לאחר שישראל חילצה בטיסה מיוחדת את אנשי השגרירות מאיחוד האמירויות, והסבירה לאחר מכן כי הסיבה הייתה ש"ניסו לחסל אותם" - עולה השאלה מה יעלה בגורלם של הישראלים שעדיין תקועים שם. אלפי ישראלים שטסו לחופשה בדובאי מצאו את עצמם מאז תחילת המתקפה בלב מתקפות טילים וכטב”מים מאיראן ללא מרחב מוגן, ללא אזעקות וללא התראות מוקדמות. המרחב האווירי נסגר ונפתח חלקית, אך לא לישראל, והם מדווחים על פיצוצים שנשמעים סמוך למלונות. כעת הם דורשים מהמדינה למצוא פתרון מהיר ולהוציאם מאזור הלחימה.
תיעוד: פגיעה ישירה במגדל בדובאי
הילה הרשקוביץ (50) הגיעה לחופשה עם בתה לפני גיוס והייתה אמורה כבר לשוב ארצה, אך מצאה את עצמה באזור מלחמה מסוכן כשאין צפי מתי היא תוכל לצאת מדובאי ולשוב ארצה: ״אנחנו נמצאים פה מיום שישי. להבדיל מכל האזרחים האחרים שתקועים בחו״ל, דובאי במצב אחר. יש פה טילים, כטב"מים, ואין פה התראות ואזעקות.
"אנחנו שומעים את הפיצוצים ומקווה שזה לא יהיה על המלון שלנו. רולטה רוסית. המרחב האווירי היה סגור לגמרי עד אתמול. אתמול הוא נפתח לכמה טיסות בודדות אבל לא לישראל. אי אפשר לצאת מהמדינה ויש פה אזרחים מכל העולם. הסיטואציה היא נוראית כי להבדיל מלהיות תקוע בכל מדינה אחרת שזה מאוד מסתכל ומדאיג, פה הסיטואציה אחרת, כי אנחנו תחת אזור מלחמה ללא שום פיתרון נראה לעין״.
לדבריה, הפתרון כרגע לחלץ את הישראלים באמירויות הוא יציאה דרך סעודיה או עומאן, שאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל: ״להערכתי יש פה לפחות אלף ישראלים וטיסת אל על לא תנחת פה כי האיראנים יורים פה כטב"מים על שדה התעופה, וברגע שידעו שינחת פה מטוס של אל על, הם יתקפו את השדה. יש דרך לצאת לסעודיה או עומאן. אבל אין לנו יחסים איתם והדרך היחידה אולי זה בעזרת משרד החוץ ומשרד התחבורה״.
הרשקוביץ ועוד ישראלים רבים ניסו ליצור קשר עם משרד החוץ והתחבורה אך לא קיבלו מענה הולם לדבריהם, והתחושה היא שמתעלמים מהם: ״התקשרתי למשרד החוץ והם מסבירים לי שזה לא הם - אלא משרד התחבורה. דיברתי עם משרד התחבורה והם מסבירים לי שזה משרד החוץ - האירוע לא מנוהל. יש פה אלף אזרחים שנמצאים באזור מלחמה, ובנוסף לזה התפרסמה כתבה שמלאי הטילים באמירויות עומד להיגמר ואיפה המדינה?
"יש פה אלף אזרחים שנמצאים באזור מלחמה ללא אזעקות. התשובות שאני מקבלת ממשרד התחבורה ומשרד החוץ מזעזעות. אמרו לי להתרחק מחלונות. אתם שומעים מה אתם אומרים לי? דובאי בנויה מגורדי שחקים שכל הקירות זה מזכוכית. אין עם מי לדבר. אחרי אין סוף שיחות הגעתי למישהו שאמר שיעלה את הפידבק קדימה - אבל התחושה היא שחייב להיות פה פיתרון יצירתי. אם רוצים - זה אפשרי. אנחנו מרגישים שהמדינה הפקירה אותנו ומתעלמת מאיתנו״.
"יש פה משפחות עם ילדים קטנים ותינוקות, שיורדים כל פעם 35 קומות כשיש פיצוץ", מתארת הרשקוביץ' את החששות וחוסר הוודאות. ״אם הייתה פה אזעקה - ניחא, אבל אין כלום. הציפייה היא שמדינת ישראל תתייחס למאורע הזה. אנחנו בסכנה. אנחנו פה באירוע חריג. לשים אותנו באותה סקאלה עם ישראלים שתקועים במדינות אחרות - זה הזוי. אני אפילו לא מדברת על להגיע לישראל. רק תוציאו אותנו מאזור המלחמה. אנחנו מיואשים ומתוסכלים. עד שלא יקרה אסון הם לא יפעלו. למה מחכים? צריך להפעיל לחץ דיפלומטי על סעודיה ועומאן שהם לא חלק מהאמירויות והשמיים שם פתוחים".
