ראש ממשלה בנימין נתניהו הפך בשנים האחרונות את מדיניות החוץ של ישראל למשחק הישרדות פוליטית אישית, תוך שהוא מתעלם בשיטתיות מאזהרות בכירי מערכת הביטחון, שרי ממשלה ואפילו בעלי ברית בינלאומיים. בעוד הוא ממשיך להדגיש את חוזקה הכלכלי של המדינה ומצהיר כי תעמוד בכל נידוי או סנקציה, המציאות בשטח מציירת תמונה מדאיגה: פעולות צה"ל בעזה, ללא גיבוי בינלאומי רחב, דוחפות את ישראל אל עבר בידוד חסר תקדים.
6 צפייה בגלריה
המלחמה דוחפת את ישראל לבידוד בינלאומי חסר תקדים
(צילום: JUSTIN TALLIS / AFP, AP Carlos Osorio, Oliver CONTRERAS AFP, Sarah Meyssonnier / POOL / AFP, Toby Melville, Pool Photo via AP)
שר החוץ גדעון סער, למשל, מתריע בכל הזדמנות מפני המחיר הכבד שישראל משלמת בזירה הבינלאומית, אך הוא רק קול אחד במקהלה הגוברת של מתנגדים. למרות זאת, נראה שנתניהו שומע רק את קולותיהם של שותפיו הקיצוניים ביותר, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
החשש: שלטון צבאי בעזה
הדוגמה הבולטת ביותר היא ההתנקשות הכושלת בהנהגת חמאס בדוחא. דיווחים מהימנים כבר חשפו כי ראשי מערכת הביטחון, בהם גם ראש המוסד דדי ברנע, התנגדו נחרצות לעיתוי. הם הזהירו שוב ושוב מפני סיכונים דיפלומטיים ותגובות שרשרת שיפגעו בין היתר ביחסי ישראל ומדינות המפרץ, שמשמשות כמתווכות מרכזיות במשא ומתן מול חמאס. אך נתניהו מתמקד כאמור רק בהישרדותו הפוליטי. הוא בחר להתעלם, והתוצאה היא המתיחות הגוברת עם קטאר ומדינות נוספות. כעת גובר הקושי לקדם עסקאות לשחרור חטופים.
עוד לפני הפעולה בדוחא התחדדה המחלוקת בין נתניהו לדרג הביטחוני סביב ההחלטה לכבוש את העיר עזה באופן מוחלט. הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הפציר בנתניהו בישיבת הקבינט לעצור את המבצע ולפנות לעסקה. זמיר הביע חשש משלטון צבאי ברצועה, והוא נתמך על ידי סער וברנע שביקרו בעצמם את נתניהו, ועל ידי ראש המל"ל צחי הנגבי.
הרמטכ"ל אף הציג לראש הממשלה מצגת מפורטת שבה השווה את שתי האופציות: כתר ופשיטות ממוקדות בעיר לעומת כיבוש מלא. הוא בחן את סיכון חיי החיילים והחטופים, הבעיות ההומניטריות שייווצרו, כוח האדם שעומד לרשות הצבא והלגיטימציה הבינלאומית. בכל פרמטר הצעתו של זמיר עדיפה על פני כיבוש, אף נתניהו דחה אותה על הסף. "הרמטכ"ל עשה הכול לשכנע נגד התוכנית, אבל הבהיר שיבצע אותה", אמרו שרים בכירים בממשלה.
תיעוד מתקיפת מגדל בשכונת תל אל-הווא, בדרום העיר עזה
סמוטריץ': להפוך את עזה ל"בוננזה של נדל"ן"
ההסבר להתעלמות הזו הוא פשוט: נתניהו תלוי בבן גביר ובסמטוריץ'. הם דוחפים לקו תקיף בעזה ומתנגדים לכל פשרה. עבורם המשך המלחמה הוא הזדמנות להרחיב את השליטה הטריטוריאלית של ישראל, ועבור נתניהו זו הדרך לשמר את הקואליציה. כתוצאה מכך ישראל מסתכנת בנזקים ארוכי טווח.
