עשרות ילדים בסיכון, שמוצאים מבתיהם למסגרות חיצוניות של הרווחה, נותרים מדי שנה ללא שיבוץ מתאים במסגרות החינוך במשך חודשים ארוכים - בשל קשיים שמערימים עליהם ברשויות המקומיות, שלא ממהרות לשבץ במסגרות החינוך שלהן ילדים השוהים בפנימיות. תיקון לחוק האומנה שעבר אתמול (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת מבקש לתקן את העוול.
מדי שנה ועדת החינוך של הכנסת ומשרד הרווחה מקבלים תלונות רבות על כך שברשויות מקומיות מסוימות לא ממהרים לשבץ ילדים בסיכון, ששוהים כאמור בפנימיות. הם למעשה נתפסים כילדים "מבחוץ", כמי שאינם שייכים - ולמעשה כמי שלרשות המקומית אין מחויבות של ממש כלפיהם. "המסר שאנחנו מקבלים הוא שאנחנו פרונקל, סרח עודף", סיפר מנהל פנימייה ל-ynet.
"אין מקום לחינוך מיוחד"
כך למשל קרה השנה לעדיאל (שם בדוי), שהוצא מביתו בהחלטת בית המשפט לאחר שנים של הזנחה, שהובילו לבעיות התנהגותיות ורגשיות קשות. עדיאל שובץ בפנימייה באזור הדרום, אך כשהגיע הזמן לרשום אותו לבית הספר - התברר שבעירייה לא ממהרים לעשות זאת, בתירוץ שאין מקום "לחינוך מיוחד". הוא נותר לאורך חודשים בפנימייה ללא מסגרת חינוכית, ובזמן שחבריו יצאו מדי יום לבית הספר - הוא נותר חסר מעש.
עדיאל, כאמור, הוא לא היחיד. תיקון לחוק האומנה שעבר אתמול בקריאה שנייה ושלישית ביקש לתקן את העוול - שמתיר למעשה את הפנימיות כ"אקס טריטוריה" בשטחי הרשויות - ולהבהיר כי הרשות המקומית מחויבת לכל ילד שמתגורר בשטחה, גם אם מגוריהם נגזרים מהשמתם בפנימייה לנוער בסיכון.
התיקון, שעבר ללא מתנגדים, קבע כי מעמדם של ילדי פנימיות יושווה לזה של ילדי אומנה - שעבורם כבר קיים חוק שמבהיר כי אין להפלות אותם בשיבוץ למסגרת חינוך בעיר מגוריהם. "זכותו של ילד שלא להיות מופלה במימוש זכותו לחינוך לפי כל דין", נכתב בחוק, "ובכלל זה לא להיות מופלה במוסד חינוך או ברשות מקומית". כעת יחול החוק הזה גם על ילדי הפנימיות.
יוזם החוק, ח"כ משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד) אמר אחרי ההצבעה כי ''הזכות לחינוך היא זכות לכולם". על הצעת החוק חתומים גם אימאן חטיב יאסין, מנסור עבאס ו-וליד טאהא (רע"ם) ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית). "ילד שעובר ממקום למקום נמצא במצב לא יציב. מעתה הוא לא יהיה תלוי בחסדי הבירוקרטיה. החוק הזה הוא לא חוק שלי, הוא חוק של אותם ילדים שנשארו בבית שבועות וחיכו שהפקיד בעירייה יחון אותם. לא עוד", סיכם טור-פז.
