דוח חדש שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) חושף את הזינוק בהתאבדויות ובניסיונות התאבדות בקרב חיילי צה"ל - בדגש על התקופה שמאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. הדוח מצביע על עלייה ניכרת בקרב לוחמים מכלל החיילים, וכן על עלייה בשיעור האובדנות בקרב אנשי מילואים מכלל המתאבדים בכל שנה בישראל.
נתון מטריד במיוחד, שמצביע על חומרת התופעה, נוגע למספר ניסיונות ההתאבדות בתקופת המלחמה: בין ינואר 2024 ליולי 2025 ניסו להתאבד 279 חיילים. לפי הנתונים שהוצגו בדוח, על כל חייל ששם קץ לחייו - תועדו עוד שבעה ניסיונות התאבדות שלא הסתיימו במוות. יודגש כי הנתונים נוגעים רק לחיילים שהיו בשירות פעיל בעת ההתאבדות (סדיר, קבע או מילואים), ואינם כוללים את מי שהתאבד לאחר סיום השירות, גם אם המקרה אירע זמן קצר לאחר מכן.
לעיון במסמך המלא שמציג את הנתונים הקשים - לחצו כאן
הדוח של מרכז המחקר של הכנסת נכתב לבקשת ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל). הנתונים התקבלו לראשונה מאז 2021, ולאחר שמרכז המחקר פנה למשרד הביטחון שלוש פעמים - אך גם הבקשה הנוכחית נענתה רק באופן חלקי על-ידי משרד הביטחון, וכוללת תשובות חלקיות על שאלות בעניין הפעולות שננקטו למניעת אובדנות. עיקר הנתונים במסמך נמסרו מלשכת המרכז לשירותי בריאות הנפש של חיל הרפואה, לצד נתונים שנאספו מדיונים שנערכו בוועדות הכנסת.
הנתונים המטרידים
מהדוח עולה כי בין שנת 2017 ליולי 2025 התאבדו 124 חיילים, בהם 11 נשים ו-113 גברים. 68% מהמתאבדים היו חיילי חובה, 21% התאבדו במהלך שירות מילואים פעיל ו-11% בשירות קבע. על אף הקושי לבצע השוואה רב-שנתית של נתוני האובדנות יחסית לגודל אוכלוסיית החיילים - במיוחד בתקופת מלחמה - מאז שנת 2023 גדל במידה ניכרת מספרם של חיילי המילואים שהתאבדו, וכך גם שיעורם מכלל המתאבדים בכל שנה. בשנת 2023 התאבדו 17 חיילים - חמישה מהם במילואים; בשנת 2024 התאבדו 20 חיילים - 11 מהם במילואים; בכמחצית משנת 2025 (עד חודש יולי) התאבדו 16 חיילים - שבעה מהם במילואים.
עוד מצא המחקר כי בשנים 2022-2017 שיעור הלוחמים מכלל החיילים שהתאבדו נע בין 45% ל-42%; בשנת 2023 הוא ירד ל-17%; ובשנת 2024 השיעור עלה במידה ניכרת והגיע ל-78%.
חלק מהחיילים שהתאבדו היו מוכרים לגורמי בריאות הנפש בצה"ל: משרד הביטחון העביר נתונים על מטופלי בריאות הנפש שפגשו קב"ן חודשיים טרם ההתאבדות. בתשובה צוין כי בשנת 2023 שונתה ההגדרה (מבלי לציין באיזה חודש), ועל כן בדוח התייחסו לנתונים על השנים 2024 ו-2025 (עד סוף חודש יולי). בתקופה זו התאבדו 36 חיילים (20 בשנת 2024 ו-16 עד סוף יולי 2025). שישה מהחיילים ששמו קץ לחייהם, שהם 17% מתוך 36 החיילים, היו מטופלים אצל קצין בריאות הנפש ואף פגשו קב"ן בחודשיים שלפני ההתאבדות.
