יממה לאחר שהשר בצלאל סמוטריץ' חתם על צו פינוי לחאן אל אחמר, ביישוב הבדואי שממזרח ירושלים הורגשה אתמול (רביעי) אווירה מתוחה במיוחד: עשרות עיתונאים מהארץ ומהעולם, פעילי זכויות אדם וצוותי צילום התגודדו סביב האוהלים והמבנים הזמניים הפזורים בשטח, בעוד שילדים קטנים הסתובבו בין הבתים ושאלו לעיתים בקול: "מתי מפנים אותנו?".
עבור תושבי המקום, חאן אל אחמר הפך לסמל כבר לפני זמן רב. בבית ההארחה של ראש המועצה, עיד ג'האלין, התקיימה הבוקר שיחת זום עם ארגון זכויות אדם בינלאומי. המשתתפים בירכו את הקהילה על "העמידה האיתנה" של חבריה והבטיחו כי הם עומדים לצידה. במקביל, אצל ג'האלין הצטברו מאות שיחות והודעות. "אני לא מספיק לחזור לכולם", הוא אמר ל-ynet בתסכול. "כולם שואלים מה יהיה ומה קורה, ואין לי תשובות".
ג'האלין סיפר כי "פנינו לעורכי הדין שלנו והחלטנו לפנות לבית המשפט, אבל מהצד השני יש תחושה שמדובר בממשלה שלא מכבדת החלטות של בתי המשפט. יש כאן סכנה אמיתית". לדבריו, המצב הנוכחי שונה מהותית לעומת 2018: "אז לא הייתה מלחמה בעזה, לא לבנון, לא מתיחות אזורית כמו היום. היום העולם כולו עסוק בזירות אחרות, וזה יוצר מצב מסוכן יותר". הוא הוסיף כי לדעתו צוי הפינוי עלול לשמש גם ככלי פוליטי: "אם ההחלטה תצא לפועל, זה גם מסר להראות שליטה בשטח ולייצר עובדות חדשות".
בשטח עצמו שוררת תחושת חרדה וחוסר ודאות. "כולם שואלים מה יהיה", אומר אבו איסמעיל, השייח' של הקהילה. "אבל אין לנו תשובות. אין לנו לאן ללכת. אנחנו קודם כול פליטים שהגיעו בשנות ה-50 מאזור תל ערד. אני נולדתי כאן, גם אבי וגם ילדיי. אנחנו חמישה דורות בחאן אל אחמר". הוא מדגיש כי מבחינת הקהילה אין חלופה: "לאן נלך? אין לנו מקום אחר. גם אם יהרסו את הבתים אנחנו נשארים כאן". לדבריו, הקהילה מתגוררת במקום עוד מתקופת השלטון הירדני, והניסיונות לפנותה נמשכים כבר שנים רבות.
התושבים מתארים עומס כבד של פניות ושאלות, הן מצד התקשורת והן מצד הפעילים, לצד חוסר יכולת לתת תשובות ברורות לגבי העתיד. במקביל מתנהלת המערכה המשפטית: תושבי חאן אל אחמר וקהילות ערב אל ג'האלין הגישו התנגדות לתכנית שמבקשת, לטענתם, לרכז את הקהילות הבדואיות ב"מתחם עירוני מתוכנן". בהתנגדות, שהוגשה באמצעות עמותת "במקום - תכנון וזכויות אדם", נטען כי מדובר בתכנית שאינה מתאימה לאורח החיים של הקהילות, וכי היא עלולה להוביל לפינוי כפוי מהמרחב שבו הן חיות זה עשרות שנים.
האדריכל אלון כהן ליפשיץ מהעמותה אמר כי מדובר ב"תכנית עקירה במסווה של תכנון", וטען כי היא חלק ממדיניות רחבה יותר של עיצוב המרחב במזרח ירושלים ויהודה ושומרון. בינתיים, בין האוהלים והרוח המדברית, חאן אל אחמר ממשיך לעמוד במוקד מחלוקת חריפה - משפטית, פוליטית והומניטרית - כאשר התושבים עצמם אומרים שוב ושוב ומדגישים: "אין לנו לאן ללכת".
סאגת חאן אל-אחמר נמרחת שנים בבתי המשפט, ובכל פעם המדינה מספקת הסבר שונה לשאלה מדוע שלא לפנות את מקבץ הבתים. העתירה האחרונה והשביעית הוגשה בספטמבר האחרון על ידי תנועת "רגבים", שדרשה להורות למדינה לממש את צווי ההריסה כנגד חאן אל-אחמר. העתירה הראשונה הוגשה לפני 17 שנים, וב-2018, לפני 7 שנים, הצהיר רה"מ נתניהו: "חאן אל-אחמר יפונה בקרוב מאוד".
