הממשלה החליטה להקים ועדת חקירה לא-ממלכתית לבדיקת מחדל 7 באוקטובר - כפי שנחשף ב-ynet - וכעת נראה כי המערכת הפוליטית בדרך להתנגשות. בקואליציה ובממשלה מתעקשים להקים "ועדת חקירה בלתי תלויה, שהרכבה ישקף הסכמה רחבה בציבור", אך האופוזיציה, מגובה במשפחות שכולות רבות, מתנגדת לכל פורמט שאינו ועדת חקירה ממלכתית - כלשונה בחוק.
לקריאת ההחלטה המלאה - לחצו כאן
"מדובר בוועדת חקירה לאומית ופריטטית, שתכלול חברים גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה במספר שווה, כמו שהיה בארה"ב אחרי פיגועי 11 בספטמבר", התעקשו הערב (ראשון) גורמים בממשלה בשיחה עם ynet. ואולם, גורם בכיר בליכוד הודה כי על אף שבמפלגה מנסים לערוך שיחות בחדרים סגורים עם נציגי האופוזיציה כדי להגיע להסכמות, כל עוד לא יהיו כאלה - "לקואליציה לא תהיה ברירה אלא לכפות את הוועדה שהיא רוצה, ולחוקק את החוק להקמתה".
לדברי הבכיר בליכוד, "ברגע שיהיה חוק להקמת הוועדה, לאופוזיציה לא תהיה ברירה והם יהיו חייבים לשתף פעולה ולהסכים על נציגים מטעמם". עם זאת, במידה שיעבור חוק להקמת ועדת חקירה ללא הסכמת האופוזיציה - צפוי "פיצוץ" בכנסת, שאליו יתלוו עתירות לבג"ץ נגד המהלך.
בינתיים, הממשלה כבר עדכנה את בג"ץ בדבר ההחלטה שקיבלה היום, וכתבה: "בסיכומו של עניין, הממשלה שקלה את הנושא כשכל השיקולים היו בפניה, היא זו שאחראית על ביטחון המדינה והיא זו שעל פי החוק מוסמכת להחליט על הקמת ועדה, על המנדט שיינתן לוועדה ועל העיתוי המתאים להקמתה". בהודעה ביקשה הממשלה לעדכן את בג"ץ שוב בעוד 60 ימים.
בכירים בממשלה אמרו כי הוועדה שהם רוצים להקים תהיה דומה לזו שהוקמה בארה"ב אחרי 9/11, "ועדת חקירה לאומית", כלשונם. "עוד לא הגענו להרכב הוועדה ולמי יעמוד בראשה, אבל ראש הממשלה ימנה ועדת שרים שתקבע את המנדט של ועדת החקירה, ושתקבע איזה תקופות היא תחקור", הוסיפו.
לדבריהם, "טרם הוחלט איזה שרים יהיו חברים בוועדת השרים שתקבע את מנדט ועדת החקירה, ועוד מוקדם לדעת מי יעמוד בראשה - האם זה יהיה שופט בדימוס, ובאיזה דרג? אם מדברים על ועדה פריטטית, אז אולי יעמוד בראשה איש ציבור שמקובל על כל המגזרים. מבחינת נתניהו, זו הוועדה שתחקור - ולא תהיה ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית". הם טענו: "מדובר בוועדה שמשקפת הסכמה רחבה בציבור".
3 צפייה בגלריה


"ברגע שיהיה חוק להקמת הוועדה, לאופוזיציה לא תהיה ברירה". ישיבת ממשלה, ארכיון
(צילום: מעיין טואף/לע"מ )
ואולם, גורמים בממשלה הודו שהקמת ועדת החקירה הלאומית לא תמנע בעתיד אפשרות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, כפי שהיה באסון מירון. תאורטית, אם תקום ממשלה חדשה בישראל היא יכולה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית - תוך התעלמות ממסקנותיה של ועדת החקירה הלאומית.
גורמים שמקורבים לראש הממשלה, וגם נתניהו עצמו, מתעקשים כי הוועדה שתחקור את המחדל תקדיש פרק נרחב לאחריותו של בג״ץ בשנים שקדמו לאסון ב-7 באוקטובר, וכן לחלקה של המחאה נגד הממשלה שהתפתחה בימי המהפכה המשפטית. לטענת נתניהו, למחאה נגד הממשלה היה משקל באחריות ל-7 באוקטובר.
באופוזיציה, כאמור, דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית ככתוב בחוק. במפלגת יש עתיד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו וגם בכחול לבן של בני גנץ הודיעו כי לא ישתפו פעולה עם הוועדה שהמציעים בממשלה - וכי לא יגיעו להסכמות. בשיחות שונות שמנהל בנושא ראש האופוזיציה יאיר לפיד הוא אף מבהיר כי יתנגד לכל ועדה אחרת, וכי ידאג שהממשלה הבאה תקים ועדה לפי החוק הקיים, ללא שינוי בהרכב וללא צורך בפריטטיות.
