1 צפייה בגלריה
הצהרה לתקשורת של דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי
הצהרה לתקשורת של דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי
דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי
(צילום: נדב אבס )
כולנו התעוררנו בשבת לסיוט בלתי-נתפס ונצמדנו אל מסכי הטלוויזיה, המחשבים והניידים, בניסיון נואש לחבר רסיסי מידע ולהרכיב את פאזל התמונה המלאה. אפליקציית הטלגרם בסלולרי שלי לא הפסיקה לדווח על אנשי קשר חדשים שהצטרפו לפלטפורמה כדי להתעדכן, לצפות בתיעוד מהשטח ולדעת מה באמת קורה. הרשתות החברתיות התמלאו בהודעות מודאגות והרבה שאלות. אחר כך התחילו לצוף גם הפוסטים קורעי הלב של חיפוש הנעדרים.
בינתיים, בתקשורת המסורתית - ערוצי הטלוויזיה, הרדיו ואתרי האינטרנט – התפתלו המנחים, הכתבים והפרשנים ונמנעו מלהסגיר אינפורמציה. "יש תמונות קשות, קשות מאוד", מלמלו. ברדיו אפשר היה להרגיש, גם בלי לראות, כיצד המגישים הולכים ומאבדים סבלנות מול פערי המידע. האתרים הראו את החדשות של לפני שעה, מה שהותר לפרסום על ידי דוברים רשמיים. רק אחרי כמה שעות בתוך המשבר זכינו להודעה מוקלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבה לא נאמר שום דבר חדש (או בכלל). כך היה גם עם הודעות דובר צה"ל ודוברי מערכת אחרים שקראו לציבור להפגין איפוק, חוסן – ולחכות למידע.
אבל השנה היא 2023, ואי אפשר עוד לומר לאנשים "לחכות למידע". לא בכדי קוראים החוקרים לתקופה הנוכחית "עידן המידע": זו תקופה שבה כולנו רגילים להיות מחוברים כמעט כל הזמן לערוצי מידע מסוגים שונים ומגוונים. אינספור מחקרים הראו שמידע בונה ביטחון, נותן אופטימיות וגורם לאנשים להרגיש שיש להם אפשרויות פעולה, או לכל הפחות שאינם מנותקים. במאה ה-21 מידע הוא מוצר יסוד, מצרך חיוני לקיום שלנו, אבן הראשה של תחושת הביטחון האישי והקולקטיבי.
כוכביות

בלי מידע אנחנו לא יודעים כיצד לפעול, מה לעשות, אל מי לפנות. כל אחד לעצמו. השארת הציבור מחוץ למעגל בשבת, נטול מידע ובלי יכולת לתקשר עם הגופים שאמונים על ביטחונו, הייתה מחדל עמוק וחמור.
הקברניטים הפוליטיים והצבאיים הזהירו אותנו מפייק ניוז ומידע שמוצף על ידי חמאס כדי לזרוע פחד ובהלה. בו בזמן, הם עצמם לא טרחו למלא את הפער, והשאירו ואקום עצום שהתמלא עד מהרה באינפורמציה ממקורות בלתי רשמיים. הנהירה ההמונית של הישראלים לטלגרם ולטיקטוק מצביעה על הצמא למידע על התרחש בשטח. באופן פרדוקסלי, הרשתות החברתיות שימשו כערוץ התקשורת של האזרחים מול שתיקת המערכת הפוליטית והצבאית, ובזמן שגופי התקשורת - שהמשיכו לציית לצנזורה ולהמתין למידע רשמי - נותרו חסרי אונים ונעדרי תשובות.
אפילו פונקציות בסיסיות כשלו כאן. לא הוקמו מרכזי מידע מסודרים לציבור והורים נשלחו מבית חולים אחד לאחר כדי לחפש את ילדיהם. אנשים גילו שיקיריהם נחטפו, או חמור מכך, נרצחו, דרך הרשתות החברתיות. אזרחים אכפתיים הקימו קבוצות לאיתור מידע על נפגעים ונעדרים. אנשים שיתפו מידע על איך להתנהג בממ"ד ומה לעשות אם מחבלים בועטים בדלת. מדריכים הסבירו כיצד להרגיע את הילדים ולשמור על שלווה בתוך הטירוף. אנשים נאלצו להגן על נפשם ועל גופם בעצמם. מלחמת "עשה זאת בעצמך".
השעות נקפו, בזו אחר זו, ולא נמצא מי שיקים מטה נפגעים. לא היה מי שינחה את האנשים מה לעשות וכיצד לפעול. זה יצר מצבים מורכבים שלא ראינו מעולם, והדעת לא נותנת שיופיעו במדינה מודרנית. אנשים שהסתתרו בבתיהם ולא ידעו אם האנשים שקוראים להם לצאת החוצה מהמסתור הם חיילים ישראלים שהגיעו לחלץ אותם, או מחבלים המבקשים לפגוע בהם. לא גובשו נהלי תקשורת ולא נמסר מידע חיוני ומציל חיים לציבור.

עוד היבט של משבר המידע נגע בכישלון מנגנוני המודיעין. פרשן צבאי של CNN הסביר שכחלק מההיערכות של החמאס לאירוע, הארגון נמנע משימוש בטכנולוגיות - ועל ידי כך לא השאיר כמעט טביעות אצבע דיגיטליות שיכלו לרמוז על המתקפה. מסמכים כתובים קשה ליירט, ובמציאות הנוכחית, הודעות שנשלחות בפקס או באמצעים טכנולוגיים נחותים אפילו יותר, חומקות מעיניו של מודיעין הסייבר. זו בעיה חמורה מאוד שעל ראשי מערכת הביטחון היה להיערך אליה מבעוד מועד. כל חוקר מידע יכול היה להתריע מפניה. כל איש סייבר אמור היה לדעת על קיומו של הסיכון.
כוכביות

את בעיות המידע והנגשתו לציבור אפשר לפתור באמצעים זמינים ופשוטים יחסית. זה הזמן שבו צריכים להתקבל באמצעי התקשורת הישראלית פרוטוקולים חדשים הכוללים דרכים חדשות לתקף ולאשר דיווחים. נדרשת גם יוזמה וגם תעוזה כדי לשבור את הסטטוס-קוו ואת השתיקה מרצון מול המערכת הפוליטית והצבאית.
טל איתןטל איתן
בנוסף, על פיקוד העורף להתייצב בחזית האזרחית, להגיע לכל בית דרך אמצעי התקשורת, לספק מידע אמין, מבוסס, מרגיע. חשבו על תרומתו של נחמן שי בהרגעה הלאומית בתקופת מלחמת המפרץ, איך ייתכן שעשורים אחר כך לא נמצא מי שימלא את התפקיד הכל כך חיוני הזה?
מידע הוא מרכיב בעל ערך משמעותי בחיזוק המסוגלות, המוכנות ותחושת הביטחון. סגירת ברז האינפורמציה והשארת האזרחים בעלטה לא מסכנת רק את שלומם הפיזי אלא גם את שלומם הנפשי של רבים. עוד תגיע העת לבחון את המחדלים ולהבין איך כל זה קרה תחת אפם של הפוליטיקאים והגנרלים. אבל בשעה זו יש לפעול לפתרון משבר המידע החמור ולמלא את פערי הידע.
  • טל איתן הוא אסטרטג, דוקטורנט ומרצה במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il