סמוך לחצות הלילה (בין חמישי לשישי) פעל כוח של גדוד 52 בכפר תבנית בדרום לבנון. "מטרה חשודה" פגעה בטנק, וארבעה לוחמים נהרגו - בהם מפקד הגדוד, סגן-אלוף דור גדליה בן שמחון (32) מקיבוץ בית השיטה.
לפני פחות מחודש הוא התראיין ל-ynet, לאחר שמפקד חטיבה 401, אלוף-משנה מאיר בידרמן, נפצע. לצד שלושה ממפקדי הגדודים בחטיבה הוא סיפר מעומק לבנון על המערכה מול חיזבאללה, על רוח הלוחמים וגם על איום הרחפנים.
"יש דברים שעוד אי-אפשר לספר", אמר אז, "אבל אני יכול להגיד בביטחון שאנחנו עושים כאן פעולות משמעותיות מאוד לשיפור ההגנה על תושבי מדינת ישראל. אני מניח שעוד ידברו עליהן בעתיד. הלוחמים פה כותבים היסטוריה בזמן אמת".
סא"ל בן שמחון נכנס לתפקיד באפריל בעקבות פציעתו של מפקד הגדוד הקודם, והוביל את הגדוד שלו במרחב נהר הליטאני. "נכנסתי לתפקיד מוקדם מהמתוכנן וקיבלתי לידיים גדוד חד ומנוסה, כזה שלא עוצר מול שום אתגר", סיפר בריאיון.
"אנחנו במלחמה מול אויב לומד ומתפתח, תחום הרחפנים הוא דוגמה לכך, וגם אנחנו מתפתחים ולומדים כדי להישאר תמיד לפחות צעד אחד לפניו", אמר סא"ל בן שמחון, "יש לנו את כל מה שצריך כדי לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר".
ארבעת המג"דים של חטיבה 401 סיכמו אז: "פעם היינו מסתכלים אחורה ורואים את יישובי הצפון מהעמדות שלנו. היום הם כבר רחוקים מאיתנו ואנחנו לא רואים אותם. זה אומר הרבה. חשוב לנו שבבית ידעו שאנחנו לא מפסיקים את הקרב. ככל שיחזקו את הלוחמים ולא יעשו מכל עכבר הר, זה ייתן לנו את הכוח לשמור על הקצה המבצעי חד, קטלני".
אשתו של סא"ל בן שמחון, רס"ן א', היא סמג"דית בחיל האיסוף הקרבי. לזוג שתי בנות, אחת בת שלוש והשנייה בת קצת יותר משנה. "נתתי את כל כולי", היא סיפרה בחודש שעבר בריאיון ל-ynet, רגע לפני שקיבלה תעודת הצטיינות מהרמטכ"ל. "עם המצב המשפחתי, כאמא, הייתי כל כולי בגדוד, שהוא המשפחה השנייה שלי, מסירות שהיא מעל למאה אחוז, אין שאלה בכלל, ידעתי לשלב בין השניים".
השניים הכירו בלימודים שבין תפקידי פיקוד בקבע. "מבין שנינו, אני הדמות שיותר דוחפת להמשיך בצבא. היו כמה רגעים שהוא חשב להשתחרר, ואני החזקתי את שנינו במערכת", שיתפה אז. על ההורות כשני הורים בקבע סיפרה: "התחלנו דירוג ביני לבין בעלי - כשאני בשטח הוא לא, ולהפך. עם פרוץ המלחמה אני הייתי באג"ם פצ"ן והוא היה רל"ש אלוף פצ"ן. זה היה מאוד מורכב, היינו ככה במשך יותר משנה.
"המפקדים שלנו מבינים את זה, ויש לי מעטפת משפחתית מאוד חזקה. לפני כל קידום בתפקיד, אנחנו ממש מתייעצים גם איתם, יש עליהם המון עול. החזרנו את סבא וסבתא להיות אמא ואבא בחלק מהרגעים. הבנות גם מגיעות לבקר אותי כשאני סוגרת שבת. מפגש עם הילדים פעם ב-, הופך להיות נורא יקר ולא מובן מאליו".
רס"ן א' התגייסה באוקטובר 2013 לתפקיד תצפיתנית, יצאה לקורס קצינים והגיעה לתפקיד מפקדת פלוגה. אחרי שסיימה תואר, השתבצה כמ"פ איסוף בגדוד 414. "זה היה תפקיד מאוד נחשב", סיפרה.
בהמשך הגיעה לגדוד שבו היא משרתת כיום, תחילה כקצינת אג"ם. "הייתי צריכה לעשות הסבה לעולם הקרבי, והתפקיד הזה היה ה'שיפט' שלי ללוחמה".
על התפקיד שסיימה בחודש שעבר עם תעודת ההצטיינות, סיפרה: "אני ה'מנוע' של הגדוד. אחראית על מימוש הנחיות המג"ד, מובילה את עולם הבטיחות ובניין הכוח. יוצאת לשטח לחנוך את הצוותים ולהיות גורם חונך למפקדים, לתחקר אירועים משמעותיים ולהעלות את הסטנדרט".
