באישון ליל עברה הצעת חוק מסוכנת מאוד לעצמאות הרשות השופטת. לפי החוק החדש לקואליציה יהיה רוב של 4 מתוך 7 נציגים בוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור, וכך למעשה נציג הממשלה יהיה אחראי על בדיקת תלונות ופתיחת הליכי משמעת כנגד שופטים.
האוזן והקשב הציבוריים מתקשים לשמוע שוב ושוב את הזעקות אודות "הפגיעה בדמוקרטיה" או "החלשת הרשות השופטת" או "חזרת המהפכה המשפטית". המלחמה הקשה, החללים הרבים, שיקום הפצועים, המאבק להשבת החטופים והמצב הביטחוני המתוח, מטבע הדברים, מקבלים את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית, וכך ראוי.
ואולם, שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן לא שוקטים על השמרים. הם ממשיכים לקדם חקיקה קשה ופוגענית שמעבירה כוח רב לידי הממשלה, תוך החלשה של הרשות השופטת ופגיעה בעצמאותה.
גם הפעם הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק. עד היום נציב התלונות על השופטים מונה בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון, מתוך הבנה שתלונות נגד שופטים אינן יכולות להיות מנוהלות בידי גורם שמשרת אינטרסים פוליטיים ונבחר על-ידי השלטון.
הליך מינוי הנציב תקוע בשל אי-הסכמות בין השר לבין נשיא בית המשפט העליון. השר מסרב להיפגש עם נשיא בית המשפט העליון ואינו מכיר בו, מה שמסכל את עצם האפשרות להגיע להסכמה. ומה הפתרון של השר? שינוי כללי המשחק על מנת לעקוף את ההסדר הקיים.
נציב תלונות הציבור על השופטים אולי נשמע כמו פקיד אפרורי שחשיבותו אינה מרובה, אך בפועל כוחו רב. הנציב רשאי להמליץ לשר המשפטים על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, וכן הוא רשאי להמליץ לוועדה לבחירת שופטים, לסיים את כהונתו של שופט, וככל שהמלצתו לא התקבלה יש לנמק את ההחלטה.
לא צריך להרחיק בדמיון כדי להבין מה יכול לחולל נציב שמונה מטעמים פוליטיים עם אג'נדה ברורה לפגוע בשופטים "עצמאיים מדי" שאינם "מתיישרים" עם השלטון. כך למשל, בפולין, אחד הכלים המרכזיים שבהם השתמש השלטון לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט היה יצירת מנגנון משמעתי ייחודי לשופטים, שהפך לכלי שליטה פוליטי.
צנזור עצמי למשל
הוקם מערך משמעת מיוחד לשופטים, שאויש בשופטים שמונו על-ידי הרשות המבצעת, מה שהוביל לכך שהוא הפך לכלי לנקיטת צעדים נגד שופטים שהביעו עמדות עצמאיות. השלכות השימוש במנגנון המשמעת בפולין היו דרמטיות: שופטים החלו לצנזר את עצמם מחשש שייפתחו נגדם הליכים משמעתיים, מערכת המשפט נחלשה והאפשרות לביקורת אפקטיבית על פעולות הממשלה צומצמה. בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי מתח ביקורת חריפה על לשכת המשמעת, וקבע כי מדובר בגוף שפוגע בעצמאות מערכת המשפט ובשלטון החוק.
החשש הוא שהנציב שימונה בפועל על-ידי נציגי הממשלה יטיל על השופטים מורא ויגרום להם לצנזר את עצמם. שופטים שידעו כי תלונה עליהם תטופל על-ידי נציב שתלוי בממשלה, עלולים להירתע מלפסוק נגד האינטרסים של השלטון
השינוי שהתקבל הלילה כך שהממשלה תקבל שליטה ישירה על המינוי עלול להוביל למצב שבו נציב התלונות לא יהיה עוד שומר סף עצמאי ואובייקטיבי, אלא שליח של השלטון, שיוכל להפוך את המנגנון לכלי ל"ציד מכשפות" נגד שופטים.
המרכיב המשמעותי ביותר ברשות השופטת במדינה דמוקרטית הוא העצמאות השיפוטית. כלומר, על השופט לפסוק ללא מורא ועל-פי הדין, מבלי לחשוש כי החלטתו השיפוטית עלולה לפגוע בו. זו הסכנה הגדולה ביותר של החוק החדש. החשש הוא שהנציב שימונה בפועל על-ידי נציגי הממשלה יטיל על השופטים מורא ויגרום להם לצנזר את עצמם. שופטים שידעו כי תלונה עליהם תטופל על-ידי נציב שתלוי בממשלה, עלולים להירתע מלפסוק נגד האינטרסים של השלטון.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףסעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין". עושה הרושם שבקרוב בית המשפט העליון יידרש לשאלה האם ההסדר החדש למינוי הנציב עומד בכלל החוקתי או שמא יש לפסול את ההסדר נוכח הפגישה בעצמאות הרשות השופטת.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן.