באופוזיציה רואים בכוונת הממשלה להקים ועדה מסוג חדש כניסיון לגלגל אחריות, ודוחים בתוקף את הניסיונות להגיע לפשרה. "אין דבר כזה ועדת בדיקה ממשלתית, זה ניסיון של הממשלה לברוח מהאמת ולהתחמק מאחריות. לא נשתף עם זה פעולה", אמרו ביש עתיד.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הוסיף: "במקום לחשוף את האמת על הטבח הנורא, ממשלת המחדל מקימה ועדת טיוח. הם איבדו שליטה על המדינה והקרב האחרון שלהם הוא נגד חקר האמת". הוא הוסיף, כמו לפיד, כי "יוודא שהממשלה הבאה שתקום תקים ועדת חקירה ממלכתית שמקובלת על כלל הציבור".
אחרי ששר התקשורת שלמה קרעי העריך בישיבת הממשלה כי גנץ יסכים לנוסח הוועדה המוצעת, יו"ר כחול לבן תקף: "על מי אתם חושבים שאתם עובדים? באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה המנדט של החקירה ואת זהות החוקרים? ראש הממשלה וחברי הקואליציה - התבלבלתם. וזה לא יעזור לכם, אתם פשוט מבזבזים את הזמן של מדינה שלמה, כבר יותר משנתיים. ועדת חקירה ממלכתית תקום, לא שום קומבינה אחרת".
"לנצל את מצב הביניים בעזה"
לפי ההחלטה שהתקבלה היום בממשלה, נתניהו יקים ועדת שרים שתביא לממשלה בתוך 45 יום את ההמלצה למנדט של ועדת החקירה, מה היא תחקור ואילו תקופות. במקור נכתב כי הממשלה תעדכן את בג"ץ תוך 60 יום, אבל לבקשת השר קרעי הסעיף הזה הוסר - אף שבפועל הממשלה כן צפויה לעדכן את בג"ץ. בנוגע להרכב הוועדה היו הצעות שונות, אבל לא הסכמות.
בהחלטת הממשלה הודגש העיתוי שבגינו קיבלה הממשלה את החלטתה: "בשים לב לשלב הראשון בהפסקת האש ברצועת עזה, הלחימה עברה למעין מצב ביניים והממשלה מבקשת לנצל זאת לקידום הקמת ועדה אשר תהיה בלתי תלויה ובעלת סמכויות חקירה מלאות ושתזכה להסכמה ציבורית רחבה ככל הניתן".
האב השכול קורע את ההחלטה לשנות את שם המלחמה, אמש
(צילום: satview)
לפי הערכות, בסופו של דבר תנסה הקואליציה לחוקק בכנסת את חוק ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת. קרעי אמר בדיון שצריך לתת לכנסת להתחבט בשאלה. שרים הגיבו שהאופוזיציה תתנגד, ונתניהו הגיב: "אז שתתנגד. אנחנו מדברים על הסכמה רחבה בציבור. גם בחקיקה יכולה להיות ברירת מחדל פריטטית, אם לא מתקדמים".
שר החוץ גדעון סער אמר בישיבת הממשלה: "השאלה הראשונה היא - מה חוקרים? מה התקופה שחוקרים אחורה, מהסכם אוסלו? מההתנתקות? העשור האחרון? יש היבט מבצעי ומודיעיני ויש היבטי מדיניות. אבל ההיבט המדיניותי מחייב בחינה אחורה. צריך להחליט גם: חוקרים רק את 7 באוקטובר ואת מה שהוביל אליו, או את כל תקופת השנתיים של המלחמה וניהולה? זאת בוודאי תהיה ועדה שתעבוד תקופה מאוד ארוכה. אני מציע לעשות עבודה בעניין הזה של הגדרת המנדט".
השר זאב אלקין הציע שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, ימנה את חברי הוועדה: "תפסת מרובה, לא תפסת. צריך לתת לסולברג כשאנחנו קובעים את המנדט". השר דודי אמסלם הגיב: "בשום פנים ואופן. פרק א' בוועדת החקירה צריך להיות על בג"ץ והיועמ"שית". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב באופן דומה: "מערכת המשפט גם צריכה להיחקר".
משפחות שכולות מ"מועצת אוקטובר", שעליהן נמנות גם משפחותיהם של התצפיתנית רוני אשל שדיווחה על מתקפת חמאס, הבלונאי אלרואי בן שטרית שנפל בקרב בנחל עוז, משפחותיהם של נורל ורויה מנצורי ולוטן אביר שנרצחו במסיבת הנובה, ומשפחתה של שורדת השבי לירי אלבג, אמרו בתגובה להחלטת הממשלה כי "נתניהו ניסה כל טריק זול בספר לפוליטיקאי המתחיל. כעת הוא מנסה לקבע עובדות בשטח, אבל אנחנו שבים ומבהירים: ראש ממשלת ישראל יהיה הנחקר הראשון בוועדת החקירה הממלכתית שתקום, בדיוק לפי הכתוב בחוקי מדינת ישראל".
השתתף בהכנת הכתבה: נטעאל בנדל










