קצינים בצה"ל הגיעו בשיחות סגורות למסקנה כי הפלסטינים ברצועת עזה עלולים לעמוד בפני רעב נרחב אם משלוחי הסיוע לא יתחדשו בתוך שבועות – כך לפי שלושה גורמי ביטחון ישראלים המכירים את המצב בשטח, שצוטטו ב"ניו יורק טיימס".
במשך חודשים הדגישו בישראל כי חסימת מעבר מזון ודלק לעזה אינה מהווה איום ממשי על חיי האזרחים, גם כאשר האו"ם וארגוני סיוע אחרים התריעו מפני רעב מתקרב. אך לפי הכתבה, קצינים בצה"ל העוקבים אחרי התנאים ההומניטריים ברצועה הזהירו בימים האחרונים את מפקדיהם כי אם הסגר לא יוסר במהרה, אזורים רבים בעזה לא יצליחו לעמוד אפילו בדרישות התזונתיות הבסיסיות.
לדבריהם, מכיוון שנדרש זמן כדי להחזיר את מערך משלוחי הסיוע לפעולה, יש לנקוט צעדים מיידיים כדי למנוע רעב.
ההכרה הגוברת בתוך חלק מהמערכת הביטחונית הישראלית במשבר הרעב המתהווה, מגיעה במקביל לכוונת ישראל להרחיב משמעותית את הלחימה כדי "לסיים את המלאכה" מול חמאס ולהחזיר את החטופים – מטרות שטרם הושגו אחרי יותר מ־19 חודשי לחימה. אמש בשיחה עם לוחמי מילואים הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "אנחנו בימים הקרובים מאוד נכנסים בכל העוצמה להשלים את המהלך".
ב"ניו יורק טיימס" הזכירו כי היום נחת הנשיא דונלד טראמפ בסעודיה, בביקור מדיני ראשון מאז נבחר מחדש — אך ללא עצירה בישראל, מה שממחיש לפי הדיווח את הקרע הגובר בין המנהיגים.
הניתוח הפנימי בצה"ל, כפי שנטען, סותר את העמדה הפומבית של הממשלה, ולמעשה תואם את האזהרות של ארגוני הסיוע: רוב המאפיות נסגרו, מטבחים קהילתיים הפסיקו לפעול, ותוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) הודיעה שאזל המזון שבידיה.
ביום שני, יוזמת סיווג שלבי הביטחון התזונתי (Integrated Food Security Phase Classification), הנתמכת על ידי האו"ם, התריעה כי רעב בעזה הוא בלתי נמנע. בדו"ח שפרסמה נאמר כי אם ישראל תמשיך בתוכניות ההסלמה, "רוב תושבי עזה לא יוכלו לקבל גישה למזון, מים, מחסה ותרופות".
דובר משרד החוץ אמר לעיתון כי הוא לא יכול למסור פרטים מדיונים פנימיים, אך טען שהמשרד עוקב אחרי המצב ל בסיס יומי ובקשר עם כלל הגורמים הרלוונטיים.
ישראל הפסיקה את הסיוע לעזה במרץ, מעט לפני שכפי שמוגדר ב"ניו יורק טיימס", הפרה את הפסקת האש עם חמאס. לפי גורמים ישראלים, המטרה הייתה למנוע מחמאס גישה למשאבים – וללחוץ לשחרור חטופים.
הממשלה חזרה והצהירה כי אין מחסור באספקה לאזרחים, בנימוק כי כמות סיוע רבה נכנסה במהלך הפסקת האש. אך ארגוני הסיוע טענו שהאזרחים הם הנפגעים הישירים, ושההגבלות מנוגדות לחוק הבינלאומי. לפי דיווחים בעזה שמצוטטים בכתבה, חלק מהתושבים אוכלים רק ארוחה אחת ביום, והקמח התייקר פי 60 מאז פברואר.
לדברי חאליל אל־חלאבי, תושב עזה בן 71 שצוטט ב"ניו יורק טיימס", "כל מה שאכלתי היום זה קצת פול משימורים שפג תוקפם". לדבריו, בתו שילדה לאחרונה אינה יכולה להניק, משום שאינה אוכלת מספיק – ואין תחליפי חלב לתינוקות.
קציני מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ציטטו נתונים ממחסני סיוע, דיברו עם מקומיים וניתחו את כמות המשאיות שנכנסו – והעבירו תדרוכים לפיקוד הבכיר, לפיהם עזה על סף רעב. תת־אלוף ישראלי הציג את הממצאים גם בפני הקבינט. לפי גורם ביטחוני בכיר וגורם מדיני בכיר, האספקה בעזה תאזל בתוך שבועות.
עוד נכתב ב"ניו יורק טיימס" כי לפי שלושה גורמי ביטחון ישראלים, צה"ל בוחן תוכנית להפעלת מרכזי חלוקה של מזון בשטח עזה, שיופעלו על ידי ארגונים פרטיים ויאובטחו מבחוץ על ידי צה"ל ומבפנים על ידי חברות אבטחה אזרחיות. אך סוכנויות האו"ם, ובהן המשרד לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), דחו את היוזמה, בטענה כי היא תסכן אזרחים ותגביל את יכולת החלוקה – מ־400 נקודות הפצה לכמה בודדות. בנוסף, התוכנית תחייב אזרחים לעבור דרך קווי צה"ל – מה שעשוי להוביל לעיכובים, חקירות ולעקירה נוספת של אזרחים מצפון הרצועה.
בישראל אישרו כי התוכנית עשויה גם לשמש ללכידת פעילי חמאס ולפינוי אזרחים מצפון לדרום, אך טענו כי המטרה אינה להגביר את המצוקה אלא להפריד בין אזרחים ללוחמים.
בכתבה של ה"ניו יורק טיימס" צוין שמומחים למשפט בינלאומי מזכירים כי הגבלת סיוע הומניטרי, כאשר ידוע שהיא תוביל לרעב אזרחי – נחשבת להפרה של החוק. ד"ר ינינה דיל, יושבת ראש משותפת במכון לאתיקה, משפט וסכסוך מזוין באוניברסיטת אוקספורד, צוטטה בכתבה אומרת כי "כאשר קובעי מדיניות מודים שהמטרה היא השגת הישגים פוליטיים או צבאיים — מדובר בפשע מלחמה".
