3 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: GETTYIMAGES)
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (א') נתונים על נפגעי עבירה מקוונת לרגל היום הבינלאומי למאבק נגד בריונות. לפי הנתונים, בשנת 2020 כ-211 אלף בני 20 ומעלה, בהם כ-121 אלף גברים ו-90 אלף נשים, דיווחו כי נפגעו מעבירות מקוונות (שיעור של 3.6% נפגעים).
בנוסף, ילדים ב-24.1 אלף משקי בית נפגעו מבריונות ברשת וביוש. השיעור הגבוה ביותר של נפגעי עבירה מקוונת היה בקרב בני 54-45 - כ-41 אלף, והשיעור הנמוך ביותר של נפגעים היה בקרב בני 24-20 – כ-17 אלף.
הנתונים מצביעים על משבר האמון החמור במשטרה. כשנשאלו נפגעי עבריינות האם דיווחו על הפגיעה למשטרת ישראל, ענו מרבית נפגעי עבירה מקוונת (91.3%) כי כלל לא דיווחו למשטרה על הפגיעה האחרונה, ורק 8.7% מהם דיווחו למשטרה על כך.
24.8% ציינו כי לא פנו למשטרה בשל חוסר יכולתה לטפל במקרים כאלה להערכתם, 19.7% ציינו כי פנו לגורם אחר ו-13.5% ציינו כי לא פנו מאחר שמדובר במקרה קל ערך. 30.5% מהנפגעים ציינו כי לא פנו למשטרה מסיבה אחרת.
3 צפייה בגלריה
קובי שבתאי בכנס מפקדי מחוז צפון של המשטרה
קובי שבתאי בכנס מפקדי מחוז צפון של המשטרה
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי
(צילום: גיל נחושתן )
68.1% מאלו שנפגעו מעבירה מקוונת ציינו כי פנו לגורמים חוץ-משטרתיים. מתוך הנפגעים, 27% פנו לחברת האשראי/לבנק, 23.5% לקרובי משפחה, 16.6% לחברים, 14% לאיש מקצוע (כגון איש מחשבים), 7% לאתר אינטרנט, ו-5.8% פנו לגורמים אחרים.
סוגי העבירות המקוונות השכיחות ביותר הן: עבירה נגד מחשב (וירוס, תולעת) (39.3%), התחזות או גניבת זהות (38.7%) וגניבה או הפצת מידע (26.9%). בנוסף 24.6% חוו הטרדה מינית ו-17.1% סחיטה.
מהמשטרה נמסר בתגובה לממצאי הדו"ח: "המטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת, יחידה 105 בלהב 433, הוקם בשנת 2018 כמערך פורץ דרך, ייחודי בארץ ובעולם, לטיפול בפגיעות בקטינים ברשת. תפישת העולם העומדת מאחורי המטה היא טיפול משולב - אכיפה לצד מניעה וטיפול בפגיעות מסוגים שונים בילדים ברשת.
"המטה פועל בשיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, הרווחה, הבריאות והמשפטים – בהובלת המשרד לביטחון הפנים), אשר עובדים לקידום האינטרס הלאומי של הגנה על ילדים ברשת. המערך מפעיל את מוקד 105 שנותן מענה לציבור 24/7, ומהקמתו טופלו למעלה מ-34,000 אירועים, ומדי שנה נענות עשרות אלפי שיחות ופניות.
"בתקופה הקצרה שבה פועל המטה, הוקמו יחידותיו השונות (משטרתיות ואזרחיות) וגובשה תפישת הפעלה כוללנית, המבוססת על מענה משולב, משטרתי ואזרחי. כל פנייה למוקד הנוגעת לפגיעה בילד, מטופלת באופן מיידי בהתאם לנסיבות הפניה, משטרתי או אזרחי (בתחומי החינוך, הרווחה או הבריאות) על ידי מיטב המומחים בכל תחום.
במהלך התקופה המוקד התעצם בכלים טכנולוגיים ואחרים, תוך התמקצעות של כלל המערכים והשמה של כוח אדם מתאים הנדרש לתחומי הטיפול. המטה הוא גוף מקצועי במדינת ישראל שמספק כתובת מקצועית לגורמים רבים בתחום הפגיעות בקטינים ברשת, פעילות משרדי ממשלה רבים נשענים על הנתונים והתובנות המופקים במטה הלאומי – 105".

דו"ח שפרסם בשבוע שעבר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא "הגנה על קטינים במרחב המקוון", חשף ליקויים רבים במרחב המגוון ובכללם היעדר מדיניות לאומית להגנה על ילדים ובני נוער ברשת, היעדר תמונת מצב על היקף הפשיעה, פערים בפעולות מוקד 105 בהיבט האזרחי והאכיפתי ופערים בטיפול תחנות משטרה.
בפרק שעוסק במשרד החינוך נמצא כי המשרד לא יצר ברמות המטה ובתי הספר תשתית חינוכית הנותנת מענה מספק להיבטים השונים של התנהלות מיטבית ברשת. בנוגע למטה משרד החינוך הועלו ליקויים בנוגע להסדרת מעמדו האסטרטגי המתועדף של הנושא, רתימת כל יחידות מטה המשרד שלהן אחריות להיבטים של פיתוחו והטמעתו, עדכון הנהלים והתוכניות והמעקב אחר יישומן.
עוד הצביע המבקר על כשלים בפיתוח מקצועי לא מספק של המורים ועל אי-מתן מענה לפערים בניטור ואיסוף של הנתונים על פגיעות מקוונות. בבתי הספר ההיערכות ויישום חוזרי המנכ"ל והתוכניות בנושא אינה מספקת, לעומת הדומיננטיות שיש למרחב הווירטואלי בקרב התלמידים.
3 צפייה בגלריה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יקיים מסיבת עיתונאים בנושא האסון בהר מירון
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן יקיים מסיבת עיתונאים בנושא האסון בהר מירון
מבקר המדינה אנגלמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הכשלים הרבים התגלו למרות חשיבות הנושא. המבקר אנגלמן כתב כי המרחב המקוון מקנה לילדים ולבני הנוער הזדמנויות להכיר, לתקשר, לשחק, אך גם לפגוע ולהיפגע. לצד היתרונות הגלומים בו, הוא טומן בחובו סיכונים רבים - בהם פגיעות מיניות, בריונות, חרמות, הפצת תמונות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולם, היחשפות לחומרים פוגעניים ועוד.
המבקר אנגלמן ציין בדו"ח כי בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שעוצמתן של פגיעות אלה אינה פחותה מעוצמתן של פגיעות המתרחשות במרחב הפיזי, והמספרים מדאיגים. על פי הנתונים בדו"ח, אחד מכל עשרה בני נוער חווה בריונות ברשת. בשליש מ-1,126 התיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון היה קורבן קטין, ורבע מהקורבנות בתיקים הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים (375 קורבנות) הם קטינים.
שיעור התלמידים שדיווחו שנפלו קורבן לאלימות דיגיטלית בחודש האחרון הוא בין 7% ל-11%. מתוך 1,498 אירועים שעניינם הפצת תמונות או סרטונים שנתקבלו במוקד 105 עד ספטמבר האחרון - מרב הפוגעים והנפגעים היו בני 13 עד 17. נתונים אלה, כתב המבקר, הם נורת אזהרה לפני מקבלי ההחלטות בכלל, ולפני מערכת החינוך וגורמי האכיפה בפרט.