"משפחות עם ילדים ישנות בחניונים"
רוני אנגלשטיין, (60) ישראלי נוסף שתקוע בדובאי והיה אמור לחזור שלשום ארצה, רק מבקש וודאות מהמדינה: ״קשה פה לכולם ואנחנו לא מקבלים תשובות מאף אחד. לא מאל על ולא מהמדינה. פה בדובאי לא מוכנים לתת לנו שום מלון בחינם. נותנים לנו הנחה קטנה אבל אנחנו תקועים פה וקשה לנו להתנהל. באנו עם סכום מסוים ומתחילים לשלם בכרטיסי אשראי ולא מעדכנים אותנו משום גורם ישראלי עד מתי זה יימשך. יש פה אווירה של פחד - כי יש פה הרבה בומים. אין פה אזעקות ואין התראות ופתאום שומעים 'בום' וזה מלחיץ אותנו. יש פה משפחות עם ילדים קטנים שיורדים לישון בחניונים ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך".
"אני לא מצפה שהמדינה תיתן לנו כלום - אבל שיגידו לנו מתי זה אמור להיגמר״, הוא אומר. ״אנחנו עוברים פה ממלון למלון ולא יודעים לאיזה מלון כדאי, איזה אזור יותר טוב, פחות טוב. אף אחד מהשגרירות לא פנה אלינו. חוסר הוודאות מוחלט שזה ממש מוציא אותנו מאיזון. נסעתי לחופשה של כמה ימים והייתה תחושה שתפרוץ מלחמה - אבל לא תיארתי לעצמי שדובאי תופצץ. אני לוקח אחריות אבל שיעזרו לנו ויגידו לנו מה קורה. אנחנו לא מבקשים כסף אבל שיגידו לנו מתי אנחנו אמורים לחזור לארץ. אני חולה לב ועוד מעט נגמרים לי התרופות ואני בחוסר וודאות מוחלט. אני חושש שיגמרו לי התרופות ומקווה שיהיה פה משהו מקביל שאוכל לקנות".
אורי ברזילי (23) חזרה מחופשה של שבועיים בתאילנד, יחד עם בן זוגה בטיסת מעבר דרך אבו דאבי, ומצאה את עצמה תקועה שם כשמעליה מרחפים טילים וכטמ"בים: "פה באבו דאבי יש התראות בטלפון באנגלית ובערבית - אבל אין אזעקות ומרחבים מוגנים. הרבה פעמים יש פיצוצים ממש חזקים ואין התראות. בלילה היו כמה התראות והלכתי לחדר מדרגות אבל הוא לא ממוגן - כי הוא חדר מדרגות חיצוני ואנחנו יודעים מה לעשות. גם המקומיים לא יודעים מה לעשות במצב הזה".
ברזילי מבקשת שהמדינה תתערב לאור המצב החריג: "המדינה צריכה להתערב כי זה מאוד מלחיץ. אסור להפקיר אותנו. יש פה הפצצות ואין פה בכלל מרחבים מגונים ואפשרות להתמגן בשום צורה - אין פה מערכת 'כיפת ברזל' - אז מלא מהטילים נופלים. להיות במדינה זרה באזור מלחמה זה מאוד מלחיץ. אנחנו רוצים לחזור לישראל ואין אפשרות לצאת מפה למקום יותר בטוח. המדינה צריכה לתת לנו הנחיות כיצד להתנהג במקרה של התראות, איך מתמגנים. שידברו איתנו ושינסו להביא את הישראלים שנמצאים פה בעדיפות עליונה, כי זה לא כמו להיתקע בניו יורק או באירופה״.
לדבריה, "יש לנו חשש שזה יימשך עוד הרבה זמן ויש סיכוי שבישראל יפתחו את השמיים ופה לא, כי פה הפציצו את שדה התעופה ואנחנו בחוסר ודאות מוחלט". ברזילי המשיכה ואמרה, "אנחנו לא בחרנו להגיע לכאן. אין לנו כסף מתאים לפה ואנחנו משתמשים רק עם כרטיס אשראי. כן חששנו שזה יקרה וחשבנו שזה יקרה כשנהיה בתאילנד. חשבנו אפילו שיהיה נחמד להאריך את הטיול. היה לנו תרחיש רע שזה יקרה בקונקשן וזה התממש - אבל אסור למדינה להתעלם מהמצב שנקלענו אליו".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "בדומה לאירועי עבר, מבצע חזרה בטוחה מנוהל על ידי משרד התחבורה והגורמים הבטחוניים הרלבנטיים. גורמים אלו מנהלים הערכת מצב ביחס לנתיבי חזרה בטוחים. החזרה חייבת להיות בטוחה והתמונה המלאה מצויה לנגד עיני מקבלי ההחלטות. נציגי משרד החוץ נמצאים בקשר עם הישראלים בדובאי ומסייעים להם ככל הניתן".
במשרד התחבורה בחרו שלא להגיב.
