מאות הגיעו הערב (יום חמישי) ל"כיכר הרוקדים" בהרצליה, לטקס שבו שורדי השבי עומר שם טוב ששב בעסקה האחרונה, והאחים איתי ומיה רגב ששבו בעסקה הראשונה, הורידו את השלט עם תמונותיהם שקורא להחזרתם.
עומר שם טוב בהרצליה: "הייתי על סף ייאוש"
(צילום: מוטי קמחי)
השלושה, תושבי הרצליה שגדלו יחד באותה שכונה ונחטפו ממסיבת הנובה, התקבלו בקריאות שמחה ומחיאות כפיים. עומר עצמו עלה לבמה, התלוצץ ואמר: "אני מאוד מתרגש, בפעם האחרונה שהייתי על במה זה היה בעזה, על הבמה של חמאס. אז אם מישהו רוצה נשיקה במצח שיבוא".
שם טוב הוסיף: "נחטפתי ב-7 באוקטובר, ובמשך 505 ימים הוחזקתי בשבי. לרגע לא איבדתי תקווה. תמיד האמנתי שאחזור הביתה, ותמיד הרגשתי את ההשגחה והשמירה שיש עליי, למרות שהיו רגעים קשים מאוד".
בהמשך סיפר שם טוב על הקשיים בשבי, אחרי שחברו שוחרר: "אחרי שאיתי הוחזר, הרגשתי בודד מאוד. הועברתי למנהרה בעומק 40 מטר לבד, בתוך תא סגור, במשך 50 ימים עם מעט אוכל וללא אור. היה לי פנס שמצאתי והשתמשתי בו כמה דקות ביום כדי שלא תיגמר לי הסוללה. ביום ה-50, כשהייתי על סף ייאוש גמור אחרי חמישה ימים בחושך מוחלט, כשנותר לי לאכול ביסקוויט ביום עם מעט מים מלוחים לשתות, התפללתי לאלוהים שיוציא אותי משם כי לא יכולתי יותר. חמש דקות אחרי כן הגיע השובה והודיע לי שאני עובר למקום אחר".
"הועברתי למנהרה אחרת, ופתאום הבנתי שגם במנהרות יש מצב רע - ויש מצב רע מאוד", הוסיף. ברוך השם, במנהרה החדשה היה לי אור וכמות האוכל גדלה. את 400 הימים הבאים העברתי שם לבד, וכל יום דמיינתי לעצמי את הרגע שבו אני משתחרר ואת הדברים שאעשה כשאהיה חופשי. דמיינתי איך אני מניח את הראש על הברכיים של אמא, והיא מלטפת לי את הראש, כמו שתמיד אהבתי. דמיינתי את עצמי רוכב עם אבא על האופנוע, מרגיש את הרוח ואת החופש. דמיינתי איך דנה, עמית ואני יושבים בסלון ורואים יחד סרט ואת הטיולים שאני עושה עם לוקאס בשדות".
שם טוב אמר בהמשך כי "הדמיון הפך למציאות, וברוך השם אני כאן, ואני כאן בשביל כל אלה שנשארו שם מאחור. אני יודע מה הם מרגישים ואני מבין כמה דחוף להוציא אותם מהגיהינום שהם נמצאים בו. בכל יום שם לא ברור אם תישאר בחיים או תמות מרעב, או מהתעללות פיזית או נפשית. חייבים להוציא את כולם משם - את החיים לשיקום ואת החללים לגבורה. עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו, עכשיו".
"ולכם, אזרחים יקרים, אני רוצה להגיד תודה", ציין. "תודה שלא ויתרתם עליי, תודה שתמכתם, עטפתם וחיבקתם גם את המשפחה המדהימה שלי. כל תפילה או אנרגיה ששלחתם לי, הרגשתי. גם כשהייתי במקום הכי חשוך הרגשתי ניצוץ של אור, וזה בזכותכם. אמא, אבא, דנה ועמית, איזה מזל שאתם המשפחה שלי, אני אוהב אתכם כל כך. תודה לכוח שם טוב מכיכר הרוקדים, אתן אלופות".
לסיכום אמר שם טוב: "מעל לשנה הייתי לבד, ואני לומד עכשיו להתרגל לחיים חדשים שלא הכרתי. אני מודה לכם על כל האהבה שאתם מרעיפים עליי ויודע שלכל אחד ואחת מכם מגיע חיבוק ענק, לא גדול - ענק. תודה על ההבנה שאני זקוק לעוד קצת זמן. אני אוהב אתכם ממש, עם ישראל חי וקיים, חברים".
איתי רגב דיבר אף הוא, ואמר כי הוא "מתרגש ברמות". לדבריו, "חיכינו לרגע הזה. מלא, מלא, מלא, מלא זמן. ודבר ראשון, אני רוצה באמת להודות לכם מכל הלב על כל התמיכה של כל הזמן הזה, שבאתם לפה ותמכתם ורק הפצתם אהבה. אני פשוט רוצה להגיד לכם תודה, אין מילים שיסבירו כמה אני מודה לכם על כל התקופה הזאת".
מיה רגב הוסיפה: "אגיד שוב שכולנו חיכינו לרגע הזה כל כך הרבה זמן, וזה סוף-סוף קורה. מרגש לראות פה את כולכם. זה מטורף ומרגש כל פעם מחדש. איזה כיף שהרגע הזה הגיע, ולא נפסיק עד שכולם יחזרו הביתה".
מלכי שם טוב, אביו של עומר, אמר: "אמרו לי שאני נראה יותר צעיר. שאלו אותי אם אני עושה בוטוקס. אז לא. זה פשוט אושר. תודה לכולכם ונהיה יותר מאושרים כשכולם יהיו פה חזרה".
