חברות הפרלמנט הבריטי יואן יאנג ואבתיסאם מוחמד, שכניסתן למדינה נמנעה אתמול (שבת) על-ידי משרד הפנים בטענה שקראו לחרם על ישראל, אכן התבטאו בחריפות נגד המדינה בצל מלחמת "חרבות ברזל". במקביל, בעוד שמוחמד הרבתה לגנות את ישראל מפורשות, יאנג נמנעה מלהתייחס למדינה ישירות, והתמקדה בביקורת עזה על הממשלה ו"הזוועות ברצועת עזה".
יאנג ומוחמד, שנחתו אתמול בצהריים בנתב"ג, טענו בתשאול שעברו כי הגיעו לישראל במסגרת "משלחת רשמית" מטעם הפרלמנט הבריטי. עם זאת, התברר כי הן שיקרו - ואף גורם רשמי בישראל לא הכיר משלחת שכזו. בנוסף, לפי רשות האוכלוסין וההגירה, מטרת הגעתן לארץ היא לתעד את כוחות הביטחון ולהפיץ דברי שנאה נגד ישראל.
2 צפייה בגלריה


"ישראל הרגה נשים וילדים ללא הבחנה". אבתיסאם מוחמד
(צילום: Abtisam Mohamed ©House of Commons/Roger Harris)
גירושן של השתיים עורר סערה בממלכה. שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי יצא נגד הגירוש ואמר בין השאר כי הוא "בלתי-מתקבל".
בתגובה להחלטה, השתיים פרסמו הודעה משותפת שבה נכתב: "אנחנו המומות מהצעד חסר התקדים שנקטו הרשויות בישראל, כשסירבו לאפשר לחברות פרלמנט בריטיות להיכנס במסגרת ביקור מתוכנן בגדה המערבית הכבושה. חיוני שנבחרי ציבור יוכלו לצפות במו עיניהם במצב בשטחי הפלסטינים הכבושים. אנחנו שתיים מתוך עשרות חברי פרלמנט שהתבטאו לאחרונה בפרלמנט על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל חשיבות הציות למשפט ההומניטרי הבינלאומי. על חברי פרלמנט להיות חופשיים לדבר אמת בבית הנבחרים - ללא חשש מהתנכלות".
לדבריהן, הן הגיעו כחלק ממשלחת פרלמנטרית לביקור בפרויקטים של סיוע הומניטרי וקהילתי בגדה המערבית, בשיתוף עמותות בריטיות. "אנו מודות להן, לצוות שגרירות בריטניה בתל אביב, לקונסוליה הבריטית בירושלים, לשר המזרח התיכון ולשר החוץ הבריטי - על התמיכה הבלתי נלאית", ציינו.
מוחמד טענה בחודשים האחרונים כי "ארגונים רבים מצאו שטיהור אתני מתרחש בצפון עזה", וכן כי "ישראל משתמשת בהרעבה כנשק במלחמה". ב-18 במרץ, יממה אחרי שישראל שבה לתקוף מהאוויר ברצועה, מוחמד טענה כי "ישראל הפרה את הפסקת האש והרגה 356 פלסטינים, רובם נשים, ילדים וקשישים. היא הפציצה אוהלים, בתים ומחסות ללא הבחנה. משפחות נקברו מתחת להריסות, יש גופות בכל מקום והעולם שותק".
בפברואר האחרון מוחמד קראה לחרם על "תוצרת מההתנחלויות הישראליות". בצל הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, מוחמד קראה לממשלת בריטניה "לבחון מחדש את היחסים עם ישראל", בטענה ש"חייב להיות מחיר וצדק לפשעי מלחמה, לא משנה מי ביצע אותם ואיפה הם התרחשו". כשבועיים אחרי טבח 7 באוקטובר - שאליו לא התייחסה - וימים לפני תחילת התמרון הקרקעי, מוחמד כבר תיארה את המצב ברצועה כי"קטסטרופה הומניטרית".
כאמור, בניגוד להצהרות המפורשות של חברת הפרלמנט מוחמד, נראה שיאנג נמנעה ביסודיות מאזכורה של ישראל - ואף של חמאס - באופן מפורש. כך, חיפוש בחשבון ה-X הרשמי שלה של המילים "ישראל", "חמאס", "7 באוקטובר" ואף המילה "טרור" - לא מעלה דבר. עם זאת, יאנג הפנתה קיתונות של ביקורת כלפי ישראל באמצעות הדגשה של "הזוועות בעזה", ותקיפת מדיניות הממשלה עצמה.
בשבוע הראשון של ינואר יאנג אמרה כי "למרות שהתחלנו שנה חדשה, הזוועות בעזה ממשיכות", וקראה לממשלה למסור עדכון בנוגע לסנקציות שנשקלות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. בנוסף, בחודשים האחרונים יאנג מתחה על ישראל ביקורת בעקיפין, בטענה שמלחמת חרבות ברזל היא "המלחמה הקטלנית ביותר עבור עיתונאים. בעוד שכניסתם של רבים מהקולגות שלי נמנעה, עיתונאים פלסטינים עובדים בתנאים מסכני חיים וחוששים לחייהם".
בנובמבר אשתקד יאנג מתחה ביקורת על שרת החוץ מממשלת הצללים (הממשלה הלא-רשמית של האופוזיציה בבריטניה) פריטי פאטל, שתקפה את בית הדין הפלילי הבינלאומי עקב הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. יאנג כתבה כי "נדהמתי לשמוע את פאטל מותחת ביקורת על החלטת הממשלה לכבד את פסיקת בית הדין. יש לבריטניה מחויבות לחוק הבינלאומי ולמניעת זוועות עתידיות בעזה".
בדצמבר האחרון יאנג שיבחה את הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, על "עבודתו האמיצה, למרות כל כך הרבה מכשולים, כדי לוודא שסיוע יגיע להיכן שהוא נחוץ בעזה", תוך התעלמות ממעורבות עובדי הארגון בטבח 7 באוקטובר וברשת הטרור של חמאס ברצועה.