באופן תמוה, נתונים על ניסיונות התאבדות נאספים בצה"ל רק החל משנת 2024, אז צה"ל החל באיסוף שיטתי של הנתונים לצורך "תחקור פנימי ולמידה". באשר ל-279 ניסיונות ההתאבדות שהתרחשו בין ינואר 2024 ליולי 2025, בדוח הקליני של חיל הרפואה 12% מהניסיונות הוגדרו "חמורים" - כלומר מעשים שאופן הביצוע שלהם יכול היה להביא למותו של האדם או לפציעה משמעותית. 88% מהניסיונות הוגדרו "בינוניים" - כלומר מעשים אובדניים בעלי פוטנציאל סיכון נמוך.
ההתחמקות והמידע החלקי ממשרד הביטחון
בשנים האחרונות מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרד הביטחון שלוש פעמים בבקשה לנתונים על התאבדויות של חיילים, ולמידע על צעדי המניעה שנעשו. שתי הבקשות הקודמות, מהשנים 2021 ו-2022, לא נענו כלל, והבקשה הנוכחית נענתה בצורה חלקית. בדוח ציינו כמה נושאים שלא קיבלו מענה בתשובת משרד הביטחון:
- תוכנית צה"ל למניעת התאבדויות: צעדים, לוח זמנים, הגורמים השותפים לה (בצה"ל ומחוץ לו), יעילות התוכנית, ממשקים עם התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות.
- זיהוי ואיתור פוטנציאל לאובדנות טרם הגיוס לצה"ל, כולל קבלת מידע מקופות החולים, מבתי חולים, ממרפאות ציבוריות ומרופאים פרטיים.
- היקף החזקת נשק בידי חיילים: השינויים בעקבות ההוראות לצמצום החזקת הנשק, ומנגד הגידול במלחמה.
- כלים לזיהוי פוטנציאל לאובדנות שניתנים למפקדים בדרגים שונים ולאנשי מקצוע נוספים (למשל צוותים רפואיים או צוותי ת"ש) – הטמעה בהכשרות הצה"ליות, וכן "כתובת" להתייעצות בזמן אמת.
- עריכת ביקורות בריאות הנפש יזומות בעקבות ממצאי מבקר המדינה בדוח על מערך בריאות הנפש בצה"ל, בדבר חיילים שהיו אמורים להשתתף בביקורות אלו ולא השתתפו.
- תחקירים והפקת לקחים לאחר התאבדות: הוראות, ממצאים וצעדים שננקטו בעקבות התחקירים.
- זמינות קב"נים – השינויים שנעשו בשטח וקבילות של חיילים.
- בעניינם של משרתי מילואים: קשר עם גורמי טיפול נפשי בקהילה לצורך שמירה על רצף טיפולי.
חבר הכנסת כסיף כינה את המגמה המטרידה "מגפה", ומסר: "אין ערך יותר חשוב מחיי אדם, כל אדם. מגפת האובדנות וההתאבדות בצבא, שככל הנראה רק תחמיר עתה, עם סיום המלחמה ושובם של המוני פצועים מוסרית וטראומתיים, דורשת ליצור מערכות תמיכה אמיתיות לחיילים ולחיילות, ובעיקר להביא לקץ המלחמות, לשלום אמיתי".
בעקבות הנתונים המטרידים, ח"כ אושר שקלים (הליכוד) קרא לקיים דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון, ופנה לקבלת אישור מנשיאות הכנסת: "הנתונים חושפים מציאות קשה ומדאיגה. על כל חייל שהתאבד היו שבעה שניסו לשים קץ לחייהם. מאחורי כל מספר מסתתר חייל במצוקה, שלא תמיד קיבל את העזרה בזמן. הנתונים מצביעים על משבר מתמשך במצב הנפשי של המשרתים, בעיקר מאז אירועי 7/10, ומחייבים התייחסות רצינית ועמוקה מצד הצבא והמערכת האזרחית גם יחד. עם סיום הלחימה צפויים לצוף משברים נוספים, טראומות וקשיים שאנחנו עדיין לא מודעים לעומקם. זה הזמן להיערך מראש ולמנוע את הגל הבא לפני שיהיה מאוחר".
אל תישארו לבד
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או https://headspace.org.il
