל, גם היא חלק מקונספציה מוטעית.
אדוני ראש הממשלה
כדי שנוכל ללמוד מטעויות, צריך לקחת אחריות, ולכן צריך לחקור ולהבין לעומק במה שגינו, ולתקן. אני רוצה לפנות גם אליך, אדוני רה"מ, ולומר לך שטוב עשית שהנהגת אותנו במלחמה ותיקנת את כישלונך, טוב שקיבלת החלטות מצוינות והשגת הישגים מדהימים. אבל נכון גם שתעשה בדיוק כמו הרצי ומפקדים אחרים ותסתכל לכולנו בעיניים ביושר ותאמר: כשלתי, טעיתי, לא הבנתי. ואחר כך תמנה ועדת חקירה לא בשביל שתכין חבלי תלייה, אלא כדי שנבין איפה טעינו. ועדה עם מבט ארוך, החל באוסלו, דרך ההתנתקות, מימון חמאס, אטימת האוזניים לשמיעת קולו האמיתי של האויב, התפקיד של מערכת המשפט, ועד עכשיו.
ואפשר לקבל אדוני רה"מ את הביקורת שלך כלפי נשיא ביהמ"ש העליון הנוכחי, אם רק תטיל את התפקיד על נשיא או אדם רם מעלה שאיננו מקורב שלך, ושהוא יוביל את עבודת החקירה. אבל אם אתה מפחד מכולם, כנראה שיש לך ממה לפחד. ואני אומר לך: יש לך הישגים עצומים, אבל גם טעית טעויות גדולות. אם תיקח אחריות ותציע מיוזמתך חקירה ממלכתית בלתי תלויה, זה יהיה ביטוי של עוצמה מנהיגותית, ואם לב אמיץ וישר לך – אין לך מה לחשוש ממנה, להפך.
אחיי ורעיי, לא רק המנהיגות צריכה להיות אחראית עלינו, גם אנחנו צריכים להיות אחראים עליה. גם על הציבור ועל התקשורת מוטלת אחריות. לשלול, לפסול, לקלל, לידות אבן במוסדות המדינה: בממשלה, בצבא, בשב"כ, במוסד או במשפט – זה לכרות את הענף עליו אנחנו יושבים. אם נאשים בהאשמות אישיות ומעליבות אנשים שנותנים את כל חייהם עבור העם, למה שמישהו ירצה ללכת בדרכם? אם אנחנו מביעים חוסר אמון בכל מוסדות המדינה ובמערכת הביטחון – איך ילדינו יוכלו ללכת אחריהם, איך נוכל לנהל מדינה מתוקנת? אפשר גם לבקר וגם להעריך, אפשר לתבוע אחריות ויחד עם זאת להביע אמון.
הרצי, אני יודע שביושרך, בכנותך ובמנהיגותך תישא את כובד הכישלון של 07/10 כל ימי חייך. אני מבקש ממך - שא גם את הצלחותיך, את מסירותך, את מנהיגותך, את ההישגים העצומים אליהם הובלת אותנו, והם יישאו אותך. יברך ה' את דרכך ואת משפחתך, אתה ראוי למנוחה ולשלווה.
אני מבקש מכם אחים יקרים, גם מהכואבים ביניכם, ואני בין הכואבים, כמו שאתם מבקרים את המנהיגים – דעו גם לברכם על הצלחותיהם ועל מסירותם, אמרו להם תודה! זה חשוב להם, זה חשוב לעתיד של כולנו. למרות שאינני מכיר אותך, תודה רבה לך רב אלוף הרצי הלוי, ממני, ומרבבות אלפי ישראל!
הרב תמיר גרנות – ראש ישיבת ההסדר אורות שאול בתל אביב, אביו של סרן אמתי גרנות הי"ד