רק היום התייחס סמוטריץ' לשאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה, ואמר כי צריך להפוך אותה ל"בוננזה של נדל"ן". השר, שדיבר בפסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן ולוח מדלן 2025, סיפר גם - על רקע החזון האוטופי שמסתובב גם בממשל טראמפ ושפרטיו נחשפו ב-ynet אשתקד, שלפיו שיקום עזה יהפוך בין השאר להשקעת נדל"ן מניבה - כי "כבר התחלתי משא ומתן עם האמריקנים. אני לא צוחק, זה מחזיר את עצמו".
הסכמי השלום בסכנה
אחד הנכסים החשובים ביותר של ישראל הם הסכמי השלום עם מצרים וירדן, כמו גם הסכמי אברהם עם מדינות המפרץ. לא מדובר רק בהסכמים מדיניים, אלא ברשת ביטחון אסטרטגית שמאפשרת שיתוף פעולה מודיעיני, כלכלי וביטחוני. התמשכות המלחמה בעזה מעמידה אותם בסכנה. אם ההסכמים יבוטלו או יושהו ייקח שנים לשקם את הקשרים.
בינתיים, מדינות כמו איחוד האמירויות ובחריין, החתומות על הסכמי אברהם, כבר מביעות אי נוחות גוברת מהפעולות הישראליות. הלחץ הפנימי במדינות אלו, שנובע מדעת הקהל הערבית, עלול להוביל להקפאה. איחוד האמירויות אף הזהירה את ישראל מפני סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, והבהירה כי זו תהיה פגיעה בהסכם השלום. רמזים דומים נשמעו גם מבכירים בבחריין, ירדן, מצרים ומרוקו.
לא רק במזרח התיכון המצב כבר קשה. באירופה לישראל אין שגרירים בספרד, נורבגיה ואירלנד ועתה מאיימים בירושלים לסגור את הקונסוליה הצרפתית בעיר בשל ההכרה במדינה פלסטינית. צעדים דומים נגד מדינות אחרות לא מנעו הקצנה בעמדותיהן כלפי ישראל ובצרפת כבר בוחנים אפשרויות לתגובה חריפה. בין היתר, נבדקת האפשרות לצמצם את שולחת המוסד בפריז, שידועה בשיתוף פעולה עם הרשויות לצורך סיכול פיגועי טרור על אדמת אירופה.
גם באיחוד האירופי כבר הודיעו על צעדים נגד ישראל בצל המלחמה בעזה, וגינו פעם נוספת את הרעב הגובר לטענתם ברצועה. מועצת הנציבים של האיחוד אישרה את ההצעה להשעות את הטבות הסחר עם ישראל ולהטיל סנקציות על שרים קיצוניים, בהם בן גביר וסמוטריץ' שהפכו לחביביו של נתניהו. ההצעה תעבור לאישור מועצת האיחוד, שמורכבת מראשי המדינות החברות.
שר החוץ כאמור הזהיר בקבינט מהשחיקה החמורה שישראל חווה בעניין התמיכה הבינלאומית בה, גם במדינות ידידותיות, כתוצאה מהמלחמה בעזה. הרצועה הפכה לסמל גלובלי שמזין תמיכה בעניין הפלסטיני, ומדינות רבות מתקשות לתמוך בפעולה הצבאית בשטחה: "צריך להיזהר שעזה לא תמשוך אותנו למטה", אמר השר.
תומכי MAGA נגד ישראל
בארה"ב, הידידה הגדולה ביותר של ישראל, המצב בכי רע. ישראל איבדה זה מכבר את התמיכה בצד הדמוקרטי וכעת עלולה לאבד גם את הרפובליקנים. הנשיא טראמפ וממשלו עדיין עומדים לצד ישראל, אך קולות רבים במפלגה קוראים להתנער מנתניהו. תומכי MAGA אף קוראים לעצור את הסיוע הביטחוני שישראל נהנית ממנו מאז הסכם השלום עם מצרים, ומאפשר בין היתר את ההגנה על הגבולות ועל העורף.
