ראש בית הספר לשלטון מקומי וראש תחום מדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ארז צפדיה, אמר בצהריים (יום שני) בוועידת "העתיד של המדינה" של ynet, "ידיעות אחרונות" והאוניברסיטה הפתוחה כי על המדינה להעניק סמכויות נרחבות יותר לשלטון המקומי ביישובים.
(צילום: סנטרל הפקות)
בעידן של משברים חוזרים ואמון פוחת בממשלה, השלטון המרכזי, דווקא השלטון המקומי התגלה ביישובים רבים כעוגן היציבות של האזרחים. אבל, למרות ההצלחות במשבר הקורונה ובמלחמות האחרונות, עדיין מתמודדים ראשי הערים והמועצות עם מכשולים בירוקרטיים שמונעים מהם לממש את מלא הפוטנציאל.
לדברי פרופ' צפדיה, "השלטון המקומי צועד לעבר המקום שהופך להיות השחקן המרכזי - וזה מעולה". הוא הסביר כי בשלטון המקומי, "הציבור הוא לא רק לקוח שמקבל שירותים אלא יכול להיות שחקן פעיל מעבר לפתק פעם בארבע שנים".
לירון דורון לויצילום: ירון ברנרלירון דורון לוי, מנכ"לית המרכז לשלטון המקומי, תיארה מציאות מורכבת: מצד אחד, עלייה מובהקת באמון הציבור בשלטון המקומי, במיוחד לאחר תפקודו המוכח במשברים; ומצד שני, הפער בין הציפיות לבין הכלים שעומדים לרשות הרשויות.
"עברנו את משבר האמון הכי גדול שהיה במדינה לפני שנתיים, ומצד שני אמון שהולך ומתגבר בשלטון המקומי", היא הסבירה. לדבריה, הסיבה לכך היא "הקרבה של השלטון המקומי למענה מהיר בשטח, היכרות עם התושבים, הערבות ההדדית והשלטון היציב".
פרופ' ארז צפדיהצילום: ירון ברנרליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה שמשלימה 10 שנות כהונה, התמקדה בפער בין האחריות הרבה שעל כתפי הרשויות המקומיות - לבין הכלים שהן מקבלות. "השלטון המרכזי לא משחרר סמכויות ושולט בתקציבים, במשאבים ובחקיקה", היא טענה. "כדי לקבוע תחנות אוטובוס אצלי בעיר אני צריכה רשות של פקיד משרד התחבורה שלא יודע איפה זה אור יהודה".
שוחט דרשה שינוי יסודי: "תנו לנו את הכלים. תבדקו אותנו לכל אורך הדרך, אבל תנו לנו אותם".
ליאת שוחטצילום: ירון ברנררותם ידלין, ראש מועצה אזורית גזר, הציגה את הביזור כפתרון לבעיות מבניות בחברה הישראלית. "אנו חברה מקוטבת וככל שיהיו יותר סמכויות לשלטון מקומי, נפתור את בעיית הקיטוב", היא הסבירה. "ברגע שכל קהילה תוכל להחליט לעצמה - לדוגמה על תחבורה ציבורית בשבת - אז אנו גם נהיה פחות מקוטבים. בבני ברק למשל לא צריך תחבורה ציבורית בשבת, אבל צריך ואפשר בגבעתיים וברמת גן".
בפאנל עלתה ההצעה להקים מודל של "רמזור רשויות" - מתן סמכויות מורחבות לרשויות איתנות וחזקות, בזמן שהמדינה תתמקד ברשויות החלשות שזקוקות לתמיכה. "במשרד הפנים יש מנגנון רשויות איתנות ויציבות", הסבירה שוחט. "המודל הזה שעובד בהצלחה צריך להתרחב לכל משרדי הממשלה".
רותם ידליןצילום: ירון ברנרפרופ' צפדיה הוסיף כי הפערים בין הרשויות "בלתי נסבלים" כאשר מדובר בזכויות תושבים. "זה לא רק עניין של האם סיימתי שנה מאוזנת או לא, אלא איזה זכויות מגיעות לתושבים שלי בהתאם למצבי הכלכלי", אמר.
בתחום ההון האנושי, השלטון המקומי מוביל מהפכה שקטה. פרופ' צפדיה תיאר פרויקט חדשני: "אתה לוקח רשות מקומית לא איתנה, מוציא מתוכה 15 מנהלים בדרגי ביניים - ומכניס אותם ללימודי תואר שני ברמה גבוהה בלימודי שלטון מקומי".
ההשפעה נראית גם ברמת העובדים הבסיסיים. שוחט תיארה: "מי שהתחיל אצלי לפני 10 שנים באגף שפע, היום הוא עם תואר. זה מאפשר לו מוביליות בתוך העירייה ותוספת בשכר".
ידלין הוסיפה כי לאחרונה היא מזהה מגמה של מעבר עובדים מהשלטון המרכזי אל המקומי. לדבריה, "בתקופה של מבוכה ובלבול ערכים יש משמעות גדולה למקומות שמתנהלים מתוך ערכים".
פרופ' צפדיה סיכם: "השלטון המקומי הוא מגנט לאנשים טובים שיבואו אליו, וככל שיגדיר את התפקיד שלו כמי שרואה אזרחים מול העיניים ולא לקוחות, ככה זה יהיה יותר טוב".
צפו בפאנל המלא בראשית הכתבה
