בשנים האחרונות אני משתדל להיפגש עם אנשים מקבוצות שונות בישראל כדי להבין את הלך החשיבה שלהם. במסגרת הפגישות האלו, אני משוחח לעיתים קרובות עם חרדים ומנסה להבין את תפיסת עולמם - כשאנחנו מדברים על נושאים מגוונים כמו דת, חילוניות, כפייה דתית ושאלות כלכליות.
יש טיעון אחד שחוזר על עצמו אצלם: החרדים חושבים שהתרומה שלהם לכלכלה היא גבוהה מאוד. הם מאמינים שמפני שהם מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם, ויחסית משלמים הרבה מע"מ, הם תורמים בעצם יותר מהחילונים. והם גם טוענים שמכיוון שהם לא צורכים תרבות או בתי קולנוע, הם מקבלים פחות ממה שמגיע להם מהמדינה.
סגנון הטיעון הזה מזכיר לי מחקר שנעשה לפני שנים - ליד מכונת צילום. אנשים עמדו בתור למכונת צילום, ומישהו ניסה לחתוך בתור לפניהם. לקבוצה אחת הוא אמר "סליחה, אני יכול להיכנס לתור לפניכם?", ואנשים סירבו. לקבצה שנייה הוא אמר "סליחה, אני יכול להיכנס לתור לפניכם? אני צריך לצלם", ואז יותר אנשים הסכימו לתת לו לעקוף אותם. התוספת של ״אני צריך לצלם״ הייתה לגמרי מיותרת, כי ברור שאנשים עומדים שם בשביל לצלם - אבל החוקרים הסבירו שאנחנו מנתחים שיחה באופן מאוד שטחי, וכשמישהו אומר "אני צריך א' בגלל ב'" אנחנו מקבלים את הבקשה בלי לחשוב לעומק אם הסיבה מספקת.
אם הם באמת חושבים שהם תורמים הרבה לכלכלת ישראל, ואפילו יותר מהחילונים, זה רק מחזק את ההבנה שהם באמת חייבים לימודי ליבה
אותו דבר קורה בשיחות שלי עם החרדים. אם הם באמת חושבים שהם תורמים הרבה לכלכלת ישראל, ואפילו יותר מהחילונים, זה רק מחזק את ההבנה שהם באמת חייבים לימודי ליבה. לא ייתכן שמישהו שלמד קצת חשבון וכלכלה יגיע למסקנות כאלה.
ישנן שתי דרכים שונות שבעזרתם אפשר אולי לשכנע חרדים שהם תורמים הרבה פחות לכלכלה מהחילונים. הטיעון הראשון הוא הטיעון של המשקיף הניטרלי, והוא הולך בערך ככה: נערי ונערות האוצר אמונים על שמירת הכסף של כולנו, הם לא מתעניינים באידיאולוגיה, לא אכפת להם ימין, שמאל, חילונים, חרדים אלא רק כמה כסף יש למדינה ואיך עוזרים למדינה שיהיה לה את הכסף שאנחנו צריכים - ואם הם היו חושבים שהחרדים תורמים יותר למדינה, הרי הם היו מעודדים מצב שבו יהיו יותר חרדים. הם היו רוצים שיהיה עוד ועוד ועוד חרדים, בשביל שהמצב הכלכלי של המדינה ישתפר וישתפר. העובדה שנערי ונערות האוצר מתנגדים כל כך לסגנון החיים של החרדים בארץ משקפת באופן די ברור את המצב שאנשים אובייקטיביים שמבינים בכלכלה חושבים שהציבור החרדי תורם פחות - הרבה פחות - לכלכלה הישראלית.
אם החרדים באמת מוסיפים לכלכלה יותר מהחילונים, איך תראה מדינה שבה יש 100% חרדים?
הטיעון השני נעזר בטקטיקה הלוגית של לקיחת דברים לקצה, והולך בערך ככה: אם החרדים באמת מוסיפים לכלכלה יותר מהחילונים, איך תראה מדינה שבה יש 100% חרדים? האם המדינה הזאת תתפקד כלכלית? ואיך בדיוק היא תתפקד? מאיפה יגיע הכסף? איך ייווצר אוכל? איך יקימו חברות? מאיפה יגיעו המיסים? ברור לכולם שאם 100% מהאנשים במדינה יהיו חרדים, אין שום היתכנות לכלכלה הישראלית - ולכן לקיחה כזאת לקצה מראה לנו בפשטות שהרעיון שהחרדים תורמים יותר לכלכלה מהחילונים הוא טיעון שאין לו רגליים.
דן אריאליצילום: גבריאל בהרליהלאור כל זאת, נראה לי שאנחנו צריכים להפסיק להתחשב בטיעונים של ״ככה החרדים תופסים את העולם״, ולהתחיל לחשוב על איך אנחנו יוצרים טיעונים משכנעים. שני הטיעונים שהצגתי פה נראים לי ברורים ואפקטיביים, ואני ממליץ לכם לנסות אותם בעצמכם. אם יוצא לכם, תספרו לי אם הם עובדים גם בשבילכם.