פרויקטים דיפלומטיים רבים כבר הוקפאו ונציגויות ישראל בעולם שומעות מאנשי שיח כי "אין זה הזמן המתאים". הפרויקטים, כך הם טוענים, עשויים לחזור רק לאחר סיום המלחמה - ולא לפני.
מלחמת התודעה
מאז 7 באוקטובר התקשורת העולמית והרשתות החברתיות מציגות את ישראל כתוקפנית, בעוד דווקא חמאס זוכה להזדהות גלובלית. במלחמת התודעה ישראל הפסידה בענק, במיוחד בקרב הדורות הצעירים. גל האנטישמיות שהחל עם הטבח ביישובי העוטף רק גובר. קהילות יהודיות בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ומדינות אירופה חוות התנכלויות יומיומיות. העולם כבר לא מבדיל בין ישראל ליהודים - כולם היעד.
דבריו של סער בקבינט היו קריאת השכמה. הוא אמר כי "כדי לשקם את מעמדנו יש צורך בהפסקת אז, רק אז נוכל להציג את הצדדים הנורמליים של הסיפור הישראלי. כל עוד המלחמה נמשכת, הלהבות לא יכובו. ההשלכות יהיו גם כלכליות. ישראלים ויהודים בחו"ל כבר מרגישים את זה" - והזהיר מפני "מגפה אנטי-ישראלית". ניתוח הזירות, זירה אחר זירה, כמו גם הדגש כי הנזקים מהמלחמה עולים על האיום מחמאס לא עזרו. נתניהו החליט להמשיך בקו התקיף ודחה את ההצעות להפסקת אש. הוא מדבר על כניעה מוחלטת של חמאס, אך גורמי הביטחון ממשיכים להזהיר כי שלטון צבאי ברצועה יוביל לוואקום ולהסלמה נוספת.
השר שיקלי: "צריך לפעול גם נגד הקטארים"
(צילום: ליאור שרון)
עכשיו נשאלת השאלה, האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להמשיך כך. עם כלכלה חזקה ככל שתהיה, בידוד בינלאומי ארוך טווח יפגע בביטחון, בתדמית - ובסופו של דבר גם בכלכלה עצמה. אם נתניהו לא ישנה כיוון, הבידוד עלול להפוך ממשי.
"ציר רשע חדש"
מנגד, השר עמיחי שיקלי טען כי "צריך להילחם בסנקציות. צריך להילחם, צריך לעשות כל מה שאפשר. למשל המשט של גרטה טונברג, אנחנו חשפנו בבלעדיות (בפרסום ב-ynet - א"א) מי עומד מאחוריו. מאחורי המשט הזה עומדים אנשים שגם עמדו מאחורי 'הצעדה לעזה' שיצאה מאלג'יר לסיני. זה משט טרור, מאחוריו עומדים גורמי חמאס בחו"ל. המעוז החדש שלהם הוא לא עזה - הוא טורקיה. צריך שכל אזרחי ישראל יכירו את זה. המפקדה הראשית עברה לטורקיה".
הוא טען בריאיון לאולפן ynet כי "יש ציר רשע חדש: טורקיה, קטאר וסוריה". לדבריו, "צריך לפעול גם נגד הקטארים. הם פועלים נגדנו בדעת הקהל הבינלאומית ואנחנו צריכים לפעול באותה זירה. במלחמה הזאת יש עוד המון מה לעשות. אנחנו מפגרים מאחור. הקטארים לא קנו רק משפיענים, הם קנו את חצי לונדון, הם קנו פוליטיקאים. קטאר היא מדינת אויב מצורעת ויש פה מערכה דיפלומטית. התקיפה בדוחא בעצם סימנה את קטאר כמנהרת טרור מדינית. היא נותנת מחסה לבכירי חמאס, זה סימן אותה והדבר הזה מייצר שיח אדיר בעולם".
השתתפו בהכנת הכתבה: אלכסנדרה לוקש